דלג לתוכן העמוד
יום שני, 20 באוגוסט 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

עוד הוכחה לתעשיית היין הקדומה והמפותחת באזור שפלת יהודה מפעל גדול לקנקני יין התגלה בגדרה

33 מוקטן.jpg

חפירה ארכאולוגית רחבת היקף של רשות העתיקות שנערכה בשנה וחצי האחרונות מצפון לגדרה בשיתוף עם בני נוער, חשפה במקום אזור תעשייה ובילויים עתיק, ענק ומסקרן. במקום פעל במשך 600 שנה ברצף בית יוצר של קנקנים, בין המאות 7-3 לספירה. פעילות המפעל הופסקה, ככל הנראה, בסמוך לכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל במהלך השנים 634-641 לספירה.  

לדברי אלה נגורסקי ותמר חרפ"ק, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות, "בית היוצר פעל ברציפות במשך כ -600 שנה וייצר לכל אורך השנים את אותו מוצר – קנקני אחסון מסוג המכונה "עזה", שייעודם העיקרי היה אחסון יין – תעשייה שפרחה בארץ בתקופה זו ויצאה מאות קנקנים לחו"ל. הייצור הרצוף עשוי להצביע על כך שהעסק עבר במשפחה מדור לדור".

לדברי החוקרות, "לא אחת ניכרים על הכלים טביעות אצבע של הקדרים - דרישת שלום מרגשת מאוד, שמקרבת אותנו לאנשים שחיו כאן וייצרו במו ידיהם את הכלים לפני מאות ואלפי שנים" הן מוסיפות, "בחישוב גס נזרקו באתר כ-100,000 קנקנים, שמטעמים שונים הוגדרו כפסולת ולא הוצאו למכירה".

מנהלת החפירה אלה נגורסקי מרשות העתיקות. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

תעשיית היין תעשיית הגתות בארץ ישראל הייתה מפותחת מאוד החל מימי קדם ועד המאה השביעית. בתקופה הביזנטית פרחה תעשיית היין בשל השימוש הפולחני הרב שעושים הנוצרים ביין. מתקופה זו שרדו אלפי גתות בכל ארץ ישראל, המתאפיינות במשטחי דריכה ענקיים המרוצפים בפסיפסים, בריכות ניקוז משוכללות, תאי אחסון ובורות איגום גדולים. דוגמאות לגתות כאלה ניתן למצוא בכל רחבי מטה יהודה והרי שומרון.

בעקבות הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ובניסיון למחות כל זכר לשלטון הביזנטי, נהרסו במכוון אלפי גתות פעילות על ידי המוסלמים, שדתם אוסרת עליהם שתיית יין, ותעשיית היין שקעה. חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל והקמת מדינת ישראל חידשו שוב את תעשיית היין ברחבי האזור.

החפירה נערכת במסגרת הקמת שכונה חדשה בגדרה בשוליו של תל קטרה העתיק, ביוזמה ובמימון של רשות מקרקעי ישראל. בחפירה הנרחבת השתתפו, לצד הפועלים, גם מאות בני נוער ממכינות קדם צבאיות ומבתי ספר. זאת, כחלק מפרויקט ההנחלה אותו מובילה רשות העתיקות, שמטרתו לקרב את צעירי ישראל למורשת ולעתיקות הארץ.

במתחם נחשפו חדר ובו לוחות משחק חרוטים בסלע, ומתחם של 20 בריכות חמות וקרות שנבנו במקום. מדובר בתגלית נדירה ומפתיעה במיוחד שמרמזת כי מודבר באתר ששימש לשעשועים, בילויים ומשחקים.

לוחות המשחק בחדר המשחקים. צילום: יוֹלי שוורץ, רשות העתיקות

"אנשים הם אנשים, והארכאולוגיה מזכירה שאנחנו לא ממציאים את הגלגל. ממש כמו שגוגל הקימו מרחב משחק במקום העבודה, כך גם כאן – גילינו חדר משחקים ששימש, אולי, להפוגה של העובדים משגרת העבודה התובענית. מצאנו  ארבעה לוחות משחק: שני לוחות נמנים על משפחת משחקי המנקלה, שמשוחקים באזורינו (דוגמתם ניתן למצוא גם היום בכל חנות משחקים), ושני לוחות של משחק הנמנים על משפחת משחקי "השש-בש". במרכז החדר נמצאה אבן משחק נוספת גדולה. הלוחות נמצאו במעין מחסן, אשר לידו הוצב ספסל נמוך לישיבה. בחלק אחר של החדר נחשף מן "ארון" ובו נמצאו קעריות וכוסות זכוכית אשר שימשו, ככל הנראה, את באי החדר. 

בחפירה הגדולה נחשפו גם מבנים ומתקנים מתקופות מגוונות. לאחרונה נחשפו חלקים של שני בתי מרחץ מרשימים מהתקופה הביזנטית, שכללו תנור גדול ורצפת פסיפס צבעונית מעוטרת, שהותקנו בה מתקני מים. בנוסף, נמצאה באתר מערכת מסקרנת של כ-20 בריכות, אשר נראה כי תוכננה ברמה ציבורית, אך שימושה לא ברור.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?