דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 26 בנובמבר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מערכת החינוך לגיל הרך בצרעה גבתה כספים ללא הצדקה ותפצה הורים ב-120 אלף שקל

                                                

                                                 אילוסטרציה

מערכת החינוך לגיל הרך של קיבוץ צרעה גבתה כספים ללא הצדקה מהורים של ילדי חוץ וכשלה בעדכון ההורים בזכאותם לקבל החזרים עבור שכר הלימוד ששילמו, כך נקבע בפסק בוררות שפורסם לאחרונה. הבורר מצא כי הכשלים של הקיבוץ גרמו להורים נזק בהיקף של יותר מ-120 אלף שקל וחייב את הקיבוץ לפצות אותם.

הבורר, עו"ד חיים קנת, מונה לפסוק בתביעה שהגישו בני זוג תושבי בית שמש (התובעים) כנגד קיבוץ צרעה (הנתבע). ההורים טענו באמצעות באות הכוח שלהן, עו"ד דנה סחראי-פרץ ועו"ד הלנה בן גל, כי ארבעת ילדיהם התחנכו במסגרת מערכת החינוך של צרעה כילדי חוץ וכי הקיבוץ גבה מהם גבייה עודפת של כספים עבור שימוש במערכת החינוך שלו, בניגוד לחוק.

הקיבוץ טען מנגד כי מדובר בתביעת סרק, וכי התובעים הפרו את ההסכמים המחייבים עליהם חתמו מול הקיבוץ והתנהלו באופן חסר תום לב, תוך שהם מסרבים לשלם את חובם בגין חינוך ילדיהם.

 

זכויות ההורים נפגעו

 

בין שנים 2008-2013 התחנכו ארבעת ילדיהם של התובעים במסגרות החינוכיות של קיבוץ צרעה, הן במעונות לגיל הרך, והן בגני ילדים כולל גן חובה.

התובעים טענו כי בכל אחת מהשנים חרג הקיבוץ משכר הלימוד כפי שנקבע בצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, מחירים מרביים, במעונות יום ובמשפחתונים, ובכך פגע באמון המוחלט שהם נתנו בו ופעל בחוסר תום לב, כשהוא גובה כספים אסורים.

לטענתם, הקיבוץ הציג מצג שווא לפיו מדובר במסגרות חינוכיות פרטיות של הקיבוץ, אשר אינן מוכרות על ידי משרד התמ"ת ו/או משרד הכלכלה, ולכן אין זכאות להקלה ו/או הנחה בשכר הלימוד.

במהלך שנת 2011 נודע לתובעים, כי למסגרות החינוכיות לגיל הרך של הקיבוץ קיים סמל מעון/משפחתון וכי גני הילדים (מגיל 3 ומעלה) שייכים למשרד החינוך ותחת פיקוחו, ואינם פרטיים. לטענתם, אם היו מוצגים בפניהם נתונים אלה הם היו יכולים לשלם את שכר הלימוד הקבוע בחוק ואף לא לשלם כלל, בהתאם לחוק חינוך חינם, וכי היו זכאים להחזר/השתתפות בשכר הלימוד של ילדיהם ממשרד התמ"ת.

לטענתם, לאחר שדרשו מהקיבוץ לתקן את הנזקים שנגרמו להם, החלו אנשי הצוות של מערכת החינוך בקיבוץ להתנכל לילדיהם, הפיצו את המידע ברחבי הקיבוץ, וחברי הקיבוץ החלו גם הם להתייחס לתובעים באופן חריג וגרמו לילדיהם ולהם לאי נעימות בכל מפגש עימם.

התובעים טענו כי הקיבוץ ונציגיו פעלו במשך השנים בחוסר תום לב הזועק לשמיים בכך שגבו סכומים מופרזים ובניגוד לצו ולסל התשלומים, הן בגני החובה, הן בגני הילדים, והן במעונות יום, וזאת על מנת להפיק רווח כלכלי.

התובעים העמידו את תביעתם על נזק מגבייה מופרזת בסכום של כ-145,000 שקל ותוספת נזקים שונים בסכום זהה, כך שהתביעה הכוללת שלהם הייתה לפיצוי בהיקף של יותר מ-300 אלף שקלים.

ילדי גן בקיבוץ (תמונת אילוסטרציה – למצולמים אין קשר לכתבה)

שירותי חינוך נוספים
 

קיבוץ צרעה טען מנגד כי מדובר בתביעת סרק נעדרת עילה וראיות כלשהן, אשר מטרתה היא להתעשר שלא כדין על חשבון הקיבוץ.
הקיבוץ טוען, כי בין השנים 2008 - 2013 הסכים הקיבוץ לקבל אל בין כתליו את ילדיהם של התובעים ועל כן התקשרו הצדדים במספר הסכמים שבהם הוגדר באותיות של קידוש לבנה, מהם השירותים אותם יעניק הנתבע וכי כרוכה עלות בגין אותם שירותים.
הקיבוץ טוען, כי החוזה קויים באופן מלא, כל השירותים סופקו מצדם, אך התובעים לא מילאו את חלקם, ונכון למועד הגשת כתב ההגנה 31.1.2013 , טוענים לחוב שטרם שולם, חוב בסך של 32,178 שקל
לטענת צרעה, העמידה בדרישות משרד התמ"ת לקבלתו מעון/משפחתון, דורשת מהקיבוץ הקצאת משאבים נוספת, הממומנת מקופתו ולא משכר הלימוד המשולם ע"י ההורים.
עוד מוסיפים, כי היות והמעון מוכר על ידי משרד התמ "ת כבעל תו מעון/משפחתון, אינו מסייע לקיבוץ כהוא זה, במימון או בקבלת תמיכה מהמדינה.

"ההכרה של משרד התמ"ת מאפשרת להורים להגיש בקשות לקבלת תמיכה כלכלית מהמדינה בתשלום שכר הלימוד ולא יותר מכך”, הדגיש הקיבוץ בכתב ההגנה וכל השירותים הנוספים אותם מעניקה מערכת החינוך בקיבוץ, מהווים תוספת לסל השירותים הקיים במערכת החינוך בישראל.
הקיבוץ טען כי בתקופה הרלוונטית לתביעה לא חלה חובה על הקיבוץ לציין, האם מדובר במסגרת תומכות המוכרת על ידי התמ"ת ו/או הנמצאת בפיקוח משרד החינוך.

“מערכת החינוך בקיבוץ הינה מקצועית ומעניקה יחס שווה וחם לכל ילדיה, ללא כל קשר להתנהלות הקיימת בין ההורים לבין המערכת. המערכת מקדשת את ילדיה ומעמידה אותם בראש מעייניה תמיד ומעולם לא התקבלה תלונה על יחס שונה או פגיעה בילד זה או אחר”, הוסיפו וציינו נציגי הקיבוץ בכתב ההגנה.

 

הציגו מצג שווא
 

הבורר, עו”ד חיים קנת קבע כי במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, הייתה רוב מערכת החינוך לגיל הרך של קיבוץ צרעה תחת פיקוח, וכי אין מחלוקת כי הייתה קיימת זכאות להורים לשכר בתעריף בהתאם לחוק הפיקוח, להחזרים שונים ולהנחות.
הבורר המשיך והדגיש כי למעשה, קיבוץ צרעה הציג מצג שווא על מערכת החינוך לגיל הרך שלו. "למעשה נמנעה הנתבעת (קיבוץ צרעה) מלהציג עצמה כמוסד ממשלתי מוכר, הנמצא תחת פיקוח של משרד החינוך ובשל כך נמנע מהציבור, ומהתובעים בפרט, לקבל השתתפות בשכר לימוד, לחילופין, לשלם שכר לימוד בסכומים המפוקחים, ולחילופי חילופין, ליהנות מחוק חינוך חינם”, קבע הבורר.
הבורר הדגיש כי בהתאם להנחיות הנלוות לחוק הפיקוח על המעונות, היה על הקיבוץ להתקין לוח מודעות להורים ולהביא לתשומת ליבם את ההנחיות להרשמה למעונות, והאפשרויות להשתתפות המדינה בתשלומי ההורים, טבלת שכר לימוד, ועוד פרטים נוספים כנדרש בחוק, אך דברים אלה לא נעשו.
הבורר ציין כי קיבוץ צרעה בחר שלא לזמן עדים, אשר היו בזמן אמת ולהעמידם לחקירה נגדית, כדי לגלות את האמת ולשפוך אור על טענותיהם, והעדיף להביא עדים, אשר כלל לא היו עדים בזמן אמת. "ייאמר מיד, כי לא מקובלת עליי הטענה, כי נמנע מהם לחקור עדים, אשר היו בזמן אמת ועבדו אצל הנתבעת...כלל הוא, כי הימנעות צד מלהעיד או להביא עד במשפט אזרחי, כאשר יש בידיו לסייע - להבהרת הדברים, עשויים לשמש חיזוק לדברי הצד שכנגד", קבע הבורר.

 

הקיבוץ כשל במעשיו

 

קיבוץ צרעה לא נהג בחוסר תום לב, ציין הבורר, אבל בפועל לא נקט בפעולות ליידע את ההורים בדבר זכויותיהם ובכך כשל הקיבוץ. דבר שהביא לפגיעה פיננסית בהורים ולאור זאת יש לפצות אותם. הוא דחה את דרישת ההורים לפיצוי בגין נזקים שונים, עוגמת נפש וטרדה, בטענה כי לא הוצגו הוכחות לנזקים אלה.

לאור זאת הבורר קבע כי על הקיבוץ להחזיר לתובעים 125,785 שקל בתוספת ריבית והצמדה משנת 2013 ועד ליום התשלום בפועל וכי מסכום הפיצוי יש לקזז את הסכום שההורים נותרו חייבים לקיבוץ בסכום של 32,178 שקל (נכון לשנת 2013). בסך הכל מוערך היקף הסכום שהקיבוץ ייאלץ להחזיר להורים ביותר מ-120 אלף שקל. כמו כן, קבע הבורר כי הקיבוץ ישלם להורים התובעים הוצאות (הכוללות שכ"ט עו"ד), בסך 20,000 שקל.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?