דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 19 באוגוסט 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

עשיתי מהפיכה במטה יהודה ואני חוזר כדי להמשיך אותה

שנתיים וחצי לאחר שנעצר, ראיון ראשון ובלעדי עם ראש המועצה המורחק, משה דדון: נאבקתי בפצלי השמן, בכרישי הנדל"ן ובוועדות הגבולות למיניהן ובכל הכוחות חיצוניים ופנימיים ושילמתי מחיר כבד, עכשיו אני מתמודד ובאוקטובר ניפגש בלשכת ראש המועצה

משה דדון - "נתראה באוקטובר בלשכה..."

 

משה דדון, זו הפעם הראשונה שאני מראיין אותך מאז שנעצרת לפני שנתיים וחצי. נפגשנו בעיקר באולמות בית המשפט ופה ושם באירוע פרטי. אני והציבור מאוד סקרנים לדעת מה עבר עליך בשנתיים וחצי האלה.

"יובל ידידי, קודם כל, אתה לא חסכת ממני. כל דיון בבית המשפט היית מתייצב, וכתבת את החשדות שהשמיעו כלפי אחת לאחת. אם היית חבר שלי – לא היית כותב זאת. באף רשות מקומית, המקומון לא מגיע לכל דיון ומצטט כל פסיק וכל מילה ממה שקרה באולם בית המשפט. היית הוגן”.

 

ישבת 25 ימים במעצר. אין ראש רשות מקומית בישראל שישב כל כך הרבה זמן במעצר. גררו אותך שוב ושוב לבתי המשפט ולהארכות מעצר. איך זה משפיע עליך ?

"לגבי ההאשמות, גם אני שמעתי עליהן בפעם הראשונה כשנעצרתי. אבל הדרך עוד ארוכה, כמו הרבה דברים בחיי אני אתמודד עם זה, מה שיחליט בית המשפט זה מה שיקבע. אני אדם נחוש, חזק ומאמין. אני בטוח שאצא זכאי. רק אדם נחוש וחזק מסוגל לעמוד בזה. אם הייתי נשבר – מה היה קורה? כגודל האינטרסים החיצוניים והפנימיים כך גודל הפגיעה שניסו לפגוע בי בכל צורה. על תקופת המעצר שחוויתי – אני שותק. אבל ימים יגידו. מישהו אחר היה נשבר. אני אצא נקי, ובאוקטובר אני אחזור".

 

בוא ונדבר על הנקודה שבה אתה נאלץ לנטוש את לשכת ראש המועצה. מה היה המצב של המועצה באותה נקודה?

"אני חושב שמה שאפיין אותי היה שהייתי רעב לעשות למען מטה יהודה. שמנו את החינוך במרכז העשייה, נאבקתי מול אוייבים ענקיים בחוץ, כמו פצלי שמן וכמו ועדות גבולות, שאם היו מצליחים אבוי למטה יהודה. אני ידעתי שאני נכנס בטייקונים אבל אמרתי – זו השליחות. הייתי תושב במטה יהודה, ראשון בין שווים. התקבלתי באהבה, שיתפתי, שותפתי, דלתי הייתה פתוחה, לא היה נושא שבו לא פרצנו. אני חושב שהייתה כימיה, אהבה והערכה של התושבים”.

 

בוא נדבר על מספרים. קיבלת מועצה עם קצת פחות מ-200 מליון שקל תקציב שנתי וביום שבו עזבת התקציב עמד על קרוב ל-400 מליון שקל. אם נוסיף את תקציבי הפיתוח המועצה כבר התקרבה לחצי מיליארד שקל. גידול פנומנלי של 7-10 אחוז בתקציב השנתי. מה הסוד ?

"ידעתי להביא כספים וידעתי להקפיד על כך שכולם ישלמו אותו דבר במטה יהודה. נתנו שירות וגבינו ארנונה. ידעו שאיתי לא מתעסקים. מה שמגיע למועצה – אני אהפוך את העולם”.

 

והיו גם הפרסים למערכת החינוך. מינהל החינוך בתקופתך הביא עשרות פרסים לבתי הספר של מטה יהודה בהיקף שמעולם לא היה במועצה.

"החינוך היה אצלי בראש סדר העדיפות. האמנו שמי שנשאר בבתי הספר של מטה יהודה מקבל את הטוב ביותר. היינו הראשונים בארץ בהכנסה של שתי סייעות לגני הילדים, הרבה לפני כולם. קידמתי כיתות קטנות בתיכון. מי שמזלזל בפרסים – טועה. אנחנו כל החיים רוצים פרסים. הילד שלך הכין שיעורים – אתה קונה לו סוכריה. לפרסים יש ערך, זה מנוע. אמנם, אצלי בחדר לא היה שום לוח ממוסגר עם הפרסים שזכינו בהם, אבל עבור מערכת החינוך יש לזה משמעות אדירה”.

 

עודדת צעירים לצאת ולרכוש השכלה אקדמית

"מלגות לסטודנטים זו אמירה. התחלתי עם 700 סטודנטים והגענו כמעט כבר ל-2000. נכון, סכום המלגה הוא נמוך אבל זו אמירה. מאיפה כל הסטודנטים האלה פתאום הגיעו? ומאיפה כל ההישגים המרשימים בחינוך בעשור האחרון? גידלנו דור של קצינים, טייסים, מתנדבים לשנת שירות. הכל מתחיל בבתי הספר שמאמינים בתלמידים שלהם. כראש מועצה, מחצית מהזמן שלי הושקעה בחינוך. אין בעיה בחינוך ששרונה ואני לא היינו שם. אני מאמין באדם ומאמין בחינוך”.

 

טוענים כי התקציב שהקצית להסעות לבתי הספר מחוץ למועצה חרג מכל פרופורציה. כיום המועצה מסיעה תלמידים לעשרות בתי ספר בעלות של 35 מליון שקל בשנה. זה הגיוני?

"אמרו לי שכל ילדי מטה יהודה צריכים להיות בבתי הספר של המועצה. אמרתי: ממש לא. אם הילד שלי רוצה רובוטיקה ואין במועצה מגמת רובוטיקה, למה שאני אכריח אותו? יש את המרחב שלי ויש את המרחב שמסביב, אם יש בי"ס לאומנויות בירושלים למה אני צריך לבנות בי”ס לאומנויות? הקציתי 15 מליון שקל להסעות. עד אז ילדים היו נוסעים בטרמפים לבתי הספר, תופעה מסוכנת. כאשר ההורים רואים שיש להם מסגרת חינוך טובה שדואגת להם, העולם רגוע”.

 

עשית מהפיכה במערכת החינוך בכפרים הערביים

(מחייך) "אני שמח שמישהו זוכר שעשיתי משהו טוב. עד שהגעתי, היו הילדים של עין נקובא ועין ראפה לומדים באבו גוש. 30% היו מסיימים את התיכון. אפס אחוז בגרות. והיום, הם לומדים בבית הספר שלהם עד כיתה י"ב, וההישגים של התלמידים זינקו”.

 

במהלך השנים שלך עסקת הרבה בצור הדסה. כיום מדובר ביישוב הגדול ביותר בארץ שמנוהל על ידי ועד מתנדב. 9000 תושבים מחכים שמישהו ברשות המקומית יתן להם את היחס הראוי.

"צור הדסה הייתה הבייבי שלי. גם בחינוך. היה בית ספר אחד ותראה כמה בתי ספר יש היום. בנינו גני ילדים וגם מרכז קהילתי עם בריכה, שלצערי עוד עומד שם ומחכה שיסיימו אותו. מי היה מאמין שאנשים ירצו ללמוד בצור הדסה? אתה זוכר את ההתחלה של תיכון אור? היום עומדים בתור והוא מלא עד אפס מקום. כך בונים חינוך. לא הייתי נותן לצור הדסה לגדול ככה. הייתי מוצא דרכים להילחם על האופי הכפרי שלו. אולי בעזרת הסדר חילוף קרקעות. המועצה לא תוכל לשאת עוד הרבה זמן את הניהול של היישוב הזה, בקצב הנוכחי. בסופו של דבר יספחו אותו או שיקימו רשות נפרדת".

 

עודדת את ההשכלה האקדמית של עובדי המועצה. בתקופתך עשרות עובדי מועצה השלימו תואר ראשון ושני. מה החשיבות בהשכלה אקדמית לעובד במועצה ?

"אני חושב שזה הדימוי. רוב העובדים הם אנשים יקרים. גם אני באתי משם. אמרתי, בוא ניתן להם להרגיש משכילים, בוא ניתן להם להרגיש חשובים. כי לפני, לא נתנו. איפשרתי לכל עובד, שרוצה ללמוד, יום עבודה בשבוע על חשבון המועצה וסיוע ב-25% משכר הלימוד. היום יש לנו מזכירות וסייעות, פקידות ומנהלות, עם תואר ראשון ושני. ברגע שיש השכלה יש גאווה, יש תחושה של העובד שהוא ראוי. זה שינה את האווירה בארגון. כמו הסטודנטים כך גם העובדים, תשקיע תקבל חזרה. בגדול קיבלת חזרה עובדים מרוצים עם גאווה שהחזירו לארגון ולתושבי המועצה כפליים”.

 

מה עשית למען קידום נשים ?

"איזה מהפיכה עשינו בארגון בנושא קידום הנשים. כשאני הגעתי לתפקיד ראש המועצה הייתה מנהלת אגף אחת, באגף הרווחה, ותשעה מנהלים גברים. זה לא נתפס לי. הכנסתי מהנדסת מועצה וסגנית מהנדסת, ראשת מינהל חינוך, מנהלת אגף פיתוח הראשונה בארץ, מנהלות לאגף רווחה ואגף תרבות, יועצת משפטית ועוד. רוב הצוות היו נשים שהגיעו לתפקיד בזכות עצמן ובזכות כשרונן. היום הגוף מנוהל ברובו על ידי נשים. הכבוד שלי כלפי יכולתן של נשים לא יסולא בפז. אפשר לשאול את רובן”.

 

מה עשית בשביל לשלב את המגזר הערבי?

"לפני שהגעתי לא היו כמעט עובדים ערבים במועצה, היום יש 30-40 עובדי מועצה מהכפרים הערביים. הם חלק מאיתנו. אתה לא יכול לחיות בחברה חזקה ובריאה שבה לא לכולם יש הזכות להיות שותפים. נשים קודמו, המגזר הערבי קודם, ועוד מגזרים שונים. רק ככה”.

 

השקעת בתירוש 3.5 מליון שקל, פי שלוש מהתקציבים שניתנו ליישובים אחרים, זה מבטא תפיסה חברתית ?

"אני מאמין שרשות צריכה לחזק את החזקים. אבל אתה לא יכול להשאיר את תירוש מאחור. התקציב שניתן לתירוש הגיע ברובו שלא מכספי המועצה. זה היה מהמשרד של פאינה קירשנבוים. סידרתי את זה גם ללוזית ולעג'ור. זה היה תקציב של ישראל ביתנו שעבר לסוכנות היהודית והיה מחולק ליישובים. אני התחברתי לשם, לחצתי ולחצתי, כל פעם היו זורקים עצם...אני העברתי כסף והם עשו את העבודה. אפילו נחקרתי על זה וסגרו את התיק".

 

עסקת הרבה גם בהשכנת שלום ביישובים שברחבי המועצה. זכורה במיוחד החתימה על שלום במושב אבן ספיר המסוכסך.

"אתה יכול להמשיך ברשימת היישובים שבהם הייתי מעורב בהשכנת שלום: תעוז, כפר אוריה, ישעי, בקוע, אורה, עג'ור, צפרירים, וגם אמנת שירות ברמת רחל ובצרעה. באבן ספיר יוצאים עכשיו להרחבה אחרי שהייתה מוקפאת 20 שנה. את השלום לקחתי מאבא שלי ז"ל. מאבקים בתוך ההנהגה הם אסון. הנה, זזתי לרגע מההנהגה ותראו מה קורה? שוב מחזירים את המגזרים ואת היריבות. השלום אצלי הוא תפיסת עולם. כשוועד מקומי וועד אגודה נלחמים זה בזה, הייתי פועל לקרב ביניהם ומתיש אותם. ואני יודע להתיש כשאני רוצה. ימים ולילות. כראש מועצה מחלתי על כבודי, הלכתי לבית של זה ולבית של זה. ועכשיו אני רואה תופעות פוליטיות שמעלות באוב יריבויות ישנות, עצוב לי”.

 

בפסטיבל היין האחרון ראיתי הרבה פנים חדשות. דחפת את היקבים ואת תעשיית היין והמזון הביתי וכל האזור הרוויח.

"כשנכנסתי לתפקיד הייתה עמותת תיירות יואב-יהודה שקיבלה מאיתנו 100 אלף שקל בשנה. אמרתי שככה לא בונים תיירות. תיירות זה לא גימיק. מי שבונה יקב לא רואה כסף עשר שנים. הוא צריך סיוע וצריך ליטוף ותמיכה. ואם אני לא אעשה את זה – מי יעשה? ומרוץ תנ"ך-תש"ח. הקמתי יחידה לפיתוח כלכלי. זו אמירה. אני רוצה תיירות עומק בלי גימיקים. שמתי ואשים אנשים ותקציבים. תיירות זו מסורת זה לא גימיק. מרוץ אופניים חד פעמי זה גימיק. לייצר מסורת זו עבודה קשה. יש לנו יין מדהים, אתרים ארכיאולוגיים חשובים ביותר, נוף מדהים, בואו ונתלבש עליהם, ונמשיך את זה באוקטובר כשאחזור”.

 

תכנית המתאר החדשה למטה יהודה הופקדה לפני שבועיים להתנגדויות. אתה התחלת את המהלך ויזמת אותו. זה מתסכל לראות שמישהו אחר קוטף את הפירות ?

"אני לא עסוק בלקטוף פירות. כשהגעתי תכנית המתאר שהייתה לא הייתה תקפה. התחלנו את המהלך לתכנית מתאר חדשה בעלות של שבעה מליון שקלים. לא חששתי, גייסתי את הכסף. אני מאוד מוטרד מהתכנית שהופקדה. יש סכנות בהמשך הדרך. אין גדרות ברורים בינינו לבין היישובים העירוניים שמקיפים אותנו. אין הגדרה מספקת של סמכויות לוועדה המקומית. היה צריך לייצר קווים אדומים ברורים תוך כדי דיאלוג עם הרשויות השכנות. לחתום על הסכמות. אני מפחד ממה שיקרה בעוד 20 שנה. היום רוצים להגביל חמישה מושבים בסמוך לערים, מחר ירצו להגביל את לוזית. חברים, התיאבון לא נגמר”.

 

בוא נחזור להאשמות שבהם אתה חשוד. בהארכת המעצר הראשונה שלך אמרו שהיו לך יחסים עם 22 נשים, ואמרו שקיבלת שוחד במיליונים, והזכירו את המילה אונס. איך הרגשת ?

"אני לא מאחל לאויביי לעבור את מה שעברתי. אני מאמין במערכת המשפט, אני מאמין ברשויות החוק, אני מאמין במשטרה ובפרקליטות. בלעדיהם אין לנו דמוקרטיה. זו אמת מוחלטת אצלי. אבל איך אפשר להסביר את העובדה ששורה של נבחרי ציבור ובעלי תפקידים מרכזיים נחקרו והתיק נגדם נסגר? דוגמאות: חיים אביטן בחדרה, אבי אלקבץ מעפולה, אלון חסן מנמל אשדוד, ניסו שחם מהמשטרה, סדרה של זיכויים. קורה משהו. גם רשויות החוק יכולות לטעות”.

 

אתה חף מפשע?

"לחלוטין”.

 

אבל בכל זאת, בטענות על הקשר שלך עם נשים, רבים מכירים את הנטייה שלך ל"פלרטט" עם כולם

"אני איש חם. אני מדבר אותו דבר עם נשים וגברים. ככה אני. מגיע מבית חם, יש לי משפחה חמה שתומכת בי. אלפי תושבים חיבקתי, אז הטרדתי אותם? אני מצליח כראש מועצה משום שאני מקשיב לאדם ברמה הפרטית. האישית. אם הייתי עובד רק עם ראשי ועדים וחברי מליאה זה לא היה. דלת הבית שלי פתוחה – כזה אני. ל"פלירטוט" הזה יש מימד חיובי. אפילו ביחסים שלי איתך, פלירטטנו, והתווכחנו, ולא תמיד הסכמנו, וזה בסדר, הקרירות שתישאר באוניברסיטה. ראש עיר שלא יודע לגעת בתושב, ולשמוע על הבעיות שלו, ולבוא לחתונה שלו, לא יכול להנהיג. ימי קבלת קהל שלי היו מלאים. בימי שישי בבית שלי ובימי שני בלשכה שלי. כולם ידעו שאני נגיש. הפקיד במועצה ידע גם הוא שהתושב יכול להגיע אלי ישירות ורצה לפתור את הבעיה בעצמו. ידעו שהכל שקוף. ואין תושב שלא חזרתי אליו, אין בעיה שלא ניסיתי להתמודד איתה. הפלירטוט הזה הוא אני. חבל שאין מילה יותר נעימה להגדיר את זה. אני הייתי רוצה לקרוא לזה קירוב לבבות – כי כך התחברתי להרבה אנשים. אני אוהב אנשים. אני אוהב את תושבי מטה יהודה. פעם בשנה הייתי עובר בכל כיתה בבתי הספר ונותן שיעור. הייתי מסתובב בבתי הספר ונהנה לפגוש את הילדים ואת המורים. כזה אני, איש של תושבים".

אני איש של תושבים. דדון במרכז יום לקשיש (2010)

זה הטריד אותך, שבמהלך המאבק בנושא פצלי השמן, היה לך סגן, שהחכיר אדמות לחברה, שאתה נלחמת בה ?

"זה הטריד אותי. הסגן היה מנהל אגף איכות הסביבה, הוא זה שהיה אמור להוביל את המאבק. הפריע לי שיש לי מי שרואה רק את האינטרס הכלכלי, כי זה היה הטיעון. והמרחב הציבורי פחות חשוב לו. זה הטריד אותי מאוד כתפיסה ערכית. לא יכול להיות שעבור 200 אלף שקל, יותר או פחות, בגללם נפקיר את מטה יהודה. למרות זאת, ניצחנו את המאבק וכפי שאמרתי, גודל האינטרסים הוא גודל הפגיעה בי. עם הזמן אני למד על חיבורים שונים ומשונים...ראש רשות שהאינטרס שלו אישי, יפגע ביישובים הקטנים, ינהל מהלכים מתוך חשיבה על רווחים אישיים ולא יראה את המרחב הציבורי, אסור לתת לזה יד”.

 

בוא נדבר על הדוגמא של היישוב החדש, גבעות עדן. יזם שמסתבך במשך 25 שנה עם רשויות המדינה, מבקש להגדיל את היישוב וטוען שהוא היה קורבן לדרישת שוחד מצידך ומצד אחיך, תובע 39 מליון שקל ממך ומהוועדה המקומית, ולאחר מכן חוזר בו, ומוחק את התביעה?

"כל מה שקורה במטה יהודה הוא מאבק בכרישים, חלקם כרישי נדל"ן, שהם כוחות אדירים. מה שקרה עם גבעות עדן שזה יישוב שלא התאים למטה יהודה ולא התאים גם לוועדה המקומית וגם לא לוועדה המחוזית. אני קיבלתי את זה כעובדה מוגמרת. אמרתי שאני לא רוצה יישובים גדולים. עזוב את השוחד, עם זה נתמודד, אלה טענות שמעניינות את הסבתא שלי...אתה לא יכול להסכים עם יישובים שפוגעים במטה יהודה. כל ההתנהלות מול גבעות עדן הייתה לפי הספר. וימים יגידו. אני לא יכול להיכנס לזה".

 

כשנעצרת לא הרגשת תחושה של החמצה, תחושה שבגדו בך, שהתושבים לא שווים את המאמצים שהשקעת בהם ?

"ממש לא. בודדים נתנו ביקורת מגעילה. הרי לא רציתי להיות 500 שנה ראש מועצה. עוד קדנציה אחת או שתיים וזהו”.

 

יוסי משה, התראיין ב"בקיצור" וקרא לך "מורי ורבי"

(צוחק) מסתבר שנכשלתי בחינוך של תלמיד אחד...לפחות.

 

אחר כך התברר שהוא עושה מהלכים כדי להשתלט על תפקיד ראש המועצה ומאוחר יותר כדי להיבחר לראשות אגודת הפלחה. זה הפתיע אותך ?

"האמת, הופתעתי. אני יוצא מנקודת מוצא שיצר האדם טוב מנעוריו. לא אכנס לשמות, אבל הובלתי את מטה יהודה ביד רמה. היו לצידי אנשים, המאבק באגודת הפלחה הראה את הכיוון, המציאות הוכיחה מה הייתה שווה ההתבטאות "מורי ורבי" ומה עמד מאחוריה, ראינו במשפט הדיבה שהוא הפסיד, ובדרך יש עוד כמה עניינים משפטיים ואחרים, אבל בסופו של יום מטה יהודה תנצח. טובת התושבים תנצח. רק מועצה חזקה תוכל לשמור עלינו, אם לא נהיה חזקים יקרעו אותנו לגזרים”.

 

אנחנו מגלים שבהתמודדות מולך יש את סגן ראש המועצה לשעבר ולצידו מזכיר המועצה לשעבר. שניהם מינויים שלך. מה אפשר להבין מזה?

"דיברתי על אינטרסים מקומיים. אלה אינטרסים שהחלו לפעול הרבה לפני שנעצרתי. יש אחד שכבר ב-2012 התלונן נגדי. זה אנשים שהמשיכו לקבל משכורת ופעלו לצידי. הם היו איתי ופתאום מתברר שהם נגדי...באיזה נסיבות? למה לא עזבו אז? אני לא אכנס לחומרי החקירה. זה יתברר בבית המשפט. בסדר...טעיתי בכמה אנשים....למדתי את הלקח".

 

מה בעצם אתה טוען, שכל החשדות כלפיך מצוצות מהאצבע ומישהו מנסה למנוע ממך להתמודד על ראשות המועצה?

"חברו מולי כוחות פנימיים וחיצוניים. נתתי לרשויות החוק את כל הזמן שבעולם. שלא יגידו שאני ביקשתי. זה היה בהסכמה. ועכשיו, דקה לפני הבחירות רוצים להגיד לי שאני לא יכול להתמודד? אפשר להתווכח על הכל. אבל אין מחלוקת על דבר אחד, עד שלא הורשע אדם הוא יכול להתמודד לכל תפקיד כולל לראשות המועצה האזורית מטה יהודה. ברור שאינטרסים עצומים רצו להזיז אותי מהתפקיד. אם לא הייתי נאבק הבית שלנו היה נהרס. פצלי שמן, ועדות גבולות, אינטרסים כלכליים שעמדתי מולם. יכולתי לתת להם לעבור ולא לעמוד מולם. אם תהיה בעיה נלך לבג"ץ. אני פונה לתושבים, ואומר להם: אתם יודעים שאני משלם מחיר על היותי ראש מועצה שלכם, מחיר כבד על כך שאני שומר על האינטרסים של המועצה, וכל אחד שיש לו שכל בראשו יכול להבין למה. לא ניתן לכוחות פנימיים, לא אכנס לשמות, גודל האינטרסים ההוא כגודל ההאשמות”.

 

היקף התמיכה בך הוא גדול. אבל איך אפשר להסביר את התוצאות בסקר של "בקיצור" שבהן קיבלת כ-30% בלבד ?

"גם אתה יודע שהסקר הזה הוא לא יותר משעשוע עיתונאי. גם לי הציעו חברה שפועלת בסין ויודעת להצביע בסקרים לפי מה שאתה מזמין. התוצאות הללו לא משקפות. מי שחושב שהתושבים לא חכמים הוא טועה. התושבים אינם טפשים – הם יודעים מי הוכיח ולמי יש את הדרך. מה שמועמדים אחרים מדברים אנחנו כבר עשינו”.

 

יש ביקורת ציבורית על הקשרים שמייחסים שלך עם נשים. חלק גדול מהחשדות שהופנו אליך קשורים לטענות הללו. מה אנחנו נגלה במשפט שיהיה ?

"התחילו בחשדות על עשרות קשרים עם נשים. אלה שמצפים להתפתחויות עלולים להתאכזב קשות. יצרו לי דימוי, בגלל האופן שבו אני נוהג באנשים, קירוב הלבבות, ה"פלירטוט" כמו שמכנים. אפשר לגלות בתקופה שנעצרתי לא חייתי בבית, והייתי פרוד. כתב החשדות האחרון שהוגש לפני השימוע כבר מציג טענות על קשרים רק עם שתי נשים וזאת בהסכמה. וגם מזה לא יישאר כלום”.

 

הבחירות עוד חמישה חודשים. אתה בטוח שתתמודד ותנצח ?

"ראשית, אני מבקש להגיד תודה לאשתי המדהימה, ולמשפחה המדהימה שלי שתומכת בי. הרי כשנעצרתי לא הייתי בבית. לזכותה שלאשתי יש לומר שהיא מספיק פקחית כדי להבין שכל סיפורי הנשים הם מיותרים. יש אלפי תושבים שתומכים בי...זה כמעט לא אמיתי כל התמיכה הזו. אם עשיתי משהו אני אשלם את המחיר. הטענה המרכזית כלפי היא לא שהייתי ראש מועצה גרוע אלא שאני לא אתמודד. אז אני מודיע קבל עם ועדה: אני אתמודד, ואני אכהן, ביי הוק וביי קרוק, ב-30 באוקטובר אני יושב בכס ראש המועצה, מי שיש לו ספק יבוא לראות אותי שם”.

 

(יוסי משה סירב להתייחס לטענות שהועלו במהלך כתבה זו ולכן תגובתו אינה מובאת כאן)

 

יובל רובין

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?