דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 19 ביוני 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

פרשת השבוע בין זיכרון לעצמאות

פרשת "שמיני" נקראת כך כיוון שהיא פותחת בתיאור היום השמיני בתום שבעת ימי המילואים - שבעה ימים של הכנות על מנת לקדש את המשכן, מקום משכנו של האל במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, ולהקדישו להוות מקום של קירבה ומפגש בין העם לבוראו.

היום השמיני הוא יום הקמת המשכן, ועל כן הוא מצוין באופן מיוחד באמצעות טקס, מעין חנוכת המשכן. אולם דווקא יום חגיגי זה מסתיים בטרגדיה ובכאב גדול - במותם הפתאומי של שני בני אהרן, הכוהנים נדב ואביהו. משה דודם מנסה לנחם את אחיו, "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד". תגובתו של אהרן אביהם, הכהן הגדול כתובה מיד - "וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן" (י,ג).

עולה בי המחשבה שפרשה זו נקראת בין יום השואה ליום הזיכרון. ליבנו יוצא אל המשפחות השכולות, אשר איבדו את היקר להן מכל, במהלך כל ימות השנה וביתר שאת בזמן זה. אין בנמצא מילים כדי לנחמן, וכל שנותר הוא לכבד את זכר אהוביהם ואהובינו בדממה, בעמידת דום, בשתיקה רועמת.

על אף הטרגדיה, הכהנים מצטווים להמשיך ולפעול במשכן גם ביום הנורא הזה, בעוד שעל שאר העם נאמר "וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל - יִבְכּוּ" (י,ו). לנגד עיני, חיילות וחיילים אשר ממשיכים במלאכתם להגן על הבית בכל יום ויום, לעיתים זמן קצר לאחר שקברו את חברם לפלוגה, ולנו העם נותר לבכות, לחזק ולתמוך.

הפרשה הבאה היא "תזריע" והיא עוסקת מיד בתחילתה בהלכות הנוגעות להולדת בן, "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" (יב, ב)... וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (יב, ג). בפרשה זו היום השמיני מסמל את המשכיות החיים. על פי הכתוב בספר "בראשית" ברית המילה נועדה להוות סימן לברית בין האל ובין אברהם ולהעיד בראש ובראשונה על המשך הקיום "וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד" (יז, ב). בהמשך ניתנת לאברהם ההבטחה "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן"(יז, ח) ולמעשה הברית מסמלת גם את החיבור לארץ.

היום השמיני בפרשת "שמיני" מציין את יום חנוכת המשכן אך גם את יום מותם של בני אהרן ובכיו של העם על לכתם, ואילו בפרשת "תזריע", הנקראת בסמיכות ליום העצמאות, היום השמיני הוא יום ברית המילה של הבן הנולד, סימן להמשך החיים.

הקושי לעבור מיום הזיכרון לחגיגות העצמאות מלווה אותי ורבים נוספים מדי שנה. הדגל מורד לחצי התורן, כאב האובדן ממלא את החלל, אנו דוממים והלב מבכה את לכתם בטרם עת של נפגעי פעולות האיבה ושל החיילות והחיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, אולם עם בוא הערב הלך הרוח משתנה מקצה לקצה ואנו יוצאים לחגוג ולברך על הקמתה של המדינה. זהו מעבר חד ולא פשוט ועל כן אני חוזרת ומזכירה לעצמי ולכולנו כי במותם ציוו לנו את החיים, יהי זכרם ברוך.

חג עצמאות שמח ושבת שלום!

(המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל)

שרונה בר-נס

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?