דלג לתוכן העמוד
יום שני, 10 במאי 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

פרשת השבוע על כפרה ואהבה

ליכולת לסלוח, לכפר, למחול כמו גם להענקת אהבה יש השפעה עצומה על היכולת ליצור חיבור של אמת עם הזולת וגם השפעה אדירה על האושר שלנו

פרשות "אחרי מות" ו"קדושים" סמוכות זו לזו ולרוב גם נקראות בזו אחר זו. ספר "ויקרא" עוסק ברובו בהקרבת קורבנות, אולם כפי שציינתי בעבר, בקריאה מעמיקה עולה כי ניתן ללמוד ממנו רבות על הדרך של האדם להתקרב לבוראו וכן ליצור קירבה עם הזולת.

י"ד באייר, אשר חל השבוע, נקרא "פסח שני", כיוון שניתנה בו בזמנו הזדמנות נוספת להקריב את קורבן הפסח עבור אלו שלא יכלו לעשות זאת בחג הראשון, עוד מזמן היותם של בני ישראל במדבר. המסר של "פסח שני" הוא שאין דבר אבוד ותמיד ניתן לתקן. גם מפרשת "אחרי מות", הנקראת בתקופה זו, ניתן ללמוד כי יש תמיד מקום לכפרה, לתיקון ולהזדמנות נוספת.

אהרן הכהן הגדול משמש כשליח עבור העם בפני בוראו, על מנת לכפר על מעשיהם וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת... וְכִפֶּר עַל-הַקֹּדֶשׁ, מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִפִּשְׁעֵיהֶם, לְכָל-חַטֹּאתָם" (טז, טו - טז). דווקא אהרן, אשר לקח בעל כורחו חלק ב"חטא העגל", ביצירת פסל הזהב, הוא שמתווך כעת בין העם והאל ומאפשר תיקון וכפרה. ככהן גדול הוא היחיד שרשאי להיכנס לקודש הקודשים: החדר הפנימי והקדוש ביותר במשכן, לאזור הכפורת המכסה את ארון לוחות הברית, ופועל בדיוק רב ובאחריות גדולה כדי לאפשר כפרה. בכך מסמן הבורא לעם שנמחל לאהרן, וכן שהוא ראוי ורצוי להוות שליח עבורם.

פרשת "אחרי מות" עוסקת באפשרות שניתנה לאדם כפרט ולעם כולו לזכות בתיקון ובכפרה, ועל כן היא נקראת בחלקה גם בתפילות יום הכיפורים, במהלכן אנו מבקשים: "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו" - הכפרה היא הדרגה הגבוהה ביותר בתהליך ההתקרבות.

פרשת "קדושים" פותחת במילים "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי" (יט,ב). כמה פסוקים קודם, בפרשת "אחרי מות" נכתב: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (טז, ז).

המילים "והתקדשתם" ו"קדושים" מזכירות את המילה קידושין, המהווה חיבור בין בני זוג באופן הקרוב ביותר, כמו שנכתב "...וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד" (בראשית, ב, כד).

בפרשה זו עניין הקירבה חוזר ועולה מזוויות נוספות ובעיקר בפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (יט, יח). אנו מתבקשים לאהוב את הזולת, אולם בו זמנית לאהוב את עצמינו. הרב דסלר אומר שהמילה אהבה היא מהשורש יהב, לשון תן, ומתוך כך הוא למד שהנתינה מביאה לאהבה. הוא מוסיף ואומר, שככל שהאדם מתאמץ ומקריב על מנת לתת ולהעניק, הקשר גדל ומתחזק.

ליכולת לסלוח, לכפר, למחול כמו גם להענקת אהבה יש השפעה עצומה על הזולת ועל היכולת ליצור חיבור של אמת, אולם גם השפעה אדירה על עצמנו: על האושר שלנו, על בריאותנו הנפשית, על האפשרות לצמוח ולשגשג.

הסליחה, התיקון והכפרה נועדו קודם כל לנו: לנקות את הלב מהכאב שהצטבר כלפי מי שפגע בנו כמו גם לדעת לסלוח לעצמנו, כדי להמשיך הלאה. לתת ולהעניק מעצמנו באופן אקטיבי אלה פעולות המאפשרות לנו להתקרב ולאהוב את הזולת, אולם הן גורמות לנו בראש ובראשונה לחוש תחושת משמעות ושייכות ומתוך כך ללמוד אהבה עצמית.

לסליחה ולאהבה יש ביטויים מעשיים בהתנהגויות ובפעולות שאנחנו עושים, אולם אלו עניינים שבלב, או כמו שאומר הנסיך הקטן: "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד". גם אם יש לסליחה ולאהבה ביטוי מעשי וחיצוני, הרי רק אנו אלה שיודעים בתוכנו האם אנו מתכוונים לכך, ולכן פסוקים אלו מסתיימים במילים "אני ה'" – כי האיכות של פעולות אלה נשארת, בסופו של דבר, בינינו ובין אלוקים.

(המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל)

שבת שלום,

שרונה בר-נס


 

 

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?