דלג לתוכן העמוד
יום שני, 17 בדצמבר 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

פרשת האלימות בגן הילדים בגבעת ישעיהו: במועצה טוענים כי הסייעת מנסה להרוויח על חשבון הציבור

פרשת החשדות על התנהגות אלימה של גננת בגן ילדים בגבעת ישעיהו, שהסעירה את המושב השקט שבחבל עדולם לפני כשנתיים, שבה ועלתה לכותרות בעזרתו האדיבה של ערוץ הטלוויזיה הממלכתי כאן 11. בראיון שפרסם הערוץ בשבוע שעבר (23.11) ניתנה לסייעת שעמדה במרכז הפרשה, בימה נרחבת להשמיע את טענותיה כנגד הגננת וכנגד התנהלות המועצה. במטה יהודה טוענים בתגובה כי הסייעת אינה צד תמים בפרשה וכי הנושא כולו נמצא בדיון בבית הדין לעבודה. יש לציין כי בחודש יולי האחרון חייב בית הדין לעבודה את הצדדים להגיע לפשרה מוסכמת, ולא מן הנמנע כי הראיון שיזמה הסייעת הוא חלק ממסע הלחצים שהיא מפעילה על המועצה.

 

צילומים חשאיים

 

כזכור, הפרשה החלה בספטמבר 2016, כשהסייעת, (ו.ח.) טענה כי נחשפה לאירועים אלימים מצד הגננת כלפי ילדים בגן, והחליטה לעשות מעשה – היא צילמה התרחשויות בגן במשך חצי שעה באמצעות מצלמה זעירה שחוברה למחזיק מפתחות. הסייעת טענה כי מתחילת שנת הלימודים האחרונה התנהגותה של הגננת השתנתה והפכה אלימה וחמורה. לדבריה, הגננת טלטלה ילדים, עיקמה ידיים, צבטה, סטרה, צעקה ואיימה עליהם. משראתה שלא מדובר באירועים חד-פעמיים וחששה שלא יאמינו לדבריה, בחרה לצלם את האירועים.

כחודשיים אחר כך, בחודש דצמבר 2016, היא הגישה תלונה במשטרה, לדבריה, לאחר שאחד הממונים עליה ביקש ממנה לעשות זאת, מספר ימים אחרי שזומנה לשיחת בירור במועצה.

הגננת ההמומה זומנה למשטרה והוטלו עליה תנאים מגבילים. מיד לאחר מכן פנתה לבית המשפט ובה טענה, "התלונה כנגד הגננת הינה תלונה מופרכת ביסודה, ומקורה כנראה בנסיונה של הסייעת לפגוע בגננת המוערכת". בית המשפט קיבל את הטענות והחליט לשחרר את הגננת ממעצר הבית ומהתנאים המגבילים.

הפרשה עוררה מחאה חריפה בקרב גננות במטה יהודה, שהגיעו לרחבת המועצה האזורית ובידיהן שלטים התומכים בגננת (ר.) ומחזקים את רוחה. במקביל התארגנו רוב ההורים של הילדים בגן, שטענו כי מדובר באשת חינוך מסורה וכי התלונה היא עורבא פרח ושנעשה לה עוול גדול. עשרות הורים חתמו על מכתב המופנה למשרד החינוך ובו הם משבחים את הגננת.

 

מחאת ההורים

 

כשבועיים לאחר מכן זומנה הסייעת המתלוננת לשימוע במועצה האזורית מטה יהודה, שאחריו נודע לה כי הוחלט לשבץ אותה לגן אחר, ביישוב אחר. באמצעות עו"ד אלון גולדברג, היא פנתה לבית הדין לעבודה בדרישה להשיב אותה לעבודתה בגן, וזאת בטענה כי העברתה היא פגיעה חמורה בתנאי העסקתה.

השופטת שרה שדיאור מבית הדין לעבודה בירושלים, קיבלה את הבקשה והורתה להחזיר את המבקשת לעבודתה בגן. החלטת השופטת נתקלה בהתנגדות נמרצת של הורי הילדים בגן, שסירבו להחזיר את ילדיהם לגן, אשר בו נוכחת הסייעת. ההורים השביתו בפועל את הפעילות בגן וזאת עד שהגננת והסייעת הועברו ממנו. בעוד הגננת הועברה מתפקידה הסייעת המשיכה להתעקש ולדרוש לעבוד בגן הילדים.

 

כתבה חד-צדדית

 

בכתבה ששודרה בשבוע שעבר מתוארת הסייעת כ"קורבן תמים", אשר בעקבות תלונתה כנגד הגננת, מצאה את עצמה בלי עבודה.

התנהלות המועצה האזורית מטה יהודה כלפי הסייעת מתוארת בכתבה במלים אלה: “במקום שהמועצה תזדעזע מהממצאים, הם מנסים להפחיד את ו' ויותר מזה, הם מנסים למשוך זמן כדי לא לדווח על המקרה למשרד החינוך". הסייעת מתוארת כמי ששילמה את המחיר: "אני בינתיים תלויה באוויר, בלי משכורת, בלי שום דבר. זה לא קל. הגענו ממש לשפל".

הכתב לא טרח להזכיר ולא במילה את עמדת הורי הילדים בגן ולא הביא את תגובת הגננת. לידי "בקיצור" הגיע כתב ההגנה של המועצה האזורית מטה יהודה וממנו עולה תמונה הרבה יותר מורכבת. בכתב ההגנה נטען כי מדובר בתביעת סרק שבה הסייעת מנסה לעשות רווח כספי על חשבון הקופה הציבורית.

עבודתה של הגננת הופסקה. הפגנת התמיכה של הגננות במטה יהודה, דצמבר 2016

לטענת המועצה, הסייעת (ו.ח.) הציבה את המצלמות בגן במהלך חודש ספטמבר 2016 אך דיווחה על המעשים האלימים לכאורה רק שלושה חודשים לאחר מכן. במועצה טוענים כי הסייעת לא דיווחה על המעשים משום "שלא הייתה לה כוונת אמת לדווח על המעשים החמורים, אלא ביקשה לתעד אירועים לצרכים אישיים וליצירת אליבי כנגד טענות ההורים נגדה".

"התובעת התנהלה באופן שגוי ובלתי סביר, בניגוד לנדרש ממנה על פי חוק וחובת דיווח, ביצעה צילומים בגן במשך חודשים ללא ידיעת הנתבעת (המועצה) או ההורים ובמשך חודשים לא דיווחה לאיש על המתחולל בגן", נאמר בכתב ההגנה, "כל אלה יצרו משבר אמון אמיתי וקשה בין הורי ילדי הגן לבין התובעת, ואלו החליטו להרחיק לכת ולהשבית את הגן עד להוצאתה של התובעת מהגן", נאמר בכתב ההגנה.

בכתב ההגנה מובאים מספר מכתבים של הורים בגן הילדים ובהם מתוארת הסייעת כמי "שאינה פועלת כדמות חינוכית", וכמי "שאינה לוקחת בחשבון את טובת הילדים", וכמי שפועלת כנגד הגננת ממניעים אישיים ונקמניים. המכתבים חוזרים ומדגישים כי ההורים יימנעו מלשלוח את ילדיהם לגן כל עוד הסייעת (ו.ח.) ממשיכה לעבוד בו.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?