ציפור ים המלח
מאז התגלתה לראשונה על ידי חוקר טבע נלהב, בלב מדבר יהודה, למדה ציפור זו כי קירבתם של בני האדם מייצרות לה שפע של הזדמנויות לתזונה חסרת מאמץ. הכירו את הטריסטרמית, שאותה תפגשו תמיד כשתגיעו לביקור בים המלח
ויקיפדיה
הפעם, קוראי היקרים, רוצה אני לספר לכם על ציפור, שעלי באופן אישי היא אהובה במיוחד, למרות שכדי לראותה יש לנסוע לסביבות ים המלח. שם, כשאני מדריך תיירים, מבלה באחד החופים או מטייל בנחל דוד, אני יודע שאתקל בציפור ההדורה והייחודית הזו. והיא גם לא תהסס להתקרב אלינו כדי לזכות בכמה פירורי מזון שנשליך לעברה.
הפופולאריות הרבה של אזור ים המלח גורמת לכך שקרוב לוודאי שגם אתם נתקלתם בה באחד מהביקורים שלכם שם ואם לא נתקלתם אז וודאי שתיתקלו בעתיד. לכן, החלטתי הפעם לספר עליה.
ראשית, נספר על שמה המוזר - "טריסטרמית". מה משמעות השם? לרוב הציפורים שהכרנו יש שם שמקורו בסיבה ברורה ומובנת. הדרור – אוהב חופש, השחרור – שחור, האנפה הלבנה – לבנה, הנחליאלי - אוהב את קרבת נחלי המים, והעפרוני – אוהב את עפר האדמה. על שם מה קרויה הטריסטרמית?
חוקר טבע נלהב
בילדותי הייתי "משוגע לטבע". מאז ששכני בכפר, שלמד לימודי טבע בסמינר אורנים, ביקש ממני לעזור לו לצוד פרפרים לטובת אוסף הפרפרים שלו, נדלקתי גם אני על העניין. לא עבר זמן וכבר הייתי עסוק יום וליל בציד פרפרים ורפרפים למיניהם, ותיבות האוספים שלי נערמו בזו אחר זו.
משראו הורי את אהבתי והתמדתי בנושא, החליטו לקנות לי ליום הולדתי ספר טבע ממנו אוכל להוסיף וללמוד. כך הגיע לידי ספר הטבע הראשון, בתקופה בה לא היו עוד רבים מסוגו בארץ, בשם: "מסע בארץ ישראל, מאת: הנרי בייקר טריסטראם, יומן 1863-1864". זה היה האיש הראשון ממנו קניתי דעת על מכמני הטבע בארץ ישראל.
הנרי בייקר טריסטראם היה אחד החוקרים הגדולים והזואולוג הראשון של ארץ ישראל במאה ה-19. הוא נולד בעיירה באנגליה בשנת 1822, ולמד בצעירותו בבית הספר של הכנסייה האנגליקנית, שם הוסמך ככומר וכמיסיונר. בגיל עשרים חלה בשחפת ונאלץ לצאת בחורפים מאנגליה הקרה לארצות החום. אהבתו לטבע הייתה גדולה מאוד וכך גם אהבתו לארץ הקודש. שילוב שתי האהבות האלה גרם לו לצאת לארבעה מסעות ארוכים ורוויי קשיים וסכנות בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר הארץ הייתה עדיין שוממה ברובה, עלובת מראה ומסוכנת. בסיוריו הגיע לאזורים מרוחקים ונידחים וגילה גילויים רבי ערך בחקר הטבע של ארץ ישראל.
כך, יכול אני לומר שאת אהבתי לטבע הארץ רכשתי לראשונה בזכות שניים: האחד, שכני לכפר, איש הטבע והחברה להגנת הטבע, אוריה בן ישראל והשני – הכומר והמיסיונר הבריטי, הנרי בייקר טריסטראם.
ויקיפדיה
זרזיר מדברי
הציפור עליה נספר התגלתה לראשונה בארץ ישראל על ידי טריסטראם, וזאת במהלך מסע שערך בנחל קידרון, היורד מירושלים לים המלח. הוא התארח במנזר הנזירים המתבודדים במדבר "מר-סבא", הבנוי כקן נשרים במרומי המצוק של הנחל, והתפעל מן הנוף הייחודי ומהאופן שבו נצמד המנזר לצוקי הנחל, וגם מהציפורים השחורות, שאותן נהגו הנזירים להאכיל בצימוקים ואף הכינו עבורם פינות חצובות בצוקים שם הן בנו את קניהן. כדי להיטיב את המחקר של הציפור, הוא צד אחת מהן, שאותה הוסיף לאוסף הפוחלצים הגדול שלו של ציפורי ארץ הקודש.
לאחר ביקורו במנזר ב-1858 כתב טריסטראם: "הציפורים הללו במראם ובהתנהגותם הזכירו לי במידת מה את זרזירי אמריקה הצפונית, אך הם נראים כעופות מדבריים מובהקים ומסתבר שנוכל למצוא אותם גם בפטרה". כך הפך להיות הראשון שהביא את דבר קיומה של הציפור המדברית הזו לידיעת חובבי הטבע ושמה הראשוני היה "זרזיר ים המלח".
ה"זרזירים" שראה של טריסטראם הם אכן עופות מדבריים. היום ידוע שתפוצת המין כולו היא דווקא באפריקה, והזן הנמצא אצלנו, תפוצתו היא למן תימן שבדרום ועד ליריחו שבבקעת הירדן בצפון. מאוחר יותר שונה שם של הציפור ל"טריסטרמית" על שם החוקר הראשון שהקדיש שנים מחייו לחקר הטבע של ארצנו.
חובבת אנשים
הטריסטרמית, הינה ציפור יציבה ששוכנת בעיקר באזור ים המלח. עם הקמת יישובי הערבה שבנגב, גדלה תפוצתה גם בכיוון דרום, ולאחר הקמת ערד ועוד קודם לכן דימונה, הגיעה הטריסטרמית גם לערים אלה ונמצאה אפילו מקננת על גגו של בית רב קומות בערד.
סביבת חייה הטבעית של הטריסטרמית היא בהרים המדבריים, לצד המדרונות והצוקים ובשולי הוואדיות כמו נחל ערוגות ושמורת עין גדי. עם זאת, היא אינה חוששת מחברת בני האדם וזה מה שקירב אותה למקומות יישוב שם היא יכולה ליהנות משאריות מזונות.
כך למשל, נוכל לפגוש בציפור על המצדה. נראה שלמן מבצע החפירות הארכיאולוגיות הגדול במצדה, שארגן הארכיאולוג ורמטכ"ל צה"ל בפועל בזמן מלחמת השחרור, פרופ' יגאל ידין, משנת 1964 ואילך, "אימצו" הטריסטרמיות את הצוק. עבורן, משמעות התגלית הייתה פחות ארכיאולוגית והרבה יותר קולינרית, שכן הצוק החל אז להוות מקור לא אכזב לשאריות מזון שהעניקה להן אפשרויות תזונה בלתי מוגבלות. מאז ועד היום, מצדה מהווה את אחד ממוקדי התיירות העיקריים לתיירים מכול העולם ויחד איתם מגיעות למרומי צוק גם המוני טריסטרמיות, שמלוות את המבקרים בלא חשש ומסתערות על כל פירור מזון המושלך לעברן.
כאשר אני עולה למצדה עם קבוצת טיילים, אני טומן תמיד בתיקי פרוסת לחם או מעדן אחר, שישמח את הטריסטרמיות ויפתיע את התיירים, שיתכן וראו תופעה דומה של יונים המסתערות על האוכל באחד מהכיכרות באירופה אך לא ראו תמונה כזו במדבר.
צילום: גיל שעני
ציפור חברתית
הטריסטרמית אכן קרובה למשפחת הזרזירים, הן בממדיה והן בהתנהגותה. בגודלה היא דומה לשחרור. צבעיו של הזכר בעיקר שחורים, אך גם בעלי ברק כחול-סגול ובאברות הכנף שלו בולט מאוד במהלך התעופה הצבע החום הזוהר. צבעי הנקבה אפורים ודהויים יותר, אך בכול היתר היא דומה לזכר.
כנפי הטריסטרמית קצרות וזנבה ארוך, ולכן, היא אינה מיטיבה לעוף ונמנעת מלדאות בשמיים.
כמי ששיכת למש-חת הזרזירים גם הטריסטרמית, חיה מרבית השנה בחברה, במשפחות ובקבוצות אשר בחורף מתלהקת ללהקות גדולות שיכולות למנות מאות פרטים. את הלינה הן עושות במקום קבוע, במקובץ, שאליו תתאספנה כול ערב.
בתוך החבורה שומרים בני הזוג על הקשר הזוגי שביניהם וניתן לראותם מנקרים בחיבה זה את אחורי צווארו של זה כזוג צעירים נאהב.
עונת הקינון מתחילה במרץ ונמשכת עד יוני. במשך הזמן הזה יקיים הזוג שני מחזורי דגירה וגידול גוזלים. את קניהם הם מעדיפים לבנות בנקיקי סלעים או בתוך מערות, כדי להגן עליהם מטורפים. הקן נבנה מענפים ומרופד בעלים, נוצות ובחומרים רכים. לקן צורת צלחת עמוקה וקוטרו כ-30 ס"מ.
הנקבה תטיל בקן 3-4 ביצים שעליהן תדגור משך כ-18 יום. לאחר מכן יטפל הזוג בגוזלים שבקן במשך כ-30 יום ועוד עשרה ימים עד שבועיים לאחר שיעזבו אחרוני הגוזלים את הקן. לאחר מקן יתפזרו הגוזלים הבוגרים לדרכם ויתכן שאז תתחיל ההטלה השנייה.
פירות וקרציות
על מה התקיימו הטריסטרמיות לפני שהמוני בני אדם מילאו את מרחבי המדבר שבו הן מעופפות? כציפורי מדבר אחרות, עיקר מזונן של הטריסטרמיות התבסס על פירות עצי מדבר שונים, וגם חרקים, זבובים ואפילו קרציות וטפילים למיניהם שאותן הן תולשות מגוף היעלים, ממש כמו האנפות מהפרות והעיזים. משנבנו היישובים באזור ים המלח, שהראשון בהם היה קיבוץ עין גדי, גילו הטריסטרמיות את הענבים המתוקים שבכרם, את אשכולות התמרים שעל עצי התמר ואפילו את העגבניות שבגן הירק. ההתנפלות שלהן על הגידולים החקלאיים גרמה לנזקים לא מבוטלים עד שחקלאי הקיבוץ הכריזו עליהן מלחמת חורמה. לעזרתן נחלצה החברה להגנת הטבע שהציעה תחליפי מזון אחרים. מאוחר יותר הסתבר שכרם הענבים אינו רווחי והוא חוסל כולו.
ב-150 השנים שחלפו מאז ראה אותן הכומר האנגליקני טריסטראם השתפרו מאוד התנאים של ציפורים אלה והן כבר לא נאלצות להתאמץ כדי להשיג מזון, זו הסיבה שהן התרבו מאוד וכיום ניתן לראותן בכל רחבי האזור. ואתם, אם מתכוונים אתם לבקר בים המלח, הצטיידו בכמה פירורי מזון אחדים לטובת הטריסטמיות שללא ספק תפגשו שם.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?