צרה גדולה ושמה נמלת האש הקטנה
מאז התגלתה בישראל בשנת 2005, היא הפכה למטרד משמעותי ולעתים גם כואב מאוד. הכירו את נמלת האש שנכללת כיום בין 100 המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם
נמלת האש הקטנה (צילום: המשרד לאיכות הסביבה)
ממלכת הנמלים מעוררת בנו סקרנות כבר מגיל צעיר מאוד. כילדי גן קטנים וכתלמידים בבית הספר, צפינו בשיירות האינסופיות של נמלי הקציר, כשחלקן ממהרות אל הקן, נושאות עמן זרעים יבשים, דוקרניים של שיבולת שועל שיבשה, ואילו חלקן האחר צועדות בכיוון הנגדי, כדי להגיע אל "מקור השפע" ולחזור עם השלל אל בטן האדמה. אפשר ובאותה הזדמנות הקריאה לנו המורה את הפסוק ממשלי: "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.... תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה".
אם כן, למן ימינו בגן ובהמשך בבית הספר היסודי, למדנו לכבד ולהעריך את נמלת הקציר החרוצה.
אבל יש לומר שפעמים רבות לא קבלה התמונה הפסטוראלית הזאת חיזוקים, למשל דווקא בביתנו פנימה, שם נאבקה אם המשפחה בשיירת נמלים במטבח והתמודדה כמיטב יכולתה עם מטרד של חרקים שצריך לעשות הכול כדי לסלקן.
עולם הנמלים עשיר, יש נמלי קציר ויש נמלים טורפות, ויש גם טרמיטים. אפילו בארצנו יש לא פחות מששה מיני טרמיטים, רק שנזקם אינו דומה כלל ועיקר לזה של מושבות הטרמיטים למשל באוסטרליה.
הנמלה שאותה אציג בפניכם היא זעירת ממדים, כל גודלה 0.5-1.5 מ"מ, כלומר היא בקושי נראית לעין. ולמרות קוטנה, היא מטרד קשה, משום שעקיצתה כואבת במיוחד, כאב שעשוי להימשך שעות ארוכות ואף ימים ולחצור גירויים ושלפוחיות במקום הנגוע והשפעות גופניות שעליהן נספר בהמשך.
הנמלה הזעירה הזו זכתה לכינוי "נמלת האש", ועד לפני שנים לא רבות, איש מאתנו לא שמע את עליה ולא הוטרד מקיומה.
פולשת מדרום אמריקה
לראשונה התגלתה נמלת האש בארץ לפני קרוב לעשרים שנה, בשנת 2005 בקיבוץ אפיקים שליד הכינרת. אפשר והיא הסתתרה בבולי עץ שהגיעו למפעל בקיבוץ שעסק בעיבוד עץ לתעשייה. בתחילה התגלתה הנמלה בשטחים פתוחים ובעציצים במשתלות צמחים, ויחד עם העציצים ששווקו היא הגיעה למקומות שונים ברחבי הארץ. בתוך שנים ספורות התגלתה הנמלה בעוד ועוד מקומות: בשוהם, בהוד השרון, בנתניה בתל אביב והרצליה ובהמשך התפשטה גם לגולן, לכרמיאל, לחיפה ואף לאזור ירושלים.
נמלת האש מוכרת באזורים הטרופיים שבדרום אמריקה: ברזיל, אורוגוואי, פרגוואי וארגנטינה. ככל הנראה, בסיוע פריטים שונים שיובאו ממדינות אלה, בעיקר עץ לתעשייה, ובעזרת ספינות משא, התפשטה אוכלוסיית נמלת האש בכל קצות העולם והפכה למגיפה בפיליפינים, באוסטרליה, בטייוואן, בדרום ארצות הברית וכאמור – גם אצלנו.
קטנה ומזיקה
נמלת האש קיבלה את שמה על שם צבעה האדום. ישנם שני סוגים – נמלת האש הגדולה ונמלת האש הקטנה. לארצנו הגיעה "רק" נמלת האש הקטנה. אך ככל שהיא קטנה מסתבר שיכולת ההתפשטות שלה מרשימה בהחלט.
נמלת האש תוקפנית ומסוגלת להתרבות במהירות רבה. היא תוקפת בעלי חיים אותם היא מזהה כמי שמסכנים את קיומה, לאמור, קיום קנה, ואף מסוגלת לפגוע למרות ממדיה הזעירים במבנים ומתקנים שונים.
גופה של נמלת האש הקטנה מחולק לשלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. אל החזה צמודים שלושה זוגות רגליים ולקדמת ראשה צמד מחושים זעירים. צבע הראש בכללו חום נחושתי והבטן האדומה כהה יותר.
בדומה לנמלים אחרות, נמלה זעירה זו ניזונה משיירי מזון, אך גם מחרקים, מחומרים מתוקים, מבעלי חיים מתים, ולמרות גודלה היא מסוגלת ללכוד טרף של חרקים או בעלי חיים קטנים.
זוהי נמלה סתגלנית, וביכולתה להתאים עצמה לסביבות חיים שונות. אמנם, היא מעדיפה סביבת יערות לחים, משם הגיעה, אך כאמור היא מסתגלת במהירות לתנאים אחרים. משום כך, נמלת האש נכללת כיום בין 100 המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם.
שיבוט והתרבות
המלכות והזכרים של נמלת האש מתרבים באמצעות שיבוט ואילו הפועלות מתפתחות ברביה מינית רגילה. בכל קן תמצא כמובן לפחות מלכה אחת המבטיחה את חיותו, אך מאפיין בולט של נמלת האש הוא שבקן אחד עשויות להימצא מלכות אחדות ולעיתים אפילו עשרות מלכות, לצד האלפים הרבים של הפועלות.
קיימים הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים של סוגי הנמלים השונים שבקן נמלת האש. תוחלת חייה של נמלה פועלת הם לערך חודש אחד עד חודש וחצי. לעומת זאת המלכה מסוגלת לחיות ולהמשיך להטיל ביצים עד שבע שנים. לקראת סיום מחזור ההטלה שלה, היא תטיל ביצים ייחודיות שמהן יבקעו הן זכרים והן נמלים שעתידות להיות למלכות פוריות לאחר ההפריה.
תחילתו של קן נמלת האש היא בתעופת הכלולות של המלכה, שבמהלכה הזכרים נאבקים להפרות אותה. לאחר שהופרתה חוזרת המלכה לאדמה, כנפיה נושרות והיא תחפור מחילה זעירה בה תטיל מספר קטן של ביצים שמהן תבקענה הפועלות הראשונות בהן היא תטפל עד לבגרותן.
כשהפועלות מתחילות למלא את ייעודן, מצטמצם תפקיד המלכה להטלת הביצים בלבד . היא תהא מסוגלת להטיל בחייה כ- 1600 ביצים.
עקיצה כואבת
נמלות האש הקטנות נוהגות לעקוץ כאשר הן חשות סכנה לקיומן או לקיום הקן. במקרה שכזה הן תתקופנה את מי שנחשב על ידן לאויבן.
בלסתותיהן הזעירות הן תתפוסנה את האויב ותצבוטנה, פעולה מכאיבה כשלעצמה. במהלך הצביטה, תוקעת הנמלה את עוקצה הזעיר בעור ומחדירה כמות זעירה של ארס חזק במיוחד. על מעשה העקיצה היא תחזור פעמים אחדות, כדי להבטיח את יעילות העקיצה.
מי שלא שפר מזלם ונעקצו על ידי נמלת האש, מעידים שזו עקיצה כואבת במיוחד. בתוך יממה או שתיים תיווצר במקום העקיצה שלפוחית קטנה ומטרידה, והרגישים ביותר לעקיצתן ולארס הנמלים עשויים לחוש הלם, כאבים בחזה, הקאות ובחילה.
כיום מקובל שנזקה של נמלת האש איננו מתמקד רק בעקיצתה אלא שהיא מהווה סכנה למגוון הביולוגי ולהפרת האיזון הקיים בטבע, ממש כשם לסכנה של ציפור המיינה ההודית בעולם הציפורים. נמלת האש עשויה לפגוע בבעלי חיים קטנים בחרקים ובצומח ובכלל במארג האקולוגי.
ניטור והדברה
נמלת האש היא יצור עקשני ובעל יכולת הישרדות גבוה. לדוגמא, אם ננסה להציף קן של נמלת האש במים, ולהטביע אותן, תתלכדנה הנמלים כולן, יחד ישלבו כוחות ויצרו מעין כדור היכול לצוף במים, עד שיגיע לחוף מבטחים, שם יבנו הניצולות קן חדש, במידה שבין הניצולות לפחות גם מלכה אחת.
כדי להדביר את נמלת האש, יש לגלות ולזהות את המקומות שבהם היא מצויה. היא נפוצה בעיקר בקיץ, בבית, בגינות, במדשאות ובצמוד לגזעי עצים. כאמור, הן מעדיפות אזורים לחים ועשירים במזון.
מומלץ להזמין מדביר המתמחה בהדברה של נמלת האש. ראשית המדביר ינטר את מיקום הקן של הנמלים, וזאת על ידי פיזור פיתיונות, אשר אליהם יימשכו הנמלים. לאחר שזיהה את מיקום הקן, יניח המדביר פיתיונות מורעלים, כדי שהנמלים יישאו אותם לקן פנימה, וכך יושמד הקן. התהליך כולו עשוי לקחת ימים וייתכן שיהא צורך לחזור עליו.
לאור ההתפשטות המהירה של נמלת האש נראה שהדברה בלבד אינה מצליחה לעצור את התרחבות האוכלוסייה, ובשלב כזה או אחר רבים מאיתנו ייאלצו להתמודד עם הצרה האדומה הזו.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?