תושבים מצור הדסה חוששים מ'התחרדות' הישוב

אירועי השבועות האחרונים, בהם השריפה בכפר דומא וארוע הדקירה במצעד הגאווה הציפו מחדש את החשש מהשתלטות חרדית על הישוב.

בימים האחרונים געשו קבוצות הפייסבוק ביישוב בעקבות מספר פוסטים שעלו בנושא.
באחד הפוסטים בהם צולם נער חרדי מתקן את הערוב הקיים מסביב לישוב (מעין חוט המקיף מקומות ישוב ומאפשר מבחינה הלכתית לדתיים לשאת חפצים בשבתות וחגים) התגובות נעו מנסיון להרגיע את החשש ועד הצעה לחתוך את הערוב עם מזמרה. בשלב מסויים, עקב הקצנת התגובות איימה... מנהלת הקבוצה במחיקת כל פוסט נוסף שיתפרסם.
בקבוצה אחרת העיר אחד התושבים על כך שמקום מרכזי בישוב נהפך לשטח בית כנסת. גם פוסט זה גרר תגובות רבות מ"למה תמיד אנחנו צריכיים להפגין סובלנות כלפי חובשי כיפה וכשהמצב הפוך יורקים לנו בפרצוף, זורקים עלינו חיתולים, דוקרים אותנו במצעדים. מתי נקום אנחנו ונעמוד על שלנו?" ועד "האמת, להקיא מהתגובות שלכם ומהתגובות בנושא תיקון חוט העירוב."
לאחר שבאחת התגובות הפנו את האצבע לאזור בצור הדסה (המבואות) שבו כבר מרגישים את ה'התחרדות' הלכנו לבדוק את העניין. ממצאי הבדיקה הראו שאכן ישנה נוכחות 'דתית לאומית' ו'רפורמית' גבוהה יותר מאשר בשאר הישוב, אך לא נמצא אף מקרה שבו היה מעשה שהפריע לצד השני, להפך, במבוא הדס למשל, דתיים, רפורמים וחילונים, יוצרים חברויות ומבלים ביחד על הדשא המשותף.