על קרניים ועל שופרות

למה דווקא הקרניים של פרות, יעלים וצבאים מתאימים לשופרות ואילו קרני האיילים לא מתאימים? על כל זה במאמר שלפניכם

קרניים חלולות. יעל נובי במדבר יהודה. צילום: נצח פרביאש - ויקיפדיה

אנו נכנסים לתקופת החגים אשר אחד הדברים שמייחדים אותה זהו קולו העולה ובוקע של השופר מבתי הכנסת. במסורת היהודית תוקעים בשופר כבר מימי התנ"ך, כלומר כבר אלפי שנים, וכידוע הוא עשוי מקרן של יונק הולך על ארבע. את קרני היונקים אנו מכירים דרך השופר גם אם לא פגשנו באותו יונק מעולם.

אחת מחיות המשק המפורסמות ביותר שנושאת קרניים היא כמובן הפרה שברפת. הוותיקים בינינן זוכרים כי בראש הפרה מתנוססות שתי קרניים. אלא שכיום, כל מי שיסייר ברפת המודרנית ימצא כי לפרות אין קרניים. כיצד זה קרה?

ובכן, במציאות שבה מוחזקות הפרות בארצנו, אין ביכולת הרפתנים להוציא אותן למרעה, כשם שזה נעשה עם רבות מהפרות ברחבי אירופה, המשוטטות להנאתן בכרי הדשא ומחפשות את מזונן הצומח בחופשיות מן הקרקע.

הפרות ברפת החלב המודרנית מבלות את כל ימי חייהן ברפת ואינן מחפשות מזון משום שכל המזון כולו מובא אליהן עד לאבוס. כל מה הן צריכות לעשות כדי לאכול הוא לשלוף את ראשן מבין הסורגים של האבוס. וכאן מגיעות הקרניים.

לו צימחו הפרות ברפת המודרנית קרניים הן היו מפריעות להן לאכול וגרוע מכך, בתום הארוחה הן היו מתקשות לשלוף את ראשיהן משום שהקרניים היו נתקלות בסורגים.

מה עשו הרפתנים? חיפשו ומצאו חומר חומצי מסוים שאותו מורחים בראש העגלה הצעירה בטרם החלו קרניה לצמוח והוא מחסל את התאים שהיו מהווים את הבסיס לצימוח הקרניים. כך לא מצמחות הפרות שברפת קרניים כלל והן אפילו לא מרגישות בחסרונן.

קרני יעלים

לשם מה קרניים אם אפשר גם בלעדיהן? נתחיל דווקא להתייחס לנושאי הקרניים המרשימים שבארצנו, הלא הם היעלים.

את היעלים שוכני שולי המדבר נפגוש בטבע , ואחרי שהללו למדו שניתן לסמוך עלינו ולא ננסה להרוג בהם, נוכל לראותם בלא קושי הן בשטח שמורת עין גדי, גם לצד כביש 90 כשהם חוצים אותו בלא פחד, וכן באזור עין עבדת וסביבותיה וכן ליד קבר בן גוריון, בשטח מכללת שדה בוקר, וכן באזור מצפה רמון ובתי המלון שבה ובמקומות נוספים בנגב, לא הרחק ממקורות מים.

בעונת הייחום בשלהי החורף נוכל אף לחזות, אם יתמזל מזלנו, בקרבות הקולניים בין צמד זכרים הנלחמים על המנהיגות בעדר שתזכה אותם בתמורה לניצחונם בהרמון הנקבות שבתחומם כולו. במהלך הקרב הם יטו את ראשיהם קדימה וידחפו ויכו בכל כוחם את יריביהם בעזרת קרניהם החזקות, המעוקלות והארוכות.

אורכן של קרני היעל הזכר עשוי להגיע אף עד למטר אחד. אלו זוג קרניים מעוקלות בקשת רחבה, כשהן מעובות מאוד בשרשי צמיחתן והולכות וצרות לקראת סופן. לכל אורכן בולטים זיזים (שבניגוד לדיעה הרווחת – לא מעידים על גיל בעליהן). עובדה חשובה היא שהקרניים הללו חלולות.

למעלה - שופר איל של עדות אשכנז, למטה - שופר קודו של יהדות תימן ( ויקיפדיה)

קרניים חלולות

קרניים חלולות שכאלה יש ליעלים, לעיזים – בנות המשפחה של היעלים,  לצבאים שאותם ניתן לראות כמובן גם באזורנו, הן בשטחים המישוריים הפתוחים והן בגבעות השפלה וכמובן לפרות. מקרניים שכאלה אכן ניתן להכין שופרות ובבתי הכנסת נוכל לראות שופרות שונים, קצרים או ארוכים יותר, כולם עשויים מקרניים חלולות שכאלה.

עובדה נוספת שכדאי לדעת היא שהקרניים הללו הן חד פעמיות. הן צומחות וגדלות פעם אחת משך כל ימי חייהם של בעליהן. אם רצה הגורל ובלהט הקרב או מסיבה אחרת נפגעה ונשברה אחת הקרניים, היא לא תצמח שוב לעולם ואין לקנא בגורלו של זה שאיבד אותה.

כאמור, היעלים הזכרים מגדלים זוג קרניים מאוד מרשימות ואילו היעלות הנקבות מצמיחות זוג קרניים חלקות, קטנות למדי, וזאת מכיוון שאינן צריכות להילחם זו בזו כדי לזכות בזכרים. נראה זאת גם אצל העיזים: לתיישים קרניים גדולות ומעוקלות עטורות בזיזים ואילו לעזים הנקבות זוג קרניים קטנות וצנועות.

כפי שציינתי גם הצבי הארץ ישראלי מצויד בקרניים חלולות. הצבי, שמבנה גופו ומראהו עדין משל היעל, והוא מתמחה בריצה מהירה שהיא בעצם נשק ההגנה שלו, מצויד בקרניים שאורכן אצל הזכרים עשוי להגיע למחצית אורכן של קרני היעל הזכר, עד כמחצית המטר והן מתעקלות לאחור, כמו קרני היעל, אבל בהמשך, מתהפך כיוון נטייתן והן נוטות קדימה שם הן מסתיימות בחוד. גם קרני הצבי עטורות זיזים וגם לאלה אין כל קשר לגיל הצבי.

קרניים מלאות

קרניים שופעות נמצא גם אצל אייל הכרמל והיחמור, שגם הוא מין של אייל. אך לשני האיילים הללו צומחות קרניים מסוג שונה לגמרי – הן קרניים מלאות ולא חלולות. הן חוזרות וצומחות מדי שנה בשנה ולמרבית ההפתעה, נושרות בסופה.

הקרניים של האיילים הללו מסתעפות לסעיפים בזמן צמיחתן והתפתחותן, בתחילה הן עטופות ברקמת עור ייחודית, עשירה מאוד בכלי דם, שבעזרתה מסופקות לקרניים הצומחות במהירות הן חמצן והן חומרי מזון הנדרשים לגדילתן. לאחר שהקרניים גדלו, התקשו והגיעו למלוא ממדיהן, נושרת הרקמה הזו מעצמה והאייל נותר עם הקרניים הגרמיות.

לאיל הכרמל קרניים גרמיות המסתעפות לשניים פעם אחת, ליחמורים הזכרים יש קרניים גדולות ומסועפות הרבה יותר הצומחות לכעין דפים פחוסים ורחבים.

ההבדלים בקרב האיילים בין הנקבות לזכרים גדולים, שכן ככל שלזכרים צומחות קרניים מרשימות הנקבות חסרות אותן כלל.

תקיעת שופר בערב ראש השנה, בכותל המערבי בירושלים. לשכת העיתונות הממשלתית, מתוך אתר פיקיויקי

תצוגה מרשימה

אם כן, למדנו שלפרות בטבע אכן יש זוג קרניים, אך ברפת נמצא הפרות חסרות הקרניים, שבטבע יש מי שמצמיח קרניים חלולות ומי שמצויד בקרניים מלאות, שהקרניים החלולות צומחות וגדלות פעם אחת בחיי הנושאים אותן, בעוד שהקרניים המלאות צומחות בכל שנה מחדש ונושרות בסופה, ולסיכום ששופרות ניתן להכין מקרניים חלולות ולא מקרניים מלאות.

תצוגה ייחודית ומיוחדת של שופרות קיימת במוזיאון החיות התנ"כי, הממוקם באזור התעשייה ר טוב שבאזורנו, "מעבר לאף", בסמוך לבית שמש, באזור התעשייה "הרטוב". המוזיאון הקדיש אולם שלם לתצוגת עשרות רבות של שופרות קטנים וגדולים, פשוטי מראה ומסולסלים, הן בגדלים שונים והן בצבעים שונים, והן עשויות מקרניהם של שלל בעלי חיים מהעולם כולו. אכן תצוגה מרשימה השוכנת במוזיאון ייחודי ומרשים כשלעצמו, וסיבה טובה לבקר במוזיאון הזה סביב תקופת החגים.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

[email protected]