דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 19 בספטמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

האקורד האחרון של החאן הקאמרי

פקחים של רשות מקרקעי ישראל אטמו את מבנה החאן הקאמרי סמוך למושב עגור עליו נאבקו בני הזוג טרגן במשך עשרות שנים

מיועד לשימוש חקלאי בלבד. מבנה החאן בעגור לאחר הפינוי של פקחי רמ"י

מפקחי רשות מקרקעי ישראל, בליווי שוטרי משטרת ישראל, אטמו השבוע את מבנה החאן הקאמרי בסמוך למושב עגור והרסו מבנים ארעיים שהוקמו בצמוד לו, וזאת לאחר שבני הזוג שהפעילו את המבנה, יצחק ז"ל וכוכבה טרגן, הפסידו במאבק על זכויותיהם במבנה והוגדרו כפולשים לאדמות מדינה.

החאן הקאמרי הבנוי בסגנון עות'מאני, היווה נקודת חן למטיילים באיזור עדולם, שבין הישובים עגור ולוזית. בעבר שימש המבנה כחאן טורקי עתיק. בני הזוג, כוכבה ויצחק טרגן גילו את המקום לפני כ-24 שנה. הם שימרו אותו ובאחד החדרים קיימו אולם קונצרטים בזכות האקוסטיקה המעולה. כוכבה, חלילנית בעלת התמחות במוסיקה קאמרית, חלמה להפוך את המקום למרכז מוזיקה.

בחודש מאי 2014, לאחר התדיינות משפטית ארוכת שנים, קיבל בית המשפט השלום בבית שמש את התביעה של רשות מקרקעי ישראל כנגד יצחק טרגן ז”ל, והורה לו לפנות את מבנה החאן בעגור, שבו הפעיל אירועי אמנות במשך כ-20 שנה.

 

חסות של שרון ורפול

 

במהלך הדיון המשפטי טען בא הכוח של רשות המקרקעין, עו"ד יגאל מינדל, כי טרגן קיבל בשנת 1992 היתר להקים בקומה העליונה של מבנה החאן אולפן טלוויזיה בלבד, בלא היתר למגורים במקום או הפעלת אירועים מוסיקאליים שם. חוזה ההרשאה עם המינהל דאז, כלל עשר שנות שכירות ועוד עשר שנים כאופציה, כלומר הסתיים ב-2012. מנגד התחייב טרגן לדאוג להיתרי בנייה כחוק מהרשות המקומית, וזאת ביודעו כי המבנה האמור מיועד במקור לשימוש חקלאי בלבד.

מנכ"ל המינהל לשעבר, יעקב אפרתי, הודה בעדותו כי המינהל השלים עם המצב שבו טרגן הפר את חוזה ההרשאה כמעט מן הרגע הראשון. אפרתי אמר בעדותו כי ניסה להכשיר את מגוריו של טרגן במקום ואת הפעילות של החאן כמקום לאירועי תרבות ואמנות אך "קצב ביצוע הדברים לוקח זמן הן בהיבט התכנוני והקנייני והפעולה המשותפת עם משרד התיירות". אפרתי אמר כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מטה יהודה וראש המועצה לשעבר, מאיר ויזל, תמכו בפרויקט "אז והיום”.

עו"ד מינדל טען במהלך הדיון המשפטי, כי במהלך השנים נהנה טרגן מחסותם של ראש הממשלה אריאל שרון ושל השר רפאל איתן המנוחים, וזו הייתה הסיבה שהמינהל נמנע מלפעול כנגדו. עם זאת, אפרתי הכחיש כי השר שרון פנה אליו בנושא של טרגן.

בפסק הדין שנתן השופט דוד גדעוני, נקבע כי על טרגן לפנות את מבנה החאן. עם זאת השופט התחשב בכך שטרגן פעל במשך השנים כדי לנסות ולהסדיר את שהותו במבנה.

“הנתבע פועל ונמצא במקרקעין מזה 22 שנים. הוא מקיים במקום פעילות בעלת אופי תרבותי ללא מטרת רווח. במהלך השנים השקיע הנתבע השקעות בלתי מבוטלות במקרקעין ובפעילות במקום”, כתב השופט גדעוני בפסק הדין, “הנתבע פעל לאורך השנים, הן קודם להגשת התביעה והן לאחריה, בניסיון לקדם את הסדרת המשך השהייה והשימוש במקרקעין. בכל זה פעל לפי המלצת המינהל בניסיון לקדם התקשרות בפטור ממכרז לפי המלצה של ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל שעניינה מיזם תיירותי”.

על טרגן נקבע שעליו לפנות את המבנה עד 1.9.2016 וזאת כדי לאפשר לו עוד מרחב של זמן לנסות ולהגיע להסדרה ולהסכמה עם המינהל בדבר המשך השהייה במקום. על טרגן נגזר לשלם למינהל הוצאות שכ"ט בהיקף צנוע יחסית של 5000 שקל בלבד.

 

פלישה לאדמות מדינה

 

לטענת רמ"י, למרות פסק הדין, בני הזוג לא פינו את המבנה במועד שנדרש. יצחק טרגן ז"ל נפטר לאחרונה ואשתו, כוכבה, נותרה היחידה שהחזיקה בנכס. ברמ"י קבעו כי הדבר מהווה פלישה לאדמת המדינה בשטח של כ-1,000 מ"ר, למטרות אישיות, ללא היתר ובניגוד לחוק.

ברמ"י הודיעו לאלמנה כי בכוונתם לפנות אותה מהמבנה ונתנו לה שהות מספקת לפנות את חפציה. לאחר שזו הודיעה כי פינתה את הציוד, תפסו הפקחים חזקה בקרקע, הרסו ופרקו את הסככה ששימשה לחניה והפרגולה שהוקמו ללא היתר סמוך למבנה, אטמו ונעלו את המבנה כולו והציבו במקום שילוט המתריע מפני פלישות.

"מפקחי רמ"י הביאו לסיומה של הסגת גבול באדמות המדינה במסגרתה הפולשת, השתלטה על קרקע ציבורית והמשיכה להחזיק בה באופן בלתי חוקי תקופה ארוכה, ולא התפנתה מהשטח. אנשי החטיבה לשמירת הקרקע ברמ"י עמדו על ביצוע פסק הדין ואטמו את המבנה על מנת למנוע פלישה חוזרת למבנה ושימוש לא חוקי במבנה ציבורי. אני קורא לכל מי שמחזיק בידיו פסק דין לביצוע פינוי לפנות את הפלישה בדרך טובה וללא התערבות החוק. מפקחי רשות מקרקעי ישראל ימשיכו לשמור על קרקעות המדינה מפני פולשים לטובת הציבור כולו", אמר יואב ששון, מנהל מרחב ירושלים בחטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?