דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 10 באוגוסט 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

קיבוץ אחד בעקבות חמישה

סיפור הקמת קיבוץ מעלה החמישה, שמציין החודש 84 שנים להיווסדו, כרוך ברצח הנוראי של חמשת חברי קבוצת "גורדוניה", אשר הביא להחלטה להקים את נקודת היישוב דווקא על פסגת הר טרשים קירח

מעלה חמישה - עמדת שמירה - צילום דוד פלד

סיפור התקומה הציונית בארץ ישראל וסיפורם של החלוצים שמסרו את גופם ואת נפשם על חידוש ההתיישבות היהודית במכורה הישנה-חדשה, כרוך מטבע הדברים, גם בהתנהלות כאוטית ואמוציונאלית, שבה רגשות עזים מתערבבים עם תכנית ראשונית והופכים למהלך קובע גורלות.

כך גם קרה בהקמת נקודת ההתיישבות בהרי ירושלים שזכתה לשם "מעלה החמישה", שהחודש חוגגת 84 שנים להיווסדה.

 

רצח נוראי

 

סיפורנו מתחיל בתשעה בנובמבר 1937, אז התפרסמה בעיתון "דבר" הידיעה תחת הכותרת: "חמישה פועלים יהודים שעבדו בסלילת כביש בהרי ירושלים נרצחו הבוקר בידי ערבים צמאי דם".

בגוף הידיעה נכתב: " יצחק מגדל, יהושע פוחובסקי, אריה מרדכוביץ, משה בוימגארטן, אהרון אורנאשבסקי – דם חמישה פועלים יהודים שהלכו לעבודתם נשפך הבוקר שוב בידי אנשי הכנופיות הערביות המרוכזות סביב ירושלים. במקום נרצחו חמישה פועלים יהודים שעבדו בסלילת כביש בקרקע הקרן הקיימת ליד קריית ענבים...".

בהמשך הידיעה נכתב: "הבוקר בשעה 7 יצאה לעבודה קבוצה בת חמישה אנשים ובתוכה גאפיר (איש משטרת היישובים היהודיים שהוקמה בחסות המנדט הבריטי). כשהגיעו למקום העבודה והחלו פורקים את כלי העבודה מעל החמור, הומטר עליהם פתאום מטר יריות. המרצחים ארבו לקורבנותיהם מהבוקר. הם היו כנראה במספר גדול במארב, קרוב ביותר לפועלים. כל חמשת הפועלים נהרגו מיד. גופותיהם נתרסקו מהכדורים התרסקות איומה מפני קרבת היריות.... קבוצת פועלים שהלכה אחרי הקבוצה הראשונה, הגיעה למקום מיד אחרי האסון. הם הספיקו לראות את המרצחים בבריחתם. מספרם היה כעשרה. מיד הודיעו לקריית ענבים ולירושלים. מכונית 'מגן דוד אדום' העבירה את ההרוגים העירה".

 

סערת רוחות

מעלה החמישה ביום העליה 1938 אברהם מלבסקי ארכיון הצילומים של קקל

למחרת הרצח הנוראי התפרסמה בעיתון 'דבר' כתבה גדולה תחת הכותרת " 50 אלף מתושבי ירושלים ליוו את החללים שנפלו לפני בני עוולה".

"מאות רבות באו למקום הקבורה לקריית ענבים. נאומי הספד היו של הרב הרצוג, מ. שרתוק, יצחק בן צבי, י. מרמינסקי והרב בלאו", נכתב בגוף הכתבה, "לוויית חמשת הרוגי קבוצת גורדוניה, חברי 'במעלה' נערכה בהשתתפות חמישה עשר עד עשרים אלף איש. בין עשרות מעשי הרצח שנעשו בהרי ירושלים וסביבותיה בשנתיים האחרונות קשה לזכור רצח אחר שכה החריד וכה הסעיר כמו רצח מחומש זה...".

ואכן, באותה תקופה של המרד הערבי הגדול, אשר השתולל בשנים 1936-1939 ונודע בשם מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט התחוללו מעשי רצח רבים של יהודים בכל רחבי הארץ, אך הרצח הנתעב של החלוצים בהרי ירושלים עורר סערת רגשות אדירה, שהביאה להחלטה על הקמת יישוב חדש.

שנה לאחר מכן, ב- 22 ליולי 1938, תחת הכותרת סיפרו העיתונים על הקמת נקודת יישוב חדשה. "קיבוץ גורדוניה 'במעלה' החל השבוע בהקמת הנקודה הקבועה שלו בשטח ההררי שנקבע להתיישבותו, מערבית לקריית ענבים. הנקודה תיקרא – "מעלה החמישה", לזכר חמשת חברי הקיבוץ שנפלו חללים במקום הזה בזמן עבודת ההכשרה בחודש כסלו בשנה שעברה".

ובהמשך הכתבה נכתב: "הרי ירושלים היו השבוע עדים למחזה מרהיב בעוזו והדרו. בשעה שדם ואש מציפים את כל הארץ, הריה ועמקיה, העפילה קבוצת צעירים לעלות בהרים ולירות אבן פינה ליישובם הקבוע. קבוצת 'במעלה' היא מחניכי גורדוניה היושבים זה קרוב לשנתיים בקריית ענבים ועובדים ביערות הקק"ל בסביבה זו. 'מעלה החמישה' קראו ליישובם לזכר חמשת חברי במעלה אשר קדשו את המקום בדמם ונפלו ביום ה', כסלו, תרצ"ח בדרכם לעבודתם בהרים".

 

הר טרשים קירח

 

הכתבה המשיכה ופירטה את המיקום הגיאוגרפי של היישוב החדש, שהוקם על פסגת הר טרשים קירח בלב הרי יהודה, ואת הדרך הצרה שמחברת אותו אל הקיבוץ הוותיק יותר, קריית ענבים, וברבות השנים זכה לכינוי "שביל החמורים".

"הרמה שעליה הוחל בבניין היישוב שוכנת בהרים, מרוחקת כשני קילומטר מערבית צפונית לקריית ענבים. הותקנה דרך באורך 1300 מטרים בהרים, בין קריית ענבים והרמה. דרך שנייה מחברת את המקום עם כביש יפו ירושלים ליד אבו גוש. הבא מתל אביב יראה מעתה את קצה היישוב החדש שמאלה בהרים, מרחק קילומטר ורבע בערך מאבו גוש. השכן הקרוב מלבד אבו גוש הוא הכפר קטנה, החבוי מאחורי אחד הרכסים המרובים בסביבה. העלייה למקום נקבעה ליום ח' בתמוז ונדחתה בשל חומרת הימים, אך אנשי במעלה עובדים בסביבה זו מכבר. הם צפויים לסכנה יום יום בלכתם לעבודה ובחזרם ממנה בהיותם מבודדים בהרים. על כן דחקה כל כך שעת העלייה".

הכתבה ממשיכה ומתארת את התרוממות הרוח שאחזה בבני היישוב היהודי באזור ירושלים לנוכח הקמת היישוב החדש: "חוויה גדולה ונדירה הייתה זו לכל היישובים העבריים המבודדים בהרי ירושלים. באו לעזרה מכל היישובים – מעטרות ורמת רחל, מוצא ומן העיר ירושלים. מחברי אגודות מקצועיות ו'הפועל' ומהנוער העובד. פועלים ותלמידים, מאומני שמירה ומאנשי המועצה. מעטים היו הפעם הבאים מן המוסדות ומיישובים רחוקים, כי לא נודע הדבר ברבים. רק מאנשי המרכז החקלאי באו וממרכז חבר הקבוצות. אך השותפים העיקריים למעשה היו חברי קריית ענבים שלקחו חלק פעיל בכל דבר קטן וגדול וסייעו והדריכו כאחים בכירים. חג גדול היה זה על אף היגון...".

מעלה חמישה - סלע לזכר חמשת הנרצחים בהר הרוח - צילום ישראל פרקר

חומה ומגדל

 

זה היה אם כן הרקע להקמת הקיבוץ החוגג עתה, בחודש תמוז תשפ"ב,  84 שנים להקמתו. יש לזכור שהקיבוץ הוקם גם בעיצומה של תקופת חומה ומגדל, שנמשכה כשנתיים וחצי ובמסגרתה הוקמו במאמץ אדיר לא פחות מ-52 יישובים חדשים, רוב רובם קיבוצים, מניר דוד שעל גדות נחל האסי ועד נגבה שבנגב הצפוני, שקבעו נוכחות שיצרה את גבולות מדינת ישראל הנוכחית.

מעלה החמישה היה היישוב היחיד שהוקם אז בהרי יהודה, ויש לשער שחברי הקבוצה היו מעדיפים להקימו במקום אחר, פחות קשה להתמודדות חקלאית, שכן, עד לרצח לא היה ברור לחברי הקבוצה היכן יקימו את היישוב החדש. אבל הרצח הברוטלי של חמשת חברי הגרעין קבע עבור חבריהם בבירור, שעליהם להתיישב במקום שקודש בדם חבריהם.

השם שהוצע ליישוב החדש על ידי המוסדות המיישבים היה "גבעת החמישה", אבל חברי הגרעין התעקשו לשמר בשם המקום את שם קבוצתם 'במעלה', ומכאן נגזר השם – "מעלה החמישה", המתאים מאוד לראש ההר בו הוקם הקיבוץ.

 

בסיס לוחמים

 

בימי מלחמת השחרור, בעת המאבק הממושך והמר על הדרך לירושלים, שמשו שני הקיבוצים, קריית ענבים ומעלה החמישה כבסיסים של לוחמי גדוד 'הפורצים' של חטיבת פלמ"ח הראל.

חטיבת הראל שילמה מחיר כבד מאוד בהרוגים ופצועים לכל אורך המלחמה, ועקב המצור הכבד וסגירת הכביש לשפלה, נקברו הרוגי החטיבה הרבים בבית הקברות של קיבוץ קריית ענבים, שנעשה בתוקף הנסיבות לבית הקברות הצבאי היחיד בארץ של חללי חטיבה לוחמת אחת.

קיבוץ מעלה החמישה שילם במהלך המלחמה תשלום נוסף, כאשר מזכיר הקיבוץ, אלתר רכניצר, נהרג בהתקפה על שיירה שיצאה לכיוון ירושלים. ההתקפות על הקיבוץ הביא להחלטה לפנות את הילדים לירושלים והם מצאו מקלט במנזר רטיסבון, שם טופלו בידי הנזירים.

ב-23 למרץ 1949 נכתב בידיעה קטנה בעיתון 'על המשמר': "מסיבה נערכה היום במשק מעלה החמישה לרגל שובם של ילדי המקום שהיו מאז חודש מאי אשתקד במנזר רטיסבון בירושלים. עם הילדים באו שלושה כמרים צרפתים, מנהלים לשעבר של רטיסבון. בין האורחים שבאו היו י. וויץ ואחרים".

מעלה החמישה - בהרי ירושלים לאחר ההפגזה 1948 אברהם מלבסקי ארכיון הצילומים של קקל

מלון כענף חקלאי

 

כללית היה ונותר מעלה החמישה קיבוץ ספר, הנושק לקו הירוק, שמעבר לו שוכנים צמד כפרים עוינים למדי, קטנה ובידו. גבול שביתת הנשק שנקבע עם ירדן עובר בפאתי שטח הקיבוץ ושם נבנתה גם גדר ההפרדה.

ככל קיבוצי ההר ההתבססות על חקלאות בלבד לצורך הקיום איננה אפשרית, והפתרון של קיבוץ מעלה החמישה התבסס על ניצול יעיל של המיקום היפהפה של היישוב, האוויר הצח של הרי ירושלים, הקרירות בימי הקיץ הלוהטים והאטרקטיביות של ימי החורף המושלגים.

כך הוקם בקיבוץ ענף חשוב והוא המלונאות ובמרכזו מלון מעלה החמישה, אשר מתמחה באירוח של כנסים ימי עיון, הן של חברות ומוסדות ישראליים והן לאורחים מחו"ל. לצד המלון ניסה הקיבוץ את כוחו בהקמת מפעלים שונים לאורך השנים.

הנכנסים בשערי הקיבוץ יבחינו באנדרטה, פרי עבודתו של הפסל אנדרי רבס, שנחנכה בשנת 1961 ומוקדשת לזכר חברי גורדוניה שהיו אמורים להצטרף לקיבוץ, השתתפו במרד נגד הנאצים בגטו לודג' שבפולין, ולא זכו עוד להגיע ארצה.

כמו מרבית הקיבוצים בארץ החליט הקיבוץ לעבור למעמד "קיבוץ מתחדש" ועבר להפרטה בשנת 2005. למרות השינוי שומר הקיבוץ על ערכי הערבות ההדדית ועל רשת ביטחון לאלה הזקוקים לכך בקהילה.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?