הטרור היכה בצור הדסה: שמואל בן הלל ז"ל נרצח במאלי

בשבת האחרונה סערו הרשתות החברתיות של תושבי צור הדסה עם היוודע כי תושב היישוב ופעיל הציבור, שמואל בן הלל, נרצח בפעולת טרור במאלי. ביום חמישי (26.11) הוא יובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנס הרים.

הפיגוע שהתרחש במאלי גבה את חייהם של 22 אזרחים, רובם הגדול אזרחים זרים אשר שהו במסעדת המלון או שירדו במעלית לכיוון הלובי ושנרצחו על ידי ארגון איסלאם קיצוני. כוחות הביטחון המקומיים נכנסו למלון לאחר כשבע שעות והצליחו לחלץ את רוב האורחים ששהו במלון ולהעבירם למקום מבטחים.

ביום שישי, בני משפחתו של בן הלל קיבלו את הידיעות על ההתקפה על בית המלון בו שוהה בן הלל ולאחר שלא הצליחו ליצור איתו קשר התקבצו כולם בבית המשפחה והחלו להרים טלפונים ולקבל מידע בנוגע למצבו של בן הלל. לאחר שעות מתוחות הגיעה הבשורה המרה על ידי מקומיים שעבדו עם שמואל והודיעו שהנורא מכל קרה.

אשר, בנו של שמואל ז”ל, מספר על הפעם האחרונה שהוא שמע מאביו: "ערב לפני הההתקפה על המלון היה משהו מוזר. אבא הציף את הוואטסאפ בתמונות, הוא צילם גלריה שהיתה בלובי המלון וכל מיני פסלים מקומיים, זה היה מאוד לא אופייני לו, אנחנו עדיין תוהים מה עמד מאחורי זה, לדעתי זה מראה כמה הוא התלהב לפגוש משהו שונה מאוד ממה הוא מכיר".

שמואל בן הלל ז"ל היה איש העולם הגדול, הוא נולד לפני 58 שנים במרוקו, בגיל צעיר הוא עבר לונצואלה ולאחר שסיים תיכון עלה לארץ. לאחר שהתחתן עם פלורי והוליד את שלושת ילדיו, אשר (30), אבי (28) ונתנאל (18), עבר שמואל עם משפחתו לנהל את בית הספר היהודי במקסיקו סיטי. כשחזר לארץ עסק בפרוייקטים רבים ובהם: חונך בבית ספר מנדל למצויינות, יועץ בפרויקטים בנושאי חינוך ומנכ”ל קבוצת טלוס.

הוא הקדיש זמן רב לפעילות ציבורית ורבים מתושבי האזור הכירו אותו כמי שעמד בראש הנהגת ההורים בבית הספר 'הדסים' בצור הדסה ודאג לאחד ולקרב בין בית הספר לבין הקהילה. למאלי הוא הגיע על מנת ליצור פרויקט שמטרתו העלאת שיעור האקדמאים המועסקים במדינה, לאחר שפרויקט דומה שהוא קידם במקדוניה זכה להצלחה.

אשר בן הלל מספר כי אביו הצליח לחבר בין הדמויות של אבא ואיש חינוך. "אני זוכר שהוא עבד איתי על איך לגשת לראיונות עבודה, הוא נתן לי לכתוב רשימת תכונות המאפיינות אותי ולצמצם אותם עד לשלוש תכונות בלבד. אחת התכונות שכתבתי היתה 'יצירתיות' ובדרכו האופיינית הוא שאל אותי על תכונה זו במטרה לבדוק אם זה מדויק, אני התעקשתי והוא אמר לי 'אני חושב שאתה מקורי', אמנם 'יצירתי' היא מילה חזקה יותר אבל 'מקוריות' מדוייקת הרבה יותר. הוא לא החליט בשבילי אלא הוביל אותי לכך ואני מאוד נהניתי מהחיבור בין הדמות המחנכת והתומכת שנותנת ביטחון לבין אבא אוהב ודואג שיצר חיבור עוצמתי”.

אשר מספר כי אביו עבר תהליך במהלך השנים בדרכו כמחנך "עם השנים הוא הפך את החינוך למשהו הרבה יותר קרוב ואוהב. את אחי הקטן, נתנאל הוא ליווה לכל משחק כדורסל. הוא רצה שהוא יעשה מה שהוא רוצה ושיהיה לו טוב”.

בני המשפחה האבלים לנוכח האסון מסרבים לראות עצמם כקורבנות. "לפעמים אני מרגיש שזה אפילו קצת מפחיד כמה אני דומה לאבא", מגלה אשר, "אני יכול לדמיין את אבא נמצא פה ואומר לי שהמקרה שקרה יכול לשחרר אותי. תמיד היה לי את אבא, לפנות אליו כי הוא היה כמו ה'אני' הטוב, הבוגר והשלם יותר ובשלב מסויים הוא היה אומר שאני צריך לפרוש כנפיים”.

בשבוע האחרון הגיעו לביתם של משפחת בן-הלל חברים רבים ומשפחה בה ניתנה הזדמנות להכיר צדדים נוספים של שמואל שהם לא הכירו ולשמוע עליו כאיש חינוך ויזם חברתי.

בשביל המשפחה הזכרונות שהם ינצרו בליבם תמיד יהיו הזכרונות האישיים והקרובים יותר, "בתיכון קיבלתי משימה לקרא את 'התפסן בשדה השיפון'”, מספר אשר, "כשבאתי לקרוא אותו בעברית אבא עצר בעדי לקח אותי לספרייה שלו וחיפש את הגרסה של הספר באנגלית. הוא הוציא את הספר מהספריה שלו ביקש ממני לשבת לידו והתחיל להקריא לי את הפתיחה, היה לו סגנון הקראה דרמטי וראיתי שהוא התרגש מהמילים, מהסגנון ומהרגע הזה עם הבן שלו”.