על החשיבות של הכרת הטוב

למרות שהכרת תודה היא כביכול מעשה פשוט, המחקרים מראים כי היא אחד הגורמים החשובים בבריאות הנפשית והפיזית של האדם, גם פרשת השבוע מתייחסת לכך

הכרת תודה והכרת הטוב הינם מונחים חשובים ומשמעותיים ביהדות. המילה "יהודים" היא על שמו של יהודה - מלשון הודיה לבורא עולם. הכרת הטוב מזוהה עם משה רבינו, ובמסגרת נאומו והדרכתו לעם, בד בבד להנחייתו את האדם הפרטי, הוא מציג יסוד זה. אם בפרשות הקודמות לימד משה "סור מרע" - יציאה כנגד היצרים השליליים ודחיית סיפוקים מיידים - הרי את הפרשות הקרובות "כי תבוא" ו"ניצבים", אשר נקראות בסמוך לראש השנה, הוא מקדיש להכוונה של "עשה טוב" – להדריך ולכוון להבאת הטוב לחייהם של כל אחד ואחת.

פרשת "כי תבוא" פותחת במצוות הביכורים בכדי ללמד מהי הכרת תודה, מה משמעותה המעשית ומה מעלותיה בעולמו של האדם הפרטי. "וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אלוקיך נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה... הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי ה'; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי ה'... וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' (כו, א-יא); לאחר הכניסה לארץ וכיבושה, נכנסת לתוקף מצוות הביכורים; המביאים מודים על היציאה מעבדות מצרים, הזכות לחיות ב"אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (כו,ט), על היכולת לטעת עצים ועל ההנאה מן הפירות ומן השפע. התורה מפרטת ומבהירה מה נוסח הדברים שעל הפרט לומר בעת קיום מצוות הביכורים, על מנת ללמד את האדם שלא יחסוך במילים כדי להביע ולהכיר תודה.

מצוות הביכורים, קורבן תודה, הברכות לפני אכילת כל מזון ובסיומה, ברכת הגומל ומצוות נוספות נועדו להרגיל את האדם להודות על הטוב שיש בחייו. במצוות הביכורים מובא גם ההסבר להכרת תודה - "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה'" (כו, יא) - אדם שהכרת תודה הינה חלק מאורח חייו אינו עסוק אך ורק בציפייה למשהו שיגיע בעתיד ויגרום לו לאושר, אלא רואה את הטוב שישנו סביבו ברגע זה, ועל כן נהנה ושמח בו כעת.

בשנים האחרונות החלו לחקור את נושא הכרת הטוב והתודה באופן מדעי במסגרת הפסיכולוגיה החיובית. למרות שהכרת תודה היא כביכול מעשה פשוט ומובן מאליו, עולה מן המחקרים כי היא אחד הגורמים החשובים בבריאות הנפשית והפיזית של האדם; הכרת תודה עשויה לתרום רבות לאושרו של אדם והיא הגורם השני בעוצמתו לניבוי אושר.

החוקרים אימונס ומק'אלו ביקשו מנחקריהם לכתוב בסוף כל יום, טרם לכתם לישון, לפחות חמישה דברים שהם מוקירים עבורם תודה. לא מדובר בתודות על דברים גדולים אלא בהודיה על דברים קטנים ויומיומיים כמו כוס קפה מפנקת, מציאת חניה בקלות, גינה יפה ועוד. הסתבר שהנבדקים הללו, אשר מילאו משימה פשוטה זו, נהנו מרמות גבוהות יותר של רווחה נפשית ושימחה מהנבדקים בקבוצת הביקורת שלא נדרשו לכך. זאת ועוד, גם במדדים של בריאות גופנית מצבם היה טוב יותר לאורך השנים. מהמחקרים גם עולה כי אנשים הנוטים להכיר תודה הם  אופטימיים ובעלי סיכוי גבוה יותר להשיג את מטרותיהם.  

"אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לאלוקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. וה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֺתָיו" (כו, יז-יח) – בפסוקים אלו ולכל אורך הפרשה ישנה התייחסות נוספת לנושא ההודיה והכרת הטוב בהקשר של מידה כנגד מידה; בעצם ההתחייבות לקיום המצוות העם מודה לבוראו ומאמיר (מלשון גובה ורוממות) את האל וכנגד זה האל נותן לעם את המצוות על מנת לרומם אותם בהיבט הריגשי, המוסרי והרוחני.

במסורת היהודית השבת טובה תחת טובה והכרת הטוב מתייחסים לקשר בין האדם לאל, בין אדם לחברו ואפילו בין אדם לדומם. על פי המדרש משה רבינו לא מכה ביאור במהלך מכות מצרים, אלא אהרן אחיו עושה זאת במקומו, והסיבה לכך היא הכרת הטוב ליאור על שהצילו כתינוק בהיותו בתיבה. על פניו נראה תמוה שיש להכיר טוב לדומם, אולם באמצעות מעשה זה האדם לומד להפנים את הערך של הכרת הטוב, ובנוסף מתרגל להתבונן תמיד בנקודות האור והטוב המקיפים אותו ולא מתמקד בדברים השליליים.

בפרשת "ניצבים" תפיסה זו חוזרת ונשנית ואליה מתווסף נדבך נוסף: הבחירה לראות את הטוב ולהאמין בלב שלם שכל מה שמתרחש בחיינו הוא לטובה. "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע" (ל', ט"ו) – רעיון זה חוזר בדבריו של משה לאורך נאומו: האל מתווה בפנינו שתי דרכים פוטנציאליות, האחת מובילה לחיים ולטוב, ואילו השנייה חשוכה ורעה, והבחירה נמצאת בידינו.

"הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים-לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (ל,יט) ביסוד הבחירה החופשית בין שתי הדרכים עומד הציווי "ובחרת בחיים". מטבענו אנו מתוכנתים לחפש את הבעייתי והמאיים כדי שנוכל לזהות סכנות ולשרוד, אולם דווקא מנגנון הגנה זה עשוי לחבל באיכות החיים שלנו ולשאוב מאיתנו אנרגיות מיותרות.

רבי מנדלי מקוצ'ק מוסיף ואומר על הפסוק "נתתי בפניך את החיים והטוב" - שיהיו החיים בשביל לעשות בהם טוב, ולא יעשו טוב כדי לזכות בחיים. מגמת האדם והעולם היא לכיוון הטוב; לראות את הטוב, לפעול כדי לעשות טוב, להאמין שיש תכלית ובכך לבחור בחיים של ברכה ומשמעות.

לסיכום דבריו של משה אל העם הוא מבהיר: "כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתו" (ל,יד)ֹ. הבחירה להכיר ולומר בפינו תודה, לראות את הטוב ולהאמין מעומק הלב שאף מורכבויות החיים הן לטובה, ולא פחות מכך הבחירה לעשות טוב היא שלנו והיא קרובה אלינו מתמיד. ראש השנה קרב ובא והדרך שמתווה משה היא להודות על הטוב שהיה ולהתכוונן לעשיית הטוב בעתיד.

המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל

שבת שלום,

שרונה קדושאי בר-נס

M.A יעוץ חינוכי, MBA מינהל עסקים

יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי

הדרכת הורים, "רימון" מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה

לשאלות: [email protected]