קברים מרשימים מימי הסנהדרין נחשפו ביבנה

הסנהדרין הייתה ההנהגה היהודית שגלתה ליבנה, לאחר חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה. במבנה התגלו כלי אבן המעידים על נוכחות יהודית ובית קברות מימי הסנהדרין

הממצאים בחפירת רשות העתיקות ביבנה מהווים דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש, גלתה ליבנה, ושם - החלה לשקם מחדש את העם היהודי, כך אומרים מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה. במהלך חג החנוכה מתקיימים סיורים בחפירה בהרשמה מראש, במסגרת שבוע המורשת בישראל.

כזכור, לפני מספר שבועות נחשף כי בחפירה, המתנהלת ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה, התגלה מפעל עצום להפקת יין מהתקופה הביזנטית. כעת, עם העמקת החפירה, התגלו ממצאים מרגשים נוספים החושפים עדויות לחיים של תושבי יבנה בימי הסנהדרין, בתקופה שאחרי חורבן בית המקדש השני, בשלהי המאה ה-1 והמאה ה-2 לספירה.

בחפירה נחשפו, לראשונה, שרידי מבנה, המתוארך לימי הסנהדרין, שבו התגלו ספלים עשויים אבן גיר, המעידים על נוכחות יהודית ועל שמירת הלכות טומאה וטהרה במקום.

בחפירה נחשף לראשונה מבנה בעל אופי תעשייתי, המתוארך למאות ה- 1-3 לספירה. על רצפתו, התגלו מספר שברי כלי אבן, מהסוג המכונה "ספלי מדידה" – כלים שלא מקבלים טומאה, המזוהים עם האוכלוסייה היהודית של שלהי ימי הבית השני והמאה ה-2 לספירה. במרחק של 70 מטר בלבד מהמבנה, נחשף בית קברות מרשים.

יבנה וחכמיה

בעת העתיקה, הייתה יבנה אחת הערים החשובות בדרום מישור החוף. בתקופה החשמונאית, היה לה תפקיד חשוב במאבק בין צבא המכבים לבין השלטון הסלווקי (היווני), והיא מוזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו.

לקראת סוף ימי הבית השני, הייתה יבנה עיר מעורבת, שרוב תושביה יהודים. על פי התיאורים בספרות חז"ל, לפני חורבן בית המקדש השני, נמלט רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה, והוא שכנע את הקיסר הרומי אספסיאנוס, להתיר לו להקים מחדש את הסנהדרין ביבנה. במעמד זה, נאמרה אמירתו המפורסמת של רבן בן זכאי: "תן לי את יבנה וחכמיה".

רבן יוחנן בן זכאי, ואחריו -רבן גמליאל, הנהיגו ביבנה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאות, שיקמו את חיי התורה בארץ ישראל ותקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. ניתן לומר, שביבנה הונחו יסודותיה של היהדות כפי שאנחנו מכירים אותה היום.
לאחר חורבן הבית בשנת 70 לספירה ועד מרד בר כוכבא בשנת 132 לספירה, הייתה יבנה המרכז הרוחני היהודי החשוב ביותר בארץ ישראל.

קבורה מתוכננת

"גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגש", אומרים מנהלי החפירה, "מצאנו עשרות קברים המסודרים באופן יוצא דופן, בשורות ובמרחקים קבועים, דבר שעשוי ללמד על קיומה של מעין "חברה קדישא" - גורם כלשהו שהיה אחראי על הקבורה. לקברים צורות שונות: חלקם עשויים כארונות קבורה (סרקופגים), רובם עשויים אבן, ואחד- מעופרת".

מנהלי החפירה מוסיפים, כי "על פי מיקומו של בית הקברות, ניתן לשער שהוא הוקם מחוץ לגבולות העיר, בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי".

על השאלה האם נקברו בבית הקברות יהודים או פגאניים עדיין אין תשובה, משום שעל הסרקופגים לא מופיעים סימנים אתניים מזהים. עם זאת, על בסיס התיאור ההיסטורי והממצא הארכיאולוגי אפשר לשער, בזהירות המתבקשת, כי מדובר בקברים של הקהילה היהודית בעיר. אם נכונה השערה זו, אזי יתכן כי לפחות בחלק מהקברים, אולי ביפים שבהם, נקברו חכמי יבנה, בני דורם של רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבן גמליאל.

בחפירה התגלו יותר מ- 150 בקבוקוני זכוכית כשהם מונחים מעל לקברים. לדברי ד"ר יעל גורין – רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות, "הבקבוקונים שמשו, כנראה, לשמירת נוזלים יקרי ערך, כגון שמנים ריחניים. כמחצית מהם יוצרו בייצור מקומי ומחצית שנייה – הובאה מאלכסנדריה שבמצרים. בקבוקונים כאלה מתגלים הן בחפירות  בקברי יהודים, והן בקברי פגאניים, החל מהמאה ה-1 ועד ראשית המאה ה-3 לספירה. הנחת הבקבוקונים מחוץ לקברים ביבנה ולא בתוכם, כפי שהיה נהוג, הינה בגדר תעלומה".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאומצת בחום ובקור. אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר את הצגת חלק מממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק ארכיאולוגי".