יו"ר הוועדה הגאוגרפית: מועצה מקומית ללא גב כלכלי זה לא עובד, זה מתמוטט
השבוע התקיים אחד הדיונים החשובים ביותר שנגעו לעתיד היישוב צור הדסה. כל הנוכחים הסכימו שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. יו"ר הוועדה, רות יוסף הזהירה את נציגי היישוב: “אם אתם בוחרים לצאת, אני לא מציעה לכם, אבל לי לא אכפת"
ביום רביעי השבוע (15.7) התקיימה הישיבה השנייה של הוועדה הגאוגרפית ירושלים שדנה בעתיד היישוב צור הדסה. מי שחשש מעמדה נוקשה של הוועדה התבדה. יו"ר הוועדה, רות יוסף, גילתה סבלנות רבה לשמוע את כל הצדדים וגם הבנה מעמיקה למצבה של צור הדסה. יוסף הזהירה במפורש מפני הצפוי ליישוב במידה ויהפוך למועצה מקומית.
“לצור הדסה אין היום גב כלכלי בכלל, והיא לא יכולה להחזיק את עצמה", אמרה יוסף בדיון והדגישה, "מניסיון עבר עשיר מאוד, זה לא עובד, זה מתמוטט, כי אין כסף...לא תעמדו בזה!”
הדיון בוועדה הגאוגרפית היה מרתק ויהפוך ככל הנראה לאחד הדיונים ההיסטוריים בתולדות ההתפתחות של המועצות האזוריות בישראל והיחס ליישובים גדולים. בדיון נכחו למעלה מ-80 צופים, חלקם ממועצות אזוריות המתמודדות עם בעיות דומות. תושב עתלית כתב במהלך הדיון: “אני תושב עתלית שצופה בדיון. הדיון מרתק ויכול היה להיות בדיוק על עתלית רק בשינוי שמות ומיקום. הבעיות הן בדיוק אותן בעיות ואנחנו בעתלית מסתכלים מה יקרה עם צור הדסה כי הבעיה בעתלית חמורה באותה מידה, אם לא אף יותר”.
הסכמה נרחבת
בדיון הובעה הסכמה נרחבת על ידי כל הדוברים שהמצב הנוכחי שבו יישוב המונה 11 אלף תושבים ומתעתד לגדול ל-25 אלף תושב, מנוהל על ידי ועד מתנדב, כמו כל מושב אחר במטה יהודה, אינו יכול להימשך.
הסכמה נוספת הייתה כי אין היתכנות כלכלית להפיכת היישוב כעת למועצה מקומית. הדוברים הסתמכו על מחקר של חברת 'אורבניקס', המתמחה בייעוץ כלכלי ומוניציפלי, שבדקה לפי הזמנת הוועדה המקומי, היתכנות כלכלית לניהול עצמאי של היישוב.
המסקנות של אורבניקס הדגישו את העובדה שאין אפשרות להמשיך באופן הניהול הנוכחי של היישוב ויש למצוא פתרון אחר. עם זאת, יציאה לעצמאות מוניציפלית תגרום באופן מיידי לגירעון שנתי של כ-7 מיליון שקל, אשר ילך ויגדל ככל שהיישוב יתרחב ועשוי להגיע לגרעון של כ-21 מיליון שקל בשנה.
המחקר של אורבניקס מצא, כי למעשה אין היתכנות כלכלית לצור הדסה עצמאית, וכי על מנת לשמור על רמת ההשקעה הנוכחית העומדת על 8500 שקל בתושב, תיאלץ צור הדסה לפתח מקורות הכנסה משטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של 125,000 ל-175,000 מ"ר. ללא פתרון זה, תצנח היקף ההשקעה לרמה של 3500 שקל לתושב, שזו רמת השקעה של היישובים הנחשלים ביותר בישראל.
הוויכוח בין העמדות השונות שהוצגו בישיבה הוא האם הפתרון הוא בהקמה מיידית של מועצה מקומית, מהלך שיש לו השלכות תקציביות וניהוליות קשות, או שהפתרון הוא שינויים מסויימים שיאפשרו את ניהול היישוב במסגרת המועצה האזורית מטה יהודה. במהלך הישיבה לא עלתה כלל האפשרות של סיפוח היישוב לירושלים או לכל עיר אחרת ונראה שהרעיון הזה ירד מהפרק לגמרי.
מועצה מקומית יציבה
את הדיון פתחה יו"ר ועד צור הדסה, דלית רוסו, אשר הציגה את עמדת היישוב, כפי שגובשה בישיבת הוועד שהתקיימה בשבוע שעבר ובה הוחלט ברוב קולות מוחץ לתמוך באופן עקרוני בהצעה להיפרד ממועצה אזורית מטה יהודה ולהפוך למועצה מקומית. בכך קיבל הוועד את עמדת המועצה האזורית מטה יהודה ואת הלחצים שהפעיל על הוועד נציג צור הדסה בהנהלת המועצה, סגן ראש המועצה, שלומי מגנזי.
דלית רוסו
עמדת הוועד המקומי סוכמה באופן הבא: "ועד צור הדסה דורש כי צור הדסה תוגדר כמועצה מקומית עצמאית, תוך הבטחה לאיתנות כלכלית ואיזון תקציבי של מועצה חדשה זו. עד לכינונה של המועצה ועל מנת לאפשר ניהול תקין, דורש ועד הישוב כי יוקם תאגיד עירוני לניהול הישוב שישמש בסיס למועצה החדשה”.
את עמדת הוועד ייצגו גם היועץ המוניציפלי גיל ליבנה, ששימש בעבר כראש המועצה המקומית שוהם, והיועמ"ש של הוועד, עו"ד ענר חפץ.
ליבנה הציג מתווה המבוסס על הקמת מועצה מקומית בצור הדסה וכולל שורה ארוכה של המלצות שמטרתן לאפשר ליישוב לנהל את עצמו, לקבל תקציבים ממשלתיים, לפקח על עבודות הפיתוח ולהתנהל עד השגת איזון תקציבי.
הוא הציע כי בתקופת הביניים יועברו הכנסות ארנונה משטחי מסחר ותעשייה ממטה יהודה לצור הדסה, להקים ועדת משנה שתנהל את ענייני צור הדסה ולצידה להקים תאגיד כלכלי שיטפל בתחום הפיתוח, להגדיל את היקף ההחזר שמוקצה צור הדסה מתוך מסי הארנונה שגובה המועצה ל-30% ולהרחיב את גבולות היישוב כדי לאפשר לו לפתח מתחמי תעשייה ותעסוקה.
כל ההצעות זכו לתגובה שלילית ותקיפה של ראש המועצה, ניב ויזל, שהתפרץ לדבריו של לבנת, טען שמדובר ב"דיסאינפורמציה", שאין למועצה יתרות להעביר לצור הדסה ובמהלכים המוצעים אינם ישימים במסגרת האופן שבו פועלת רשות מקומית בישראל. גם יו"ר הוועדה העירה בתום הדברים ואמרה: “מועצות מקומיות ללא גב כלכלי, בשונה משוהם, רמת השירותים נופלת בטירוף".
"לא תעמדו בזה"
היועמ"ש של הוועד, עו"ד ענר חפץ, הרחיב על המתווה של עבודת הוועד במהלך תקופת הביניים עד הקמת מועצה מקומית והדגיש את העובדה שכספים המגיעים לוועד המקומי צור הדסה מועברים כיום למועצה האזורית מטה יהודה. "מה שקרה בפועל, שהתקציבים הועברו דרך המועצות האזוריות, והיישוב עומד כעני בפתח כדי לקבל את הכספים שמגיעים לו, אנחנו מדברים על מנגנונים לתקופת הביניים עד למועצה מקומית".
עו"ד חפץ הציג את שני הצירים שבעזרתם ינוהל היישוב: המשך העבודה של הוועד המקומי תוך קבלת סמכויות מורחבות מהמועצה האזורית, ובמקביל הקמת ועדה מיוחדת במועצה, בראשות נציג היישוב, סגן ראש המועצה, שלומי מגנזי, שתטפל בכל התחומים שבהם לא יואצלו הסמכויות וזאת בעזרת תאגיד עירוני חדש שיוקם לצרכי צור הדסה ויהיה כפוף למועצה האזורית.
"התאגיד מובל על ידי ההנהגה המקומית של היישוב, מבצע פיקוח על שכונות שלמות שצריך לפתח אותן...ויבטיח שכספי הפיתוח יגיעו ליעדם", סיכם עו"ד חפץ את עמדת הוועד.
לאחר שהוועד המקומי סיים להציג את עמדתו אמרה יו"ר הוועדה, רות יוסף: "האם צור הדסה יכולה להתמודד כמועצה מקומית עם כל המטלות שיוטלו עליה ? תקבלו מענק איזון וזהו ? זו שאלה מהותית, כי אין לכם גב כלכלי היום בכלל, ו(מועצה מקומית) לא יכולה להחזיק את עצמה, ומניסיון עבר עשיר מאוד, זה לא עובד, זה מתמוטט, כי אין כסף, תקבלו מענק איזון וארנונה ומענקי פיתוח – לא תעמדו בזה!”.
יוסף הדגישה כי המנדט של הוועדה הגאוגרפית הוא להחליט על הקמה של רשות מקומית בלבד: “המנדט שלנו להקים מועצה או לא, צריך לקבל החלטה: או להוציא או להשאיר חלקית", היא פנתה אל נציגי הוועד המקומי ואמרה: "אם אתם בוחרים לצאת, אני לא מציעה לכם, אבל לי לא אכפת...תגידו לנו מה אתם רוצים – להיות חלקי או מלא?”.
על כך הגיב עו"ד ענר חפץ: "חשוב לנו מאוד...שהוועדה תמליץ על שני הצירים: ועד מקומי עם סמכויות מורחבות וועדת משנה עם תאגיד עירוני, המודל הזה יכול להיות מודל ליישובים נוספים".
ניהול עצמי מורחב
את העמדה של עמותת התושבים למען צור הדסה ייצגו יו"ר העמותה, חבר הוועד המקומי, יאיר קמייסקי, והיועמ"ש, עו"ד אמיר זהר.
העמותה הציגה שני מודלים אפשריים לפתרון: מודל ניהול עצמי מורחב ומודל הקמת מועצה אזורית ליישובי המזלג. את האפשרות השלישית, הקמת מועצה מקומית, שללה העמותה מכל וכל בשלב זה, וטענה כי זה יביא להקמת מועצה מקומית נחשלת ביישוב.
עו"ד אמיר זהר
המודל הראשון, "ניהול עצמי מורחב ארוך טווח" כולל האצלת סמכויות ליבה מהמועצה האזורית אל הוועד המקומי בנושאים שבהם לוועד יש יתרון לניהול מקומי, חיזוק המעמד של הוועד המקומי על ידי בחירת יו"ר ועד בבחירות אישיות ואפשרות לשלם לו שכר כנבחר ציבור, והקמת חברה כלכלית ליישוב עצמו. כמו כן, הקמת ועדת משנה לצור הדסה בראשות הנציג הבכיר של צור הדסה במליאה במסגרת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה.
המודל כולל גם הצעה מהפכנית לשינוי שיטת הבחירה של נציגים למליאת המועצה. עו"ד אמיר זהר, טען שבצו המועצות האזוריות המקורי משנת 1958 נכתב בפירוש שהנציגות במליאת המועצה תהיה "אזורית" ולא יישובית. לאור זאת הוא הציג מפה שבה חולקה מטה יהודה ל-11 אזורי בחירה שכל אחד מהם יזכה למספר נציגים לפי מפתח של 3000 תושבים לנציג. לפי הצעה זו תמנה מליאת המועצה 15 נציגים אזוריים.
"השיטה הקיימת גורמת לפער לא דמוקרטי בנציגות במליאת המועצה", אמר עו"ד זהר, "נוצרה בעיה דמוקרטית אמיתית בתוך המועצות...נציג אזורי הוא היה פותר את הבעיה. עשינו ניסיון לחלק את המועצה לאזורים". הוא הציג את המפה עם האזורים.
עו"ד זהר טען כי ניתן בקלות יחסית להפעיל את המודל המורחב וזאת משום שנדרשים עבורו מספר שינויים מועט בצו המועצות האזוריות שהוא בסמכות שר הפנים.
יאיר קמייסקי: "מבחינה תכנונית יש פה אמירה חשובה כפתרון נוסף לרשויות אחרות. אנו בעד הוגנות. ההצעה שלנו תשרת את התושבים ותעקר את המאבקים הפנימיים".
המודל השני שהציגה העמותה היה של הקמת מועצה אזורית חדשה "שמורות הרי יהודה" המבוססת על יישובי אזור המזלג (צור הדסה, מבוא ביתר, מטע, בר גיורא, נס הרים). נציגי העמותה טענו כי הקמת המועצה האזורית החדשה תאפשר לצור הדסה לפתח מלונאות ושירותי תיירות כפרית, להמשיך ולשמש כמרכז של יישובי המזלג ולייצר אופק כלכלי יציב למועצה.
יאיר קמייסקי
נציגי העמותה הצהירו כי המלצה על הקמת מועצה מקומית היא פתח לגל של סכסוכים משפטיים. "יש הרבה סוגיות שיגיעו לבתי משפט" אמר עו"ד זהר, "גבולות צור הדסה, דרישה לקבל את חלקה של צור הדסה בארנונה המניבה של מטה יהודה...התחשבנות שוטפת עם יישובי המזלג שימשיכו לקבל שירותים".
יזמים לא יקנו
תושב צור הדסה, המשמש כמנהל אגף התכנון בעיריית ירושלים, עופר גריידינגר, אמר בישיבה כי המדינה חייבת למצוא פתרון ליישובים הגדולים במועצות האזוריות. “לא ניתן להמשיך בשיטה הקיימת, תקוותי שהוועדה תמצא את הדרך להשאיר יישוב גדול במועצה אזורית".
אדריכל מחוז ירושלים במשרד השיכון, אילון ברנהרד, תמך בהקמת מינהלת ליישוב שתעסוק בניהולו עד הקמת מועצה מקומית. ברנהרד, הדגיש כי אין היתכנות לשטחי תעשייה ומסחר בצור הדסה בשלב הזה ולכן אין היתכנות לעצמאות כלכלית. “לא יהיה לנו קל למצוא יזמים שיקימו משרדים בצור הדסה עד שיקום כביש 39 וכביש 375 יורחב. קשה לי להאמין שיזמים יקנו את המגרשים של התעסוקה בצור הדסה...צור הדסה לא יכולה להיות עצמאית מבחינה כלכלית, לא יהיה אינטרס ליזמים להגיע לאזור הזה. מצד שני, אנחנו לא מוכנים לעכב את השיווקים עד שיוקם כביש 39".
ברנהרד אמר כי תכנית שכונת סנסן ב' 2 "הציפור" תיכנס לתוקף כבר בחודש הבא וכי הוא מקווה כי מטה יהודה וצור הדסה יתרצו ויסכימו לשווק את 570 יח"ד בשכונה. "יש התנגדות גם של היישוב וגם של המועצה, מקווה שיחתמו על הסכמה ויהיה כסף למבני ציבור".
סגן ראש המועצה, שלומי מגנזי אמר כי מטה יהודה לא תאפשר בנייה נוספת בצור הדסה. “לא ניתן לחכות לכביש 39 … אני אמנע כל בנייה נוספה...כולם מבינים שאי אפשר להמשיך כך. הוועד קיבל החלטה, זה מה שהוועד רוצה וזה מה שהיישוב רוצה. בואו נפתור את הבעיה התקציבית איך לייצר מועצה מקומית איתנה".
המדינה צריכה לשלם
ניב ויזל הגיב לדברים וניכר היה שהוא בסערת רוחות. הוא הרים את קולו, דפק על שולחן בכף ידו והכריז שוב ושוב שהוא רוצה רק את טובת היישוב צור הדסה.
"צור הדסה הוא יישוב מדהים יפיפה עם תושבים מדהימים, מתנהל מצוין...כל הכבוד על העשייה, לתושבי צור הדסה מגיע יישוב טוב עם שירותים טובים, אין פה מחלוקת. אבל אי אפשר לחכות עם ההמלצה שצור הדסה תהפוך ליישות עצמאית מועצה מקומית. אי אפשר לדחות את זה יותר. ההתנהלות היא קשה מאוד".
ניב ויזל
ויזל דחה את ההצעות להמשיך במצב הקיים וגם את הצעות של נציגי העמותה להקים מועצה אזורית חדשה. "צור הדסה ויישובי מטה יהודה זה יישובים שונים...יישובי המזלג האחרים לא יעברו...אין ויכוח בין היישוב למועצה, שנינו חושבים שצריכה להיות מועצה מקומית".
ויזל סיפר כי מספר היישובים במטה יהודה גדל לאחרונה ל-58 עם הקמתו של היישוב גבעות עדן. “אני הראשון שרוצה שצור הדסה תגדל ויתנו שירות הכי טוב, אבל עבור מטה יהודה הוא אחד מתוך 58 והיא לא יכולה לקבל את מה שהיא צריכה".
ויזל חזר בדבריו על הטענה כי צור הדסה גורמת להעלאה של המידרג הסוציואקונומי של מטה יהודה. "צור הדסה היא 8 ואנחנו 6, אני מפסיד המון כסף מעל 20 מיליון שקל בגלל הסיפור הזה. רשות מקומית עם מידרג סוציו 7 לא זכאי להשתתף בקולות קוראים".
הוא התייחס לטענות שכספי פיתוח שהועברו למועצה לא הגיעו ליישוב וטען כי מדובר בתקופת ראש המועצה קודם, משה דדון. “למה הכסף לא עבר? זה ב-433. במספרים, מטה יהודה שמה מכספה 22 מיליון שקל בצור הדסה ואת זה משרד הפנים יודע".
הפתרון של ויזל נעוץ במשרדי הממשלה. לדבריו, על המדינה להכניס את היד לכיס ולממן את המועצה המקומית שתוקם בצור הדסה בשנים שבהם היא לא תהיה כלכלית. “המדינה צריכה להכניס את היד לכיס. מגיע מענק של יישוב גדול שיסגור את הפער", הוא פנה לנציג משרד השיכון, "תנו להם את היטלי ההשבחה, אפשר לעשות הסכם גגון, תכניסו את היד לכיס, אני לא אתן מ"ר אחד מניב, לא על חשבון מטה יהודה".
"אני מסכים עם רוב הדוברים אבל אי אפשר להוציא עין למטה יהודה", המשיך ויזל, “כולם צודקים והמדינה צריכה לשלם על זה".
ויזל הציע להכניס את צור הדסה כחלק מהיישובים שישתתפו בהכנסות מארנונה עסקית בשלושה אזורי תעשייה חדשים שמפתחת המועצה האזורית מטה יהודה”.
"צריך לקבל החלטות ולנוע קדימה...זה לא בריא להמשיך ככה...מטה יהודה חייבת להיפרד מצור הדסה ומדינת ישראל צריכה להכניס את היד לכיס".
יש תג מחיר
לאחר שויזל סיים את דבריו התפתח שיח עם יו"ר הוועדה, רות יוסף, שבו נחשף אחד הפתרונות שיוסף שוקלת.
"ברור לי שאתה והוועד המקומי רוצים מועצה מקומית ועמותת התושבים רוצה משהו אחר, אם יהיה פתרון כלכלי לצור הדסה, אתה חושב שאתה יכול להכיל אותה?...צור הדסה הוא יישוב טוב...לא להרוס אותו...לחשוב על פתרון יצירתי".
ויזל: "רוצה מאוד, אז מה? הצורה שהציעו פה אין לה יכולת להתקיים. שהשר יקבל החלטה. בוא נדבר על כסף".
יוסף: "אנו צריכים לשקול את השיקולים, יש תג מחיר לכל אופציה".
ויזל: "יש שתי אפשרויות, או שהמדינה הייתה צריכה לתת למטה יהודה הרבה כסף וזה לא קרה, אז אין ברירה – הולכים למועצה מקומית".
יוסף: "מה תג המחיר ? אני רוצה מסמך כתוב עם מספר...אני רוצה לדעת מה ההיקף, אולי נתווכח, נראה את כל האופציות".
ויזל: “אני אעביר את המסמך...תנו לי את היכולות ואת הכסף".
יוסף סיכמה את הישיבה: "יש קשת מאוד צרה של אפשרויות, תהיה עוד פגישה אחת שבה נעלה הצעות. בדברים כאלה לא עובדים עם מכת גרזן. נעלה כל מיני רעיונות ונרצה לשמוע את דעתכם".
בתום הישיבה הזמינה יו"ר ועד צור הדסה, דלית רוסו, את רות יוסף לסיור ביישוב.
יובל רובי
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?