דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 22 בספטמבר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

על הדבש ועל העוקץ

את פעולת הרדייה היינו עורכים בשמחה רבה במרפסת ביתנו, כשאנו מסובבים את ה"צנטריפוגה" וצופים בהנאה בדבש המצטבר בתחתית החבית. בשלב זה, כמובן שלא ניתן היה אז להימלט מעקיצה אחת או יותר מהדבורים שהסתובבו סביבנו

בילדותי, לצד התרנגולות שבלולים, הפרות שברפתות ושאר חיות הבית שכנה בקצה חצר המשק שלנו המכוורת. היו שם כתריסר כוורות רבועות, רובן בנות קומתיים, כאשר מן הפתח הצר שבבסיס הקומה התחתונה, היו יוצאות ובאות בלי הרף המוני דבורים שמילאו את חלל האוויר בקול זמזום בלתי פוסק.

הכוורן, כפי שנקרא אז (כיום, הדבוראי) היה לא אחר מגיסי התל אביבי, שמלבד היותו מורה לפיזיקה בתיכון ידוע בתל אביב, החליט לעסוק גם בגידול דבורים ורדיית דבש בכפרנו, שהיה מוקף בפרדסי הדרים רבים, וכידוע, דבש פרחי הדר, אין שני לו בטעמו.

 

הנחיל מחפש נחלה

באביב, אם התעכב גיסי בטיפול הנדרש בחלות הכוורת, היה פורץ לפתע מתוך אחת הכוורות נחיל עצום של דבורים בזמזום מבהיל למדי. הן היו עגות מעגלים באוויר, כאשר עוד ועוד דבורים פורצות החוצה ומצטרפות "למעגל המחוללות", ואז היה הנחיל כולו מתקדם במעופו באוויר לעבר הפרדס הסמוך, מאתר את אחד העצים ואז היו מתחילות הדבורים להינתק מהנחיל ולהיצמד לאחד מענפי העץ, ועד מהרה נוצר אשכול גדל והולך של המוני דבורים תזזיתיות, רובד על גבי רובד.

כבר כילד ידעתי שזהו השלב בו נשלחת מחלקת הסיור של הדבורים לתור אחר מקום קבע להתיישבות הנחיל. זה יכול להיות ארגז תריס בבית ועד לצינור עב קוטר ישן שתקוע ללא שימוש בפינת מחסן כלשהי. בשלב זה, הייתי מזעיק את גיסי מתל אביב.

הוא היה ממהר להגיע למקום כשהוא לבוש בלבוש הדבוראים ובידו ארגז כוורות. לבוש המגן היה בשלב זה קצת מיותר, כי כפי שהסביר לי גיסי, הדבורים שעזבו בחטף את הכוורת הצטיידו לעייפה בדבש כמזון לשלב החיפוש, ובמצב זה יקשה עליהן להשתמש בעוקציהן ולעקוץ.

אז הוא היה ניגש לענף שעליו התיישב הנחיל, מ'נער' אותו או אפילו גוזם את כולו ומניח את המוני הדבורים בארגז הכוורות הפנוי שבו ציפו להן בסיסי חלות אחדות. בסופו של דבר, הועבר כל הנחיל לכוורת ומשם לאתר הכוורות, והמכוורת התחדשה בכוורת נוספת.

על השירות שלי לכוורת היה גיסי מעניק לי חלה קטנטונת חדשה, לבנה שבלבנות, מעוגלת בקצותיה ולה צורת אליפסה קטומה, שהדבורים העמלות הספיקו לבנות מהדונג שבגופן, על הענף עליו התיישבו.

הייתה זו חלה קטנה, יפה למראה שתאיה מנצנצים, שכן כבר התמלאו בצוף זך, טהור ומתוק. הצוף הוא אחד מחומרי הגלם המשמשים את הדבורים להפקת הדבש, שאותו כמובן עוד לא הספיקו להפיק. אז יכולתי למצוץ את הצוף המתוק הזה להנאתי, שכרי על ההצלחה באיתור הנחיל.

 

דבש בקומה השנייה

בסוף האביב היה מגיע זמן רדיית הדבש. חלות הדבש בכוורת ממוקמות בקומות העליונות, המופרדות מהקומה הראשונה ברשת דקיקה, כך שדרכה יכולות לעבור רק הפועלות, שממדי גופן קטנים.

המלכה, שהיא בעלת ממדי גוף גדולים, לא יכולה להגיע לקומה השנייה ואת כל מעשה ההטלה היא מבצעת בקומה הראשונה. לכן, הדבוראים אינם רודים את חלות הדבש בקומה הראשונה, והן משמשות כמזון לדור הדבורים הבא. לעומת זאת, החלות בקומות העליונות מכילות מאגרי דבש פנויים לרדייה.

את פעולת הרדייה היינו עורכים בשמחה רבה במרפסת ביתנו במתקן ה"צנטריפוגה" דמוי החבית. אל מרכז המתקן הוכנסו חלות הדבש, לאחר שהקרום מכסה את תאי האגירה הוסר באמצעות מסרק מתכתי, ואז התחלנו לסובב את החבית כשאנו צופים בהנאה בדבש הניתז לעבר דופני המתקן, נוזל ומצטבר בתחתיתו. כל מה שנותר לעשות היה לפתוח מדי פעם את הברז ולמלא צנצנת אחר צנצנת בדבש דבורים טהור.

בשלב זה, כמובן שלא ניתן היה אז להימלט מעקיצה אחת או יותר. בקיץ היינו הולכים יחפים וקשה היה להימנע מ"מפגש" עם הדבורים, שסבבו כסהרוריות על רצפת המרפסת.

שי ספקטור מהמכוורת בכפר רות

יחידאיות וחברתיות

כך, כילד, הכרתי מקרוב את דבורת הדבש. כאשר בגרתי, ונעשיתי למורה, הצבתי בכיתה כוורת זכוכית חיה ונושמת, שדרכה יכלו התלמידים לעקוב מקרוב אחרי פעילות הדבורים, לזהות את הפועלות בעבודתן, את המלכה המובלת על ידי מלוותיה לעבר התאים שהוכנו עבורה כדי שתטיל בהן את הביצים, לזהות את הזכרים 'העצלים', ועוד.

כדאי לדעת, בעולמנו יש 20 אלף סוגים של דבורים ודבורת הדבש היא המיעוט שביניהם. אפילו בארצנו הקטנטונת יש מאות מיני דבורים שאינם דבורת הדבש. רוב רובן של הדבורים אינן דומות כלל באורח חייהן לחיי דבורת הדבש ואינן מקיימות מערכת מורכבת ומסועפת של חיי קהילה תוססים. מרבית הדבורים מוגדרות כדבורים יחידאיות, ואילו דבורת הדבש נמנית על המינים החברתיים שהם המיעוט. נדגיש את ההבדלים בין שני הסוגים:

הדבורים היחידאיות – אינן מקיימות חיי שיתוף קהילתי. במינים אלה בונה כל נקבה קן לעצמה. בקן שבנתה היא מאכסנת את הצוף והאבקה שהיא מפיקה מפרחים ובו היא תטיל את ביציה. מכאן והלאה יתפתחו הזחלים שיבקעו מהביצים בכוחות עצמם, סמוכים אל המזון שבו ציידה אמם את התא בו יתפתחו. כאמור, לסוג זה שייכות מרבית הדבורים שבארץ.

הדבורים החברתיות – בקרב המינים הללו, מאוכלס כל קן בנקבות  שמקיימות ביניהן חלוקת תפקידים בקן. בדרך כלל, נקבה אחת בלבד, המלכה, אחראית על הטלת הביצים שמהן יתפתח דור הדבורים הבא והיא נעשית בעצם לאם כל הדבורים שבקן. שאר הנקבות מתחלקות לפועלות שיש להן תפקידים מוגדרים כגון, איסוף אבקה וצוף פרחים, טיפול ברימות הגדלות ומתפתחות בתאים, תחזוקה כללית של הקן. כל פועלת עשויה למלא במשך ימי חייה תפקידים שונים בתקופות חיים שונות שלה.

דבורת הדבש בהאבקה- צילום יוסף (גו'חה) אנגל.

רגליים לאיסוף האבקה

כללית נזכור שהדבורה שייכת לעולם החרקים וכמוהם גופה מחולק לשלושה חלקים: ראש, חזה ובטן.

בראש קבועות זוג העיניים, זוג מחושים ופה שבו גפי פה - מלתעות ולשון. הלשון עשויה להיות קצרה או ארוכה ובהתאם לכך מותאמת הדבורה לאסוף אבקה וצוף מסוגי פרחים שונים. בדרך כלל, הדבורים אוספות את האבקה מהפרחים ברגליהן, שהן שעירות ומשמשות כמעין מברשות איסוף. בעת המעבר של  הדבורה מפרח לפרח היא מחדירה את האבקה לשחלה של הפרחים ומפרה אותם, עניין חשוב ביותר לטבע ולחקלאות.

החזה: ראש הדבורים צמוד לחזה. כמו אצל מרבית החרקים, החזה הוא החלק החזק העוטה עליו כיסוי כיטין קשה. מלבד הראש והבטן מחוברים לחזה שלושה זוגות רגליים ושני זוגות כנפיים שקופות. הרגליים משמשות ככלי מרכזי לאיסוף האבקה, ואילו בעזרת הכנפיים יכולות דבורים לעוף למרחקים.

הבטן קשורה לחזה מאחור אך מופרדת ממנו באופן בולט וקשורה אליו כמו על בלימה. בממדיה היא גדולה מן החזה ובה מרוכזים אברי הדבורה הפנימיים כולל אברי המין, הן של הזכר והן של הנקבה.

לדבורים גלגול מלא בן ארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם ובוגר. המלכה מתפתחת בתוך 16 ימים, פועלת בתוך שלושה שבועות וזכר עד 24 ימים.

 

מעוף כלולות

אצל הדבורים החברתיות רק השחלות של המלכה הן הפוריות והיא האחת והיחידה שתטיל את כל הביצים הפוריות בקן בקצב לא יאומן של עד 2500 ביצים ביום ועד למיליון ביצים משך כל ימי חייה שיהיו, אם לא יקרה דבר לא צפוי, בין שנתיים לארבע שנים ואף יותר.

כל תפקידם של הזכרים בחייהם הוא להתכונן להפרות את המלכה, משימה שבה יזכה זכר אחד בודד או לכל היותר זכרים בודדים אחדים במעוף הכלולות האחד והיחיד בחייה, מקרב המאות המגודלים על ידי הפועלות בקן. הזדווגות זו תצייד אותה בכל הזרעים שיידרשו לה למשך כל ימי חייה.

בעת ההזדווגות ייתלש מגופו של הזכר שק הזרעים שיישאר נעוץ באיבר המין של המלכה, ובכך יסיים הזכר את חייו.

צביקה אופיר- דבוראי מאלון הגליל, דור שלישי למשפחת דבוראים צילום אדוה אופיר

עקיצת המוות

לזכר אין עוקץ, אך המלכה והפועלות מצוידות בעוקץ, המצוי בחלקה האחורי המחודד של הבטן. המלכה יכולה לעקוץ שוב ושוב בלא כל סכנה לחייה, כיוון שהעוקץ שלה חלק וניתן לשליפה לאחר העקיצה מכל גוף. לא כך הדבר אצל הפועלות.

העוקץ של הפועלות בנוי כחץ משונן. כאשר הוא ננעץ בגוף חרק המכוסה בכיטין קשה, יכולה הפועלת לשלוף אותו חזרה. אך במידה שתעקוץ בעל חיים שגופו מכוסה בעור גמיש יישאר העוקץ נעוץ בבשר הנעקץ, וכאשר תנסה הפועלת לשלוף אותו ולהתרחק, הוא יישאר נעוץ בעור וישלוף יחד עמו את אבריה הפנימיים של הנקבה העוקצת ובכך היא תסיים את חייה. ארס הדבורים המוחדר בעקיצה מורכב בעיקרו מחומצת נמלים שהוא בסיס הארס של זוחלים ופרוקי רגליים רבים. עקיצת דבורה עשויה להמית חרקים קטנים בלא קושי. למרבית בני האדם היא איננה מסוכנת אם כי יכולה להכאיב, אך יש אנשים הרגישים במיוחד לארס הדבורים ולהם עשויה להיות עקיצת דבורה מסכנת חיים.

 

חיי הכוורת

דבורי הדבש המאכלסות את אלפי הכוורות בארצנו נמנות על דבורי הדבש האיטלקיות. הן דבורים רגועות ונוחות יותר לטיפול מאשר הדבורים המקומיות, הסוריות, שהיו כאן בעבר, והן קלות 'לרגוז' וקלות לעקוץ והטיפול בכוורות שלהן הוא קשה ומסוכן יותר.

דבורת הדבש מקיימת את החיים המאורגנים ביותר בהם ניתן לחזות בעולם החרקים. במשך ההיסטוריה האנושית בויתו אוכלוסיות דבורי דבש שחיו בטבע וכיום ערכן לחקלאות העולמית ולעולם בכלל הוא עצום. הדבורים הן אלה שמאביקות את מכלול עצי הפרי והירק ובכך מאפשרות את תהליך ההפריה בטבע של הפירות והירקות. ללא האבקת הפרחים על ידי הדבורים צפוי העולם לחוות משבר תזונתי שפגיעתו מי ישונה.

הפועלות בכוורת מפרישות דונג המצוי בבטנן, ובעזרתו הן בונות את החלות שבהן מצויים תאי ההטלה וגידול הרימות, וכן תאי אכסון המזון שהוא הדבש.

בכוורת אחת של דבורי דבש חיים בחברתיות ובשיתוף מלא עשרות עד מאות אלפי דבורים, ובראשן, המלכה האם, שכל תפקידה הוא להטיל ביצים שיבטיחו את המשך קיום הקן.

 

משימה לכל החיים

אורך חייה של המלכה עשוי להגיע עד לארבע שנים ויותר. לעומת זאת, אורך חיי הפועלות נע בין כחודש ימים בקיץ ועד לשמונה חודשים בחורף.

לפועלות תפקידים שונים בקן וכל אחת עשויה להשלים בחייה את מכלול ומעגל התפקידים כולם באופן הבא: (1) בשלושת ימי חייה הראשונים תפקידה יהיה ניקוי התאים והכנתם להטלה או לאכסון מזון, (2) בשלושת הימים הבאים תעסוק בהזנת הזחלים הבוגרים באבקת פרחים מעורבת בדבש, (3) עד ליומה האחד עשר, תאכיל זחלים צעירים במזון פועלות או בשעת הצורך במזון מלכות, זה הקובע שהרימה המקבלת אותו תתפתח למלכה, (4) בעשרת הימים הבאים, עד מלאת לה שלושה שבועות, תפקידה יתמקד בבניין החלות ובאכסון המזון המובא לקן על ידי הפועלות היוצאות ללקטו.

מכאן והלאה ועד לסיום חייה, תקבל עליה העמלה את התפקיד המחייב של יציאה מהכוורת כדי ללקט צוף ואבקה ולהביאם לכוורת.

הזכרים מונים מאות ספורות בכל כוורת, משך חייהם כחודשיים. הם אינם שותפים לפעילות הענפה בכוורת וכל קיומם מוכוון לרגע שבו תצא המלכה למסע הכלולות ואז כולם יעופו בעקבותיה, במטרה לזכות בהפרייתה. במידה שההפריה אכן הצליחה, יגורשו הזכרים האחרים מהכוורת וימצאו את מותם סביבה.

הטבע לקח בחשבון מצב שבו המלכה עשויה להיפגע, ובמקרה שכזה, הפועלות מסוגלות להטיל ביצים, אך אלה תהיינה ביצים לא מופרות שמהן יתפתחו זכרים בלבד. במידה שהוכנו מבעוד מועד תאים מיוחדים להתפתחות מלכות חדשות, יש סיכוי לקן להמשיך את קיומו.

דבורה ופרח צילום תקשורות יעל שביט

לחם דבורים

את האבקה והצוף שאספו מהפרחים מערבבות הדבורים בכוורת ומייצרות ממנו מזון לרימות המתפתחות, הנקרא גם – "לחם דבורים".

הדבש שאותו הדבורים עמלות להכין בתקופות פריחת הפרחים ואיסוף הצוף, נועד לשמש כמזונן, במיוחד בתקופות של מיעוט הפריחה ובעיקר בחורף הקר. את צוף הפרחים המתוק הן מאחסנות בזפק שלהן ושם משתנה הרכבו, ומשם עובר לתאי האחסון אשר לאחר שהתמלאו נפקקים בדונג. ככל שעובר הזמן החום בכוורת מאדה את המים שבצוף והדבש נעשה סמיך יותר. לכן, הדבוראים מפצים אותן במי סוכר שהם מניחים ליד הכוורות.

הדבורים יודעות לבנות חלות מדונג, גם בלא שבסיסן המוכן יינתן להם על ידי הדבוראים. החלה בנויה מדונג דבורים ולה אלפי תאים משושים, צורת המבנה החסכונית ביותר לצורך שימוש מרבי במרחב. על הבנייה אחראיות כמובן הפועלות וכך גם על קביעת שימושם – אם לאכסון מזון ואם להטלה ולהתפתחות הדורות הבאים.

 

היעלמות הדבורים

בשנת 2006 נחשפה תעלומה בארצות הברית - הדבורים החלו נעלמות מן הכוורות. דבורים יצאו מהכוורות לאיסוף האבקה והצוף ולא חזרו עוד אליהן. בכוורת עצמה לא התגלתה כל מחלה אבל כמות הדבורים הכוללת הלכה והתמעטה במהירות.

כעבור שנה, בשנת 2007, נמצא כי כ-40 מיליארד דבורים ברחבי העולם שנעלמו בלא להותיר עקבות. 65% מהכוורות בארצות הברית ננטשו. על תופעה דומה דווח אף בגרמניה, שוויץ, פורטוגל, איטליה וספרד. בסך הכול 'נעלמו' כך כשליש מכלל הדבורים בעולם.

ביפן החלו האיכרים להאביק את המטעים בעזרת מברשות ידניות עקב המחסור בדבורים שתעשינה את העבודה. מאז מושקעים מאמצים גדולים ברחבי העולם בחקר התופעה המדאיגה מאוד הזו. המסקנה אליה הגיעו עד היום החוקרים היא שהסיבה נעוצה, ככל הנראה, במקצת מחומרי ההדברה, הפוגעים בחוש הניווט של הדבורים, והן פשוט 'הולכות לאיבוד'.

כיום עוסקים חוקרים רבים בניסיון לזהות במדויק את מקור הפגיעה באוכלוסיית הדבורים, בטרם יהיה מאוחר מדי, וכדי לשמר עבור כולנו את הדבש שמאפשר לנו לברך על שנה מתוקה בראש השנה.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?