פצלי השמן: ניצחון בעמק האלה

ברגע האחרון גוייס. מקורב לראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון, לייצג את חברת IEI ויועץ ראש הממשלה דרש מיו"ר הוועדה לקדם את הפרויקט. אולם כל הלחצים כשלו מול חברי הוועדה המחוזית ירושלים, שברוב קולות גדול דחתה את הבקשה להקמת מתקן הפקה נסיוני

הישג מדהים לתושבי חבל עדולם ולארגונים הסביבתיים שנאבקו במהלך שש השנים האחרונות בתכנית להפיק נפט מפצלי השמן באזורם: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים דחתה את בקשתה של חברת IEI לעבור לשלב הבא בפרויקט ולהקים מתקן הפקה נסיוני. הבקשה נדחתה למרות לחצים כבדים ביותר שהפעיל ראש הממשלה ומקורביו במטרה לאשר את הפרויקט. בחברה להגנת הטבע משתבחים בהישג אך מזהירים משאננות וטוענים כי ככל הנראה חברת IEI עדיין לא אמרה את המילה האחרונה.

בוקר הדיון בבקשה של חברת IEI לא רימז על סופו. אל הדיון הגיעו כ-200 פעילי ציבור ובהם בלטה הנוכחות של תושבי היישוב נחושה, אשר גילו רק לאחרונה כי מתקן ההפקה הנסיוני עומד לקום כקילומטר וחצי מיישובם.

לדיון קדמו מערכת של לחצים אדירים שהפעילו שרים בממשלה על נציגי משרדיהם שנכחו בדיון. יועצו של ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, שלח מכתב ליו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, האדריכלית דלית זילבר, ובו ביקש ממנה לפעול לאישור שלב הפיילוט במסגרת דיוני הוועדה. מערכת הלחצים הביאה לכך שהיועץ המשפטי ממשלה הוציא הנחיה לשרים ולמנכ"לים ובה אסר עליהם להתערב בשיקולי ההצבעה של נציגי המשרדים לוועדה המחוזית.

לעיתון "בקיצור" נודע כי בנסיון למנוע את הופעתו של אחד מנציגי המשרדים בדיוני הוועדה, קבע לו סמנכ"ל המשרד פגישה אישית לאותו בוקר כשהוא מורה לו במפורש להיעדר מהישיבה. רק התייעצות עם היועץ המשפטי של המשרד, אשר הסתמך על מכתב היועץ המשפטי לממשלה, הביאה לכך שהפקיד הבכיר יכול היה להגיע לישיבה.

תמיכת ראש הממשלה

הדיון הוקדש לתשובות שחברת IEI התחייבה לענות על השאלות של חברי הוועדה המחוזית בדיון הקודם שהתקיים לפני כשבועיים. החברה הגיעה לישיבה כשהיא "חמושה" בממציא הטכנולוגיה, ד”ר הרולד ויניגר, שלמרות שאינו דובר עברית התבקש להציג את הפרויקט, ובהפתעה האמיתית: עו”ד דוד שמרון, כמי שמייצג את החברה. עו”ד שמרון ידוע כיועצו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאיש סודו וחברו האישי והקרוב.

את הופעתו של עו”ד שמרון בפני הוועדה המחוזית ניתן היה להבין לא פחות מאשר הודעה כמעט רשמית, שראש הממשלה של מדינת ישראל עומד מאחורי הפרויקט והוא מעוניין לקדם אותו.

את הדיון פתח מנכ"ל חברת IEI, רליק שפיר, שהודה כי הטכנולוגיה המוצעת על ידי החברה עדיין לא נוסתה בשום מקום אחר בעולם וכי מתקן ההפקה המבוקש אכן לא ידמה בדיוק את שלב ההפקה המסחרי. בשיחה עם "בקיצור" טען שפיר כי התנגדות המשרד להגנת הסביבה מקורה באג'נדה ירוקה וקיצונית המתנגדת לכל שימוש בנפט.

לאחר מכן החל עו"ד שמרון לשטוח את טיעוניו בפני הוועדה. שמרון טען כי לוועדה המחוזית אין סמכות למנוע את הפרויקט משום שהוא אושר על ידי רשויות ממשלה בתחום משק האנרגיה ואילו לוועדה יש סמכויות תכנון בלבד. הוא הדגיש כי גם למשרד להגנת הסביבה אין סמכות למנוע את הפרויקט "משום שאינו יכול לצאת כנגד החלטה של רשויות המדינה". בנוסף טען שמרון כי הוועדה מוסמכת לדון רק בשלב של אישור מתקן ההפקה הנסיוני ולא באופן גורף בפרויקט ההפקה, שהוא לדבריו "אינטרס לאומי".

התקוממות בוועדה

נציג המשרד להגנת הסביבה בוועדה, מנהל מחוז ירושלים, שוני גולדברגר, תקף את דבריו של שמרון ואמר כי מדובר ב"דבר שערורייתי". גם חברי ועדה אחרים אמרו כי אין לקבל מצב שבו עו"ד חיצוני מסביר לחברי הוועדה מה הן סמכויותיה. חלקם פנו לשמרון בטון ביקורתי וביקשו לקבל ממנו "הנחיות" לנושאים שבהם הם רשאים להחליט.

אחרי דבריו של שמרון החל ד"ר ויניגר להציג את דבריו. עד מהרה קטעה יו"ר הוועדה, מנהלת מחוז ירושלים במשרד הפנים, דלית זילבר, את הדברים וטענה כי הפרויקטים אותם מציג ויניגר אינם רלבנטיים לנושא הנדון שהוא הפקת הנפט בעמק עדולם.

במהלך דברים שנשא מנכ"ל החברה, רליק שפיר, הוא טען כי חברת ייעוץ ששכרה המועצה האזורית מטה יהודה קבעה כי אין בפרויקט סכנה סביבתית. על הדברים האלה הגיב ראש המועצה, משה דדון, ואמר "עשינו טעות כששכרנו את החברה המייעצת הזו".

הדיון התארך וחברי הוועדה ישבו בחלקו הראשון במשך יותר מארבע שעות ברציפות. בין חברי הוועדה בלט נציג הארגונים הסביבתיים, אברהם שקד מהחברה להגנת הטבע, שתקף ללא הפסקה את הדברים שהשמיעו נציגי חברת IEI.

לקראת סוף הדיון הופיעה בפני חברי הוועדה ד"ר אור קרסין, שעמדה בראש הוועדה שהקימה הקרן הקיימת לישראל כדי לגבש את עמדתה לגבי הפרויקט. ד"ר קרסין טענה כי הפרויקט הנסיוני אינו מדמה כלל את תהליך ההפקה המסחרי ולכן אינו יכול לנבא את הסכנות שהתהליך צופן בחובו. קרסין הפתיעה את החברי הוועדה כאשר טענה כי פרויקטים אחרים להפקת פצלי שמן שנעשו בארה"ב, ובהם פרויקטים שבהם היה מעורב ד"ר ויניגר מחברת IEI , נהנו מפטור גורף לחשיפת ממצאים לציבור הרחב על ידי הממשל האמריקאי, ולכן אין להניח כי המידע שמתקבל מפרוקיטים אלה יכול להיות מידע אמין.

ד"ר קרסין הוסיפה וטענה כי ממצאים מחקריים שמציגה חברת IEI הם בבחינת "מחקר ממומן" שנגוע באינטרסים של החברה המממנת את המחקר ולכן על המדינה להשקיע במחקר עצמאי, כדי לקבוע את עמדתה בנושא.

חמישה נימוקים

בתום הדברים התכנסו חברי הוועדה לישיבה סגורה ולדיון פנימי. מקור מבין חברי הוועדה אמר כי הדיון היא מעמיק וענייני וזאת למרות שחברי הוועדה היו מודעים ללחצים הרבים שמופעלים על נציגי המשרדים המשלתיים.

במהלך הדיון התברר כי רבים מבין חברי הוועדה מסכימים על חמישה נימוקים מרכזיים שחייבים לעמוד ביסוד ההחלטה לקבל או לדחות את הפרויקט. הנימוק הראשון הוא ערכיות השטח. הוועדה מכירה בכך שחבל עדולם הוא חבל ארץ ואזור ייחודי ורב ערך בגלל ערכים אקולוגיים טבעיים, אתרי מורשת ונוף, חקלאות ותיירות. חברי הוועדה הסכימו כי לאור תפיסה תכנונית של הוועדה בתכנית המתאר המחוזית, חבל עדולם ועמק האלה הם אתר בעל רגישות העצומה שיש להותיר אותו לא פגוע ולא נגוע.

הנימוק השני הוא שהמתקן הנסיוני "הפיילוט", אינו מדמה את הפרויקט המסחרי וככזה הוא חסר משמעות להבנת התהליכים הבאים בפרויקט.

הנימוק השלישי עליו הסכימו חברי הוועדה הוא, שחילוקי הדיעות המקצועיים הנוגעים לפרויקט אינם מאפשרים לקבל ערובות מתאימות שהפרויקט לא יפגע באקוויפר המים הקיים ובאיכות האויר, ולכן אין לשער את הנזקים שהפרויקט יגרום לסביבה.

הנימוק הרביעי, היה שהטכנולוגיה המוצעת על ידי היזם היא נסיונית וחדשה ולא נוסתה בשום מקום. כאשר בוחנים את רמת הסיכון הסביבתי לעומת ההבטחה התיאורטית לעצמאות אנרגטית, לא ניתן לתת פשרות לניסוי כזה.

הנימוק החמישי והאחרון היה בתגובה לטענות של עו"ד שימרון. חברי הוועדה הסכימו כי הוועדה שקלה כל מסמך שהוצג לפניה, אך לא קיבלה מחברת IEI את כל המידע שנדרש ושאלות רבות נענו בתשובות מתחמקות.

לאחר ההסכמות על עקרונות ההצבעה הגיעו חברי הוועדה לשלב ההצבעה עצמו אותו מתאר אחד מחבריה כאירוע מרגש ממש. 13 חברי וועדה, תשעה מהם פקידי ממשלה, הרימו את ידם כנגד אישור התכנית, שניים נמנעו ורק נציג משרד האנרגיה והמים תמך בבקשה.

גאה בחברי הוועדה

חבר הוועדה, אברהם שקד, אמר לעיתון "בקיצור": "ידעתי כל הזמן שאין חבר ועדה אחד שיצביע מרצונו החופשי עבור הפרויקט הזה. כל חברי הוועדה יודעים מהו חבל עדולם ומה הוועדה רוצה לראות שם. ותעשיית נפט לא נכללת בזה. אני גאה בחברי הוועדה, שהם עובדי מדינה ומילאו את חובתם לשקול ולהחליט על בסיס מקצועי וענייני . קיימנו דיון מעמיק ואיכותי. זה לא דבר טריוויאלי".

שקד הדגיש כי כנציג הארגונים הסביבתיים היה לו קל להצביע כנגד התכנית, ולכן הוא מבין את הקשיים של חברי הוועדה האחרים. לדבריו, הופעתו של עו"ד שמרון בוועדה אומרת כי יש סיכוי שהחברה תמשיך לנסות ולקדם את הפםרויקט בדרכים אחרות. “יש אפשרות שהחברה תלך עם זה לבג"ץ. דרך אחרת, היא לקדם את הפרויקט דרך הערוצים החדשים שפותחת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה (שינוי 101)". שקד מסכם את השלב הנוכחי במלים: “זכינו בנצחון משמעותי אבל עדיין לא בקרב. מדובר בהרבה כסף והרבה כוח, יש אפשרות שזה יימשך. חייבים לעמוד על המשמר”.

ראש המועצה האזורית מטה יהודה, משה דדון, אמר כי החלטת הוועדה נעשתה בניגוד לרצונם של רוב שרי הממשלה ושל ראש הממשלה. “מדובר בנצחון משמעותי שמשקף את היכולת של הציבור להשפיע. יש כאן אמירה אזרחית חשובה, שמוכיחה כי ציבור של אזרחים יכול לעמוד מול לחצי הממשלה. שמרנו על הבית ועל כך אני מברך את כל הנאבקים בפרויקט מבין תושבי מטה יהודה והארגונים הסביבתיים". דדון הביע תקווה כי בכך יגיע לסופו פרשת פרויקט פצלי השמן וכי החברה לא תמשיך את המאבק בבתי המשפט.