תושב צלפון תובע כחצי מליון שקל: המושב והמועצה פלשו לשטח שלי

בעל נחלה במושב צלפון תובע קרוב לחצי מליון שקל מועד האגודה החקלאית של המושב ומהמועצה האזורית מטה יהודה בטענה, כי פלשו לשטח הנחלה שלו לצורך סלילת קו ביוב. ועד המושב והמועצה טוענים מנגד כי מדובר בנסיון סחיטה וכי לבעל הנחלה אין עילה לפיצוי בגין סלילת קו הביוב.

האירוע המדובר התרחש במהלך חודש אוגוסט 2014, אז התעורר בעל הנחלה, א.א., והופתע לגלות בפתח ביתו, טרקטורים וכלים הנדסיים אשר הגיעו לבצע עבודות הנחת קו הביוב. לדבריו, כשנה לפני כן הוא סירב לבקשת ועד האגודה החקלאית לחתום על שינוי תוואי הביוב, והודיע כי הוא מתנגד נחרצות לכך שתוואי הביוב החדש מתוכנן לעבור בתוך שטח המשק שלו, בצמוד לבית המגורים.

בעל הנחלה דרש להשהות את העבודה, עד שיעתור לקבלת צו מניעה, בטענה כי העבודות מבוצעות בשטח המשק שלו, תוך הסגת גבול ופגיעה קניינית חמורה. בתגובה נקבעה לו פגישה משותפת עם נציגי המועצה האזורית ועם נציגי ועד המושב.

במסמך שנכתב על ידי מי שהיה אז סגן ראש המועצה לפיתוח, נימי יפה, נקבע כי בתמורה להסכמתו להמשכת העבודות להנחת קו הביוב, ייקבע כי הוא יביא חוות דעת של שמאי לאומדן הנזק, חוות הדעת תיבדק על ידי שמאי המועצה ומה שיסוכם בין השמאים ישולם על ידי ועד האגודה החקלאית של המושב. כמו כן, ועד האגודה מתחייב כי בתום העבודות הוא יסלול על חשבונו תוואי אספלט, מהכביש עד לחנייה של התובע, על מנת להבטיח שהדרך תישמר כראוי ותשמש כניסה נאותה לבית.

עם תום העבודות בקו הביוב, בספטמבר 2015, שכר בעל הנחלה את שירותיה של המקרקעין צביה זעירא, שהעריכה את הנזק שנגרם לו בסכום של 267 אלף שקל. בהתאם לאמור בהסכם הפשרה, הוא העביר את חוות הדעת לידי שמאי המועצה אשר הציג חוות דעת שונה בתכלית, ושני השמאים לא הצליחו להגיע לכלל הסכמה.

לטענת התובע, במהלך 2016 נערכה פגישה נוספת בין נציגי הצדדים, בהשתתפות מ"מ ראש המועצה האזורית, ניב ויזל, שבמהלכה הודיעו נציגי המועצה כי האחריות לתשלום הפיצוי מוטלת על ועד האגודה במושב, אשר ממשיך לסרב לשלם לתובע את הפיצוי הראוי.

"נותרתי ללא כל פיצוי”, טוען בעל הנחלה, בכתב התביעה שהגיש לבית המשפט, "המושב והמועצה האזורית...הפרו ברגל גסה את ההתחייבויות מושא הסכם הפשרה...פעלו לכל אורך הדרך בחוסר תום לב, כאשר הסיגו את גבול המשק". הוא תובע סכום כולל של 451 אלף שקל על הנזקים שנגרמו לו.

נזק מופרך

בוועד האגודה שלמושב צלפון דוחים את התביעה מכל וכל וטוענים כי קו הביוב לא פלש לשטח הנחלה של א.א. אלא נסלל בקו הגבול שבין החלקה שלו לבין החלקה הצמודה לו וכל ה"נזק" הוא נראותן של שלוש שוחות ביוב נמוכות (תאי ביקורת) על קו הגבול. "שוחות אלה אינן פוגעות ברכושו של התובע, ולא מונעות ממנו כל שימוש עתידי ברכושו”, טוענים בוועד המושב, ומיקומו של קו הביוב אף חסך לו את הצורך להתחבר למערכת הביוב המרכזית באמצעות קוי סניקה ומשאבות.

בנוסף טוענים בוועד האגודה, "לפי ההסכמים שבין התובע למושב, רשאי המושב להעביר תשתיות ביוב גם בתוך המשק, ללא צורך בהסכמתו של התובע, וללא כל חובה לפצותו על "נזקים" שייגרמו לו כתוצאה מכך”. לטענת ועד האגודה בעל הנחלה "החליט לנצל שעת כושר, להפעיל לחץ כוחני, לאיים כי יעצור את העבודות, אולי יצליח לסחוט משהו לעצמו". בנוסף טוענים בוועד האגודה כי חוות הדעת של שמאית המקרקעין על "הנזק" שנגרם לתובע הוא "מסמך קנוי, מופרך וחסר בסיס...לא יותר מפנטזיה”.

לסיום טוענים הוועד האגודה, כי האחריות לקו הביוב החדש מוטלת על המועצה האזורית, ועל כן - היה על התובע להפנות את טענותיו אל המועצה האזורית בלבד.

תשתית פרטית

במועצה האזורית מטה יהודה מבקשים לדחות את התביעה על הסף, בטענה כי תשתית הביוב של מושב צלפון נמצא בבעלותה הפרטית של האגודה החקלאית וכי המועצה אינה צד לתביעה.

במועצה דוחים את טענת בעל הנחלה כי המסמך שנכתב על ידי סגן ראש המועצה מחייב את המועצה וקובעים כי המסמך מוכיח שכל האחריות על העבודות להנחת קו הביוב היא על ועד האגודה החקלאית. “לשון המסמך הינה ברורה וחד משמעית - כל תשלום או ביצוע עבודות בשטח הינו של האגודה ובאחריותה בלבד...המועצה אינה צד לתביעותיו של התובע...המדובר בתשתיות ביוב פרטיות של האגודה וכי המועצה לא ביצע את העבודות להנחת התשתית".

המועצה מסבירה כי הנוכחות של סגן ראש המועצה בשטח נובעת מכך ש"היות והישוב מצוי בתחומה של המועצה והמועצה עתידה לרכוש את תשתיות הביוב בסיום הקמתם מכת חוק הוראות חוק הרשויות. המועצה הייתה מודעת להקמת התשתיות וליוותה את הפרויקט. ואולם המועצה לא נטלה חלק בביצוע העבודה”.

פסק הדין בתביעה יינתן במועד מאוחר יותר.