דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 28 בפברואר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

פרשת קרטל הגיזום: הערעורים נדחו – היקף החילוט הוגדל

בפרשת הגיזום נקבע, לראשונה, כי ניתן לחלט מעבריינים את מלוא הסכום שהגיע לידיהם כתוצאה מהעבירות ולא יתקבלו טענות של המעורבים כי השתמשו בכסף לצרכים שונים כגון תשלום לספקים, תשלום מסים וכיו"ב

בית המשפט העליון (השופטים פוגלמן, קרא ושטיין) דחה השבוע (15.1.2020) את ערעוריהם של המעורבים בקרטל גיזום העצים, על הרשעתם ועל עונשם בעבירות הקשורות בתיאום מכרזי גיזום שפורסמו ע"י חברת החשמל או רשויות מקומיות שונות.

במקביל, התקבל בחלקו ערעור המדינה, והוגדלו משמעותית סכומי הכספים שחולטו מהמורשעים, לאחר שביהמ"ש העליון קבע, כי ניתן לחלט מעבריינים את מלוא הסכום שהגיע לידיהם כתוצאה מהעבירות, ואין מקום להתחשב בכך שהתשלומים שקיבלו הקבלנים שזכו במכרז ניתנו כשכר עבור ביצוע עבודות "לגיטימיות". כלומר, כספים שהושגו במירמה יחולטו במלואם ולא יתקבלו טענות של המעורבים כי השתמשו בכסף לצרכים שונים כגון תשלום לספקים, תשלום מסים וכיו"ב.

בהתאם לקביעתו זו, הגדיל ביהמ"ש העליון את סכומי החילוט מהנאשמים, תוך שציין כי אינו ממצה עימם את הדין בעניין: לנאשם ירון בלווא הוגדל סכום החילוט מ-200 אלף שקל ל-800 אלף שקל; לאחים קופר וחברת 'ורד בר' הוגדל סכום החילוט מ-350 אלף שקל ל-2 מיליון שקל; לרמי ברזלאי וחברת 'מנהרת אשקלון' הוגדל סכום החילוט מ-150 אלף שקל ל-720 אלף שקל; ולחברת 'השביל הירוק' הוגדל סכום החילוט מ-150 אלף שקל ל-540 אלף שקל.

גיזום (אילוסטרציה)

מכרזים בעשרות מיליונים

 

פרשת קרטל גיזום העצים הינה פרשה רחבת היקף במסגרתה הורשעו על ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים למעלה מ-40 נאשמים, בגין תיאום 18 מכרזים של חברת החשמל ועיריות שונות, בעיקר בשנים 2009-2010. היקפם הכספי המצטבר של המכרזים שתואמו מגיע לעשרות מיליוני שקלים.

הנאשמים הורשעו בעבירות של הסדר כובל בנסיבות מחמירות ובעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. חלק מהנאשמים הורשעו גם בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף מצטבר של כ-15 מיליון שקלים. בגזר הדין של בית המשפט המחוזי נקבעו עונשי מאסר שנעו מספר חודשים שירוצו בעבודות שירות, ועד ל-11 חודשי מאסר בפועל, קנסות במאות אלפי שקלים, וחילוט בהיקף של כ-10% משווי העבירה.

הצדדים ערערו על חלק מקביעותיו של בית המשפט המחוזי - המדינה ערערה על העונשים שגזר על חלק מהנאשמים ועל היקף החילוט בעיניינם, ואילו חלק הנאשמים ערערו על עצם הרשעתם ועל העונש שנגזר עליהם. כאמור,השבוע פירסם העליון את החלטתו בערעור.

 

קרטל שיטתי ומתוחכם

 

בפרשה זו נכרכו שמותיהם של תושבים במטה יהודה ובהם יו"ר ועד האגודה לשעבר במושב נס הרים, נורי גדליה, אשר שימש כעד מדינה בפרשה, וארז מיארה וחברת 'מוקה גיזום בע"מ' ממושב כפר אוריה, אשר הורשעו.

בטיעונים להקלה בעונש טען ארז מיארה כי גדליה הדיח אותו לדבר עבירה ושתפקידו בפרשה לא היה מרכזי כפי שנקבע בגזר הדין, שכן הוא לא היה מי שיזם ותכנן את תיאומי המכרזים. לטענתו יש להקל בעונשו לאור השינוי המשמעותי שערך בחייו, אשר במסגרתו הוא שוקד על קבלת תואר ראשון.

השופט העליון, עוזי פוגלמן דחה את טענותיו של מיארה וקבע: "פועלו של מיארה בהסדרים הכובלים הרבים שנערכו בקרטל שלפנינו היה מהמרכזיים בפרשה, ובעטיו זכה הוא לכינוי "אדריכל השלום". מעשיו בוצעו במשך תקופה לא מבוטלת ובמסגרתם השקיע מאמצים רבים להביא להסכמות בין מספר גדול של קבלני גיזום ולהביא להגשמת החזון "מלוא כל הארץ קרטל". גם אם בהשוואה לחלק מהמעורבים בפרשה, התקבולים שקיבל מיארה היה בהיקפים צנועים במידת מה, איני סבור כי יש לתת לכך משקל לקולה מעבר לזה שכבר ניתן בגזר הדין קמא. לסיכום דיון זה, סבורני כי לא קמה עילה להקל הקלה נוספת בעונש שהוטל על מיארה".

ביהמ"ש העליון ציין כי "מהפרשה שלפנינו הצטיירה תמונה חמורה של קרטל מקיף, שיטתי ומתוחכם, אשר במסגרתו יצרו המעורבים מראית עין של מכרזים תקינים ותחרותיים וזכו – כל אחד לפי חלקו – בתמורה לא מבוטלת", וכן שהעונשים שגזר ביהמ"ש המחוזי הם "ללא ספק על הצד המקל". לפיכך, ירון בלווא ירצה 11 חודשי מאסר; ארז מיארה ירצה 8 חודשי מאסר; רמי ברזלאי ירצה 7 חודשי מאסר; אסא קופר ירצה חודשיים מאסר ועוד ארבעה חודשי עבודות שירות; פרץ קופר ירצה 45 ימי מאסר ועוד שני חודשי עבודות שירות וחצי.

 

חילוט במלוא היקף

 

עם זאת, בכל הנוגע לעבירות הלבנת ההון ולהיקף החילוט קבע בית המשפט העליון, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי נקודת המוצא בעניין החילוט הינה חילוט מלוא היקף המרמה, ובמקרה זה כל כספי המכרז שנתקבלו אצל הנאשמים, ואין להתחשב בכל סוג של טענה בדבר "לגיטימיות" של העבודה שבוצעה, שביעות רצון מזמין העבודה, הוצאות שהוציאו הנאשמים במסגרת ביצועה, תשלומי מיסים וכו', כפי שטענו הנאשמים וכן לשכת עורכי הדין, שביקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט".

"אותו 'חטא ראשון' מכתים את כל התקבולים שהועברו על בסיס אותה התקשרות", נכתב בפסק הדין. "לא ניתן לבחון את התמורה שהתקבלה עבור העבודות משל היתה זו סביבה 'סטרילית' שבה ניתן לבודד מטבע מטבע, ולהפנות – זה לצורך ביצוע עבודות הגיזום וזה לצורך הפקת רווח לקבלן המרמה. הטענה שמבקשת לראות בעבודות שבוצעו כ'לגיטימיות' מנסה לנתקן מההקשר העברייני שעמד ביסודן, ובפרט מהדרך הפסולה שבה הושגה הזכייה שהן בוצעו מכוחה".

משכך קבע בית המשפט כי התקבלו טענות המדינה בנוגע להיקף החילוט, והגדיל את היקף החילוט במאות אחוזים, לסכום כולל של כ-4 מיליון שקל, זאת תוך שהוא מציין כי בקביעה זו מגולמת התחשבות משמעותית בהיות פרשה זו ראשונית בשילוב עבירות מתחום דיני התחרות עם עבירות הלבנת הון.

את הליכי הערעור ניהלו עוה"ד אשר גושן, אייל פרזון ויצחק שפיגלר מרשות התחרות, עו"ד דן אלדד מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עמרי קופלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?