דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 02 ביולי 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

על תודעה, בחירה ותפיסת מציאות - סיפור המרגלים כמשל

"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן... תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם" (במדבר יג, ב). פרשת "שלח לך", הפרשה הרביעית בספר "במדבר" מכונה גם בשם "סיפור המרגלים", למרות שהשורש ר.ג.ל כלל אינו מופיע בה. לעומת זאת, השורש ת.ו.ר מופיע 12 פעמים בפרשה, כדי להעביר מסר ברור שהמטרה בשליחת 12 נשיאי השבטים לכנען היא לסייר בארץ כתיירים, לראות את היפה והטוב שבה ולבחון את חלוקתה לנחלות לשבטים.

מדוע היה צורך לתור את הארץ? למה נאמר למשה "שלח לך"? תשובות לשאלות אלו ניתן לדלות מפרשת "דברים" אשר בספר החמישי לחומשי תורה.

משה חוזר ומספר על האירוע המסופר בפרשתנו במסגרת דברי פרידתו מן העם, כחלק מתיאור תהליך מסעם במדבר: "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ... וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר..." (דברים א, כב – כג). משה מדגיש כי הייתה זו דרישה של העם - בני ישראל דורשים ממשה לשלוח אנשים לבחון את הארץ ולידע מהי הדרך הטובה להגיע אליה. הדבר טוב בעיני משה, אשר לתומו רואה בדרישתם זו לקיחת יוזמה בתהליך עצמאותם כעם.

 

תודעה ותפיסת מציאות

 

מעיון בשתי הפרשות ניתן להסיק כי האל מפרש אחרת את דברי העם. באמירה "שלח לך" - אין לשון ציווי אלא נתינת רשות והיענות; בקשה זו מרמזת כי האל רואה במשלוח המרגלים ביטוי לחולשת האמונה של בני ישראל בעצמם ובבוראם, דבר שעשוי להביאם לידי חטא.

עם זאת, על אף שהבחירה לשלוח מרגלים מנוגדת לרצון האל, הרי גישתו של האל אינה מפתיעה - "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" (מסכת שבת) – על פי התפיסה היהודית, כחלק מיסודות הבחירה שיש לאדם, כאשר רצונו ברור ועז והוא נוקט יוזמה כדי לממשו ולהוציאו מהכוח אל הפועל, המציאות תתאים למעשיו ויתקבל הסיוע למימוש רצונו על ידי היקום -  לטוב ולרע.

הפילוסוף עמנואל קאנט, שחי במאה ה-18, חולל מהפכה מחשבתית בספרו "ביקורת התבונה הטהורה". הוא טען שיש להבדיל בין המציאות כשלעצמה לבין האופן בו אנו תופסים אותה. התופעות שאנו מכירים, כל מה שאנחנו תופסים באמצעות חושינו - ואפילו החלל והזמן - אינם משקפים את המציאות כשלעצמה, אלא מעוצבים על ידי התודעה שלנו. משמעות גישתו של קאנט היא שאנחנו לא צופים פאסיביים במציאות, אלא התודעה שלנו היא זו שמעצבת את המציאות שאנו תופסים, כך שקיים קשר מהותי בין האדם למציאות.

הרעיון לפיו לתפיסה האנושית ישנה השפעה על המציאות, קיבל התייחסות מדעית עם התפתחותה של מכניקת הקוונטים בתחילת המאה ה-20. פיזיקה קוונטית מתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר, ומספקת תיאור כמותי ויכולת ניבוי של שלל תופעות שלא ניתן להן הסבר במסגרת הפיסיקה הניוטונית (הקלאסית). חוקרים רבים הביעו בזמנו ספקנות ביחס לתאוריית הקוונטים, אולם כיום היא מהווה בסיס לטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות כמו גם לחקר הדנ"א והתודעה.  

על פי מכניקת הקוונטים עצם הצפייה של החוקר בניסוי משפיעה על המדידה הנעשית בו ועל תוצאותיה. בקוונטים - אם התוצאה של המאורע אינה נמדדת, כלומר כל עוד לא נערך הניסוי על ידי החוקר, המערכת נמצאת במצב של "סופרפוזיציה קוונטית", כלומר כל המצבים אפשריים בו זמנית. אולם, ברגע בו צופים בהם או מודדים אותם, מתרחש מה שנקרא בשפה המקצועית "קריסת פונקציית הגל", ואז מתקבלת אפשרות מוגדרת וברורה אחת בלבד. משמעות הדבר היא שלמעורבותו של החוקר / הצופה / האדם ישנה השפעה על ההתרחשות/המציאות.

 

אפקט פיגמליון

 

מלבד יהושע בן נון וכלב בן יפונה, עשרת נשיאי השבטים, בוחרים לתאר בפני העם את מה שמצאו בארץ אליה נשלחו - כמציאות קשה ובלתי אפשרית לשינוי. "לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם:  כִּי-חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ. וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ... אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא" (יג, לא-לב). חטאם של עשרת נשיאי השבטים, מנהיגי העם, היה בפרשנות שבחרו לתת למצב, באופן שבו התודעה שלהם השפיעה על מה שגילו, וזאת למרות שחזו בכל הניסים שהתרחשו במצרים ובמהלך מסע העם במדבר. הם הציגו פרשנות שהחלישה את רוחו של העם ובכך השפיעה על ציפיותיו, בחירותיו ומציאות חייו.

'נבואה המגשימה את עצמה', היא מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית, המתאר תהליך בו אמונה מובילה למימוש עצמה, אף אם בתחילתה הייתה שגויה. התפיסה בתודעתו של האדם נתפסת אצלו כנכונה לחלוטין ובעלת משמעות באופן שהיא בסופו של דבר עשויה להשפיע על המציאות.

'אפקט פיגמליון' הינו מצב בו ציפיותיו של אדם משמעותי - כהורה, בן זוג, מורה, מנהל.ת - משפיעות באופן לא מודע על ביצועיו ובחירותיו של הפרט וגורמות להן להתממש. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכשאנחנו רוצים מאוד משהו מסוים אנחנו נוטים להקל ראש במידע שסותר אותו או אפילו לשלול אותו לגמרי. את המונח טבע הסוציולוג רוברט קינג מרטון מאוניברסיטת הרווארד ב-1948 בעקבות מחקריו.

בעקבותיו, ב- 1968 ערכו הפסיכולוגים רוזנטל וג'יקובסון מבחני אינטליגנציה לתלמידי בית ספר יסודי. לאחר מכן הם בחרו באקראי 20% מהילדים ונתנו למוריהם מידע שיקרי - שתוצאות המבחן שלהם מעידות על פוטנציאל יוצא דופן לצמיחה אקדמית. 8 חודשים לאחר מכן נערכו מבחנים לכלל ילדי הכיתה ונמצא כי הילדים הללו קיבלו ציונים גבוהים בהרבה משאר הילדים. מחקרים דומים נערכו גם בשנים שלאחר מכן ותוצאותיהם היו דומות; ציפיות הצוות החינוכי השפיעו על הישגי התלמידים.

גם בעולם הרפואה קיימים מושגים מקבילים: 'אפקט פלצבו' כאשר נותנים לאדם חולה תרופה שאין בה חומר פעיל, אולם הוא אינו יודע זאת, ובעקבות כך הרגשתו משתפרת והוא בטוח שבגלל ה"תרופה" שקיבל הוא חש הרבה יותר טוב, ולהפך, 'אפקט נוסבו', כאשר אדם בריא מקבל דיווח שגוי על חולי או ממצא רפואי לא תקין והוא מתחיל לפתע לחוש כאב ותסמינים המאפיינים את המחלה כשלמעשה אינו חולה בה. 

 

גישה קורבנית

 

על אף הבטחתו של האל להביא את בני ישראל אל הארץ המובטחת, הרי הם כמו גם נשיאיהם ומנהיגיהם, בעלי תודעת עבדות וגישה קורבנית, בוחרים לראות מציאות שאין בה תקווה, והיא הופכת בסופו של דבר למציאות חייהם; "וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא... לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּהּ... וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לִנְפֹּל בַּחֶרֶב" (יד, א-ד). בעקבות כך, מתקבלת ההחלטה על ידי האל לשנות את מסלול מסעם ולהוליך את העם במשך 40 שנה עד למותו של דור המדבר, עם העבדים, והבנייתו של עם שהוא בן חורין בנפשו וברוחו, המסוגל להאמין בכוחו לכבוש את הארץ.

 

שבת שלום!

 

המדור מוקדש לעילוי נשמתו של אבי ז"ל אלי קדושאי

שרונה קדושאי בר-נס

M.A ביעוץ חינוכי, MBA במינהל עסקים

פיתוח מנהיגות אישית וארגונית

ייעוץ וליווי אישי, פיתוח קריירה, מרכז רימון

לשאלות ופניות sharonabar5@gmail.com

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?