דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 17 במאי 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

צעיר, חצוף ורענן

טיול חורף בעמק האלה מבטיח חוויה הכוללת מרחבים של ירוק עסיסי, ריח של אדמה רטובה ומפגש עם היינות של יקב יפו שמתפרצים בחיך במגוון של טעמים ורעננות

יש משהו מטעה בדרך שמובילה אל יקב יפו. ראשית, השם המוזר ליקב ששוכן בדרום עמק האלה, על גדות הגבעה שמעליה שוכן מושב נווה מיכאל, ושנית, הדרך שמובילה מהכביש אל היקב, שהולכת לאורך גדר הבטחון של המושב, ומעניקה תחושה שמזכירה סיור בטחוני. בשני המקרים הפתרון נמצא ברחבת האירוח של היקב, שם, לאחר לגימה או שתיים, תמיהות מהסוג הזה כבר מפסיקות להטריד.

דצמבר בעמק האלה מבטיח תמיד חוויה הכוללת מרחבים של ירוק עסיסי וריח של אדמה רטובה. החוויה הזו משתדרגת במפגש עם היינות של יקב יפו שמתפרצים בחיך במגוון של טעמים ורעננות. השילוב בין החוויה בעין לחוויה באף ובפה הופך לחוויה מרוממת נפש.

יקב יפו פועל כבר 17 שנים במיקומו הנוכחי וככזה הוא אמור בקרוב לסיים את תקופת ההתבגרות, אך נראה כי הוא מתכוון לשמור על רוח הנעורים שלו ולהמשיך לייצר יינות שמרקדים בפה בשפע של טעמים.

היינן של היקב הוא סטפן צלניקר, בנו של מייסד היקב, משה צלניקר, מספר כי היקב מייצר כיום כ-70 אלף בקבוקים משטח בן כ-40 דונם כרמים, חלקם נטע בעצמו וחלקם כרמים שמגדלים עבורו חקלאים מנווה מיכאל. ענבים נוספים מגיעים מהכרמים של עמית ניר בנחל סנסן הסמוך למושב מטע.

זנים שאיתם התחיל היקב להתנסות בשנתיים האחרונות הם מלבק וארגמן. המלבק, הזן הפופולארי ביותר במעצמת היין של ארגנטינה, שבה גדלים 75% מסך כל ענבי המלבק בעולם. לראשונה נכנס המלבק לאזור מטה יהודה עם יקב טפרברג, שהציג אותו בפסטיבל היין של מטה יהודה ב-2016 וזכה מיד לשבחים רבים. הארגמן, הוא זן ענבים פרי פיתוח ישראלי שמתאפיין בצבע כהה מאוד ונועד ליצירת צבע אדום עז.

שינוי נוסף הוא בתוויות החדשות של היקב, שמציגות תמונה של יפו העתיקה מעובדת במעין רישום ידני. התוצאה היא תווית קלאסית שמתכתבת עם תוויות אחרות (לדוגמא, התווית של יקב קסטל שמשתמשת בשרטוט של מצודה) שמעניקה ליין דימוי קצת "כבד", המתנגש עם התפיסה ה"קלילה" שמוביל סטפן.

חביות זה אובר-רייטד

 

סטפן מרבה להשתמש במושג "חצוף", "פירותי", "מתחנף" ו"בועט" כדי לתאר את היין שהוא עושה. במקביל, גם היישון בחביות עץ אלון לא זוכה אצלו לעדיפות גבוהה. "חבית היא אובר-רייטד, גם באדומים. אני לא אומר שצריך להפסיק להשתמש בחביות אבל אני מקבל תוצאות מאוד מעניינות בנירוסטה".

- מה הבעיה עם חביות עץ אלון?

" האני מאמין שלי הוא לתת כבוד לענב לפרי ולא לכסות אותו עם עץ. בכל היינות שלנו הריספקט לענב ביין הוא חשוב, ובחלק מהיינות שמיושנים בחביות חדשות אפשר להרגיש שהעץ בולט מדי, ואנחנו לא רוצים את זה. ואם זו חבית ישנה, אנחנו לוקחים סיכון שהיא תקלקל את היין. עץ משומש יכול לגרוע מאשר להועיל".

שיטות יישון אחרות נעשות בנירוסטה, כד חרס, מיכל בטון וגם מיכל פולימרי. התססה בנירוסטה מקובלת מאוד ביקבים עבור יין לבן. את שיטת כד החרס מכירים במטה יהודה ביקב קדמא, שם מותססים הענבים בכדי חרס ענקיים שיובאו במיוחד מהרי גרוזיה. את שיטת ההתססה במיכל הבטון אפשר לראות ביקב קסטל, שם הוקמו מספר מיכלי בטון גבוהים במרתף היין, לצד חביות העץ. 

"כד חרס יכול להיות כלי נהדר לניהול של יישון יין", אומר סטפן, "השליטה בתהליך היא טובה יותר.  היתרון של כד חרס ומיכל בטון הוא חמצון עדין שמדמה שהייה בחבית. בעץ יש מעט חמצן שמפעפע ליין. אם אני רוצה לבגר את היין אני צריך את החמצון אבל אם אני רוצה אותו צעיר ורענן אני אנסה להקטין את התהליך הזה".

בשלב זה עדיין אין ביקב יפו כדי חרס ואין מיכלי בטון. הפתרון נמצא במיכלי נירוסטה ובמיכל פולימרי מיוחד בשילוב של קורות עץ. "אני לא מתכוון לשילוב של שבבי עץ, שזו טכניקה שאני פחות מתחבר אליה. במיכל התסיסה אנו מניחים קורות עץ אלון בעובי של 10-20 מ"מ, וכך מצליחים להשיג שליטה טובה יותר ותוצאות מאוד טובות".

רוקדים בחיך

 

הבקבוק הראשון שנפתח בשולחן הוא שרדונה שעשוי מענבים המגיעים מכרם נחל סנסן, מסדרת "הומאז' ", שהיא הסדרה השנייה של יקב יפו. "היין הלבן הזה הוא חצוף, נועז ובועט בטעמים שלו", אומר סטפן. בתור חובב שרדונה מושבע אני שמח לגלות את הרעננות במשקה, שמרקד בחיך במגוון של טעמים עשבוניים, עם רמז קל ללימוניות ולאדמת הגרנית של הרי יהודה.

סדרת "סובאז' ", היא הסדרה הראשונה של יקב יפו, אך אם תרצו, הסדרה ה"עממית". אנו לוגמים  סובאז' לבן, העשוי משילוב של ויונייה ושרדונה אף הם מכרם נחל סנסן והיין מתאפיין בשילוב נהדר בין הזנים שמייצר תחושה רעננה ונעימה.

- איך עברתם את השנתיים של הקורונה ?

"בתחילת הקורונה היה את הסגרים וזה היה קשה. לאחר שהסתיימו הסגרים הראשונים השתחרר הפקק, אנשים לא נסעו לחו"ל וחיפשו חוויות בארץ וזה הזניק את כמות המבקרים ביקב בעשרות אחוזים. הגדלנו את היקף הישיבה ברחבה החיצונית, אנשים מגיעים ליקב ומי שמקבלים אותם זה אני או אבא שלי והחוויה היא אישית ומאוד טובה".

- אז בעצם לא נפגעתם באופן משמעותי ?

"נכון, את השנה של הקורונה עברנו כמעט בלי פגיעה ממשית. חנויות יין וגם יקבים הן עסקי מזון ולכן הם היו פתוחים, ומכיוון שעיקר המכירה שלנו היא לחנויות יין וגם יקב יכול היה לעבוד כנקודת מכירה של מזון ומשקאות, שרדנו את זה".

מצוקת הסעדה

 

אנחנו עוברים לרוזה, אף הוא מסדרת "סובאז' ". הענבים מגיעים מהכרמים הצמודים ליקב, הפרושים על אדמת עמק האלה בגובה של 330 מטר מעל פני הים. זהו אחד היינות הפופולאריים ביותר של יקב יפו, שעובר בחיך מטעם מתקתק לחמיצות נעימה. יין קל, נעים וכייפי. הסוד שמסתתר מאחורי היין הזה הוא זן שמרים "שנתקע" במהלך תהליך התסיסה ולא מסיים אותו, כך שנותר ביין כמות סוכר לא מעובדת. 

על הפופולאריות הרבה של הרוזה יעיד השלט שמתנוסס ביקב על כך ש"המלאי אזל". "אנשים מתים עליו", מחייך סטפן, "אבל אני רוצה יותר שליטה ברוזה. בשנה הבאה נחליף זן שמרים".

אחריו אנו טועמים את המלבק, שחציו מגיע מכרמים בעמק האלה וחציו מכרם מטע. את האף מקבל המלבק במכת ניחוחות מרשימה שמייצרת צפייה לגוף מלא, אלא שבלגימה מסתבר כי הגוף הוא בינוני.

"באף חושבים שאנחנו הולכים לקבל יין מאוד בומבסטי, אבל האף במקרה הזה משקר, והיין מאוד חינני. על הלשון הוא רגוע, עם הגוון המעושן של המלבק. אני חושב שהוא עדין, מתאים לארוחות צהריים", מסביר סטפן.

השיחה זורמת למצוקת האירוח לתיירני היין המגיעים לעמק האלה. "אתה יודע כמה אנשים מחפשים פה מקום לאכול?", פונה אלי סטפן, "אין מקום לאכול בכל האזור הזה, אין הסעדה. אנשים שואלים אותי לאן ללכת ואין לי תשובה בשבילם. מי שיפתח פה מקום לאכול זו כמעט הצלחה מובטחת, אני לא מבין איך לא מגיע לכאן יזם ועושה את זה". לי לא נותר אלא להסכים איתו.

יין מוגז

 

הבקבוק האחרון שמונח על השולחן הוא מרלו מסדרת "הומאז' ". המקור של הענבים הוא מכרמים של היקב בעמק האלה. היין יושן בחביות עץ אלון במשך 12 חודשים. סטפן טוען כי היין "מתחנף ומתקתק". על הלשון שלי נוחת יין עם גוף בינוני, מעוגל בקצוות שלו, שצריך לערסל אותו בחיך עד שמגלים את כל הטעמים שלו.

לאחרונה יצאו כמה יקבים במטה יהודה עם מוצר חדש – יינות מוגזים. הבכיר שבהם הוא יקב קסטל אשר יוצא בסדרה יוקרתית של "שמפניה". אבל גם יקב ברק בבקוע יצא עם סדרה של "פט-נט", שהיא יין מוגז עממי.

- מה מושך אותך ביין מוגז?

"שתיתי את הפט-נט של יקב ברק וחשבתי על זה שכאשר אני מארח אנשים בתקופת הבציר, ונותן להם יין צעיר ותוסס עם קצת מתיקות,  אנשים שואלים אותי למה אין יין כזה למכירה. אני אתחיל משהו כזה בשנה הבאה. לא משהו מושקע כמו שמפניה אבל בהחלט נכניס את היין המוגז כחלק מהמוצרים שלנו".

מתכונת האירוח של יקב יפו היא כנראה אחת האטרקטיביות ביותר שקיימות באזור מטה יהודה, היא כוללת טעימות של חמישה סוגי יין לצד פלטת גבינות והיא עולה רק 85 שקל לאדם. כדאי מאוד.

יקב יפומושב נווה מיכאל , לתיאום ביקורים 054-4523201

.

יובל רובין

Rubin67@gmail.com

 

 

 

 

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?