קק"ל: מפעילי "קפה סטף" השתלטו בבריונות ובאלימות על שטח החניון ומונעים הפעלת המזנון על ידי הזכיינים

בעלי "קפה סטף": קק"ל נהגה בעורמה, הבטיחו לנו לזכות במכרז, למרות ששני הזוכים במכרז ויתרו – לא מאפשרים לנו להפעיל את המזנון במקום הקבוע

קרן קיימת לישראל טוענת כי מפעילי המזנון הנייד 'קפה סטף' השתלטו בבריונות ובאלימות על שטח חניון הסטף ומונעים את הפעלתו של מבנה המזנון הנמצא במקום באופן הגורם נזקים כבדים לקק"ל ולציבור המטיילים במקום. מפעילי 'קפה סטף' טוענים מנגד כי הם פועלים במקום מזה 40 שנים בהסכמת קק"ל.

חניון הסטף הוא אחד מאתרי הטיולים המרכזיים באזור ירושלים. מאז שנחנך שביל הר איתן, לפני יותר מעשר שנים, הפך החניון לאבן שואבת לעשרות אלפי ספורטאים המגיעים אליו כדי ללכת, לרוץ ולרכב על אופניים. בתום הפעילות הספורטיבית נהגו רבים ליהנות מקפה וארוחות קלות שהוגשו במזנון הצמוד לתחנת המידע שבמקום. עם זאת, בתחילת 2015 התחלפו הזכיינים במזנון, וזמן קצר לאחר מכן הוא נסגר "לשיפוצים". כתב תביעה שהגישה קק"ל לבית המשפט שופך אור על הרקע לסגירת המזנון המצליח.

לטענת קק"ל היא בעלת הזכויות בשטח הסטף אך למרות זאת, מאז שנות ה-70 הפעילו דוד סיבוני ומאוחר יותר בנו, אמיר סיבוני, מזנון נייד בשטח הסטף וזאת ללא שקיבלו לכך היתר כלשהו וכשהם מתעלמים מבקשות נציגי קק"ל להפסיק את הסגת הגבול הזאת. קק"ל הציגה מסמכים המעידים כי עוד ב-1993 הורתה הוועדה המקומית של מטה יהודה לדוד סיבוני להתפנות מהשטח.

בשנת 2001 הקימה קק"ל מבנה משולב הכולל מזנון בחניון הסטף ודוד ואמיר סיבוני זכו במכרז להפעלתו עד שנת 2008. בכתב התביעה טוענת קק"ל כי "במהלך הפעלת המזנון על ידי הנתבעים הצטברו תלונות רבות על אחזקה לקויה של מבנה המזנון והשירותים הצמודים לו, על התנהגות גסה ואף אלימה לעתים של הנתבעים כלפי אורחים...על מניעת מבקרים מלהשתמש בשירותים...על מניעת מבקרים מלהשתמש בשולחנות הציבוריים...”.

עם פקיעת ההסכם ב-2008 החליטה קק"ל שלא להאריך את תוקף החוזה מול סיבוני אך למרות זאת הם המשיכו להפעיל את המזנון בשמורת יער סטף ללא הסכם בתוקף וללא כל זכות ותוך הסגת גבול.

באפריל 2010 הגישה קק"ל תביעה כנגד השניים בבית המשפט והחלטת השופט קבעה כי תקופת השכירות של סיבוני תסתיים בסוף 2014 . קק"ל פירסמה מכרז להפעלת המזנון ובו זכה זכיין אחר. לטענת קק"ל הזכיין שזכה במכרז נמנע מלהפעיל את המזנון עד היום הן בשל איומים של הנתבעים והן בשל העובדה שהם ממשיכים להפעיל מזנון נייד בשטח החניון בשם 'קפה סטף' וזאת ללא תשלום של דמי שכירות.

פלישה וגניבה

קק"ל טוענת כי אמיר סיבוני מפעיל את 'קפה סטף' מקרוואן ענק אותו הוא מחנה יום ולילה ברחבת הכניסה לשמורת הסטף וזאת בניגוד לדין וללא היתר. בנוסף, נטען כי סיבוני התחבר לצינור המים של קק"ל וגנב מים לצרכיו וגם שישה שולחנות יער, שסימני הזיהוי של קק"ל נמחקו מהם. רק לאחר קבלת מכתב התראה הסכים סיבוני להחזיר את שולחנות היער לקק"ל. זאת ועוד, המזנון התחבר באופן פיראטי לארון החשמל של קק"ל וכאשר זו הזמינה חשמלאי כדי שינתק את החיבור הפיראטי קיבל החשמלאי מכתב דרישה מסיבוני לפיצויים בעקבות הנזקים שנגרמו להם.

לטענת קק"ל, באוקטובר 2015 ביקשו פקחיה לצלם את מעשה הפלישה של מזנון 'קפה סטף' שכלל קרוואן גדול, יריעות דשא סינתטי, אוהל עשוי ברזנט,שולחנות כסאות ותשתית פיראטית למים וחשמל אך נתקלו בהתנגדות אלימה של אמיר ודוד סיבוני ונאלצו להזעיק את המשטרה.

קק"ל מציינת כי סיבוני מחזיק ברשיון רוכלות של מועצה אזורית מטה יהודה אך לטענתם שטח החניון שבו פועל המזנון הלא חוקי נמצא בשטח שיפוט של עיריית ירושלים שבו אין תוקף לרשיון זה. קק"ל מציינת כי למרות פניותיה, עיריית ירושלים לא ביצעה כל פעולה לסילוק הנתבעים

קק"ל מוסיפה וטוענת כי רשות מקרקעי ישראל הוציאה צו התראה לפינוי 'קפה סטף' אך המפעילים התעלמו מכך ולכן רמ"י ביצעה את הצו בעצמה בסיוע משטרת ישראל. במהלך הפינוי התנהג אמיר סיבוני באלימות ונעצר. למרות זאת, כמה ימים לאחר מכן שוב הוצב הקרוואן של 'קפה סטף' ולידו כיסאות ושולחנות בשטח החניון והם שבו והתחברו לחשמל באופן פיראטי עד סילוקם מהשטח בסוף שנת 2015. בנוסף, טוענת קק"ל, מפעילי המזנון מחזיקים במחסן בשטח החניון שלא כחוק.

"הנתבעים פולשים ומסיגי גבול, פוגעים ביד רמה באוצרות הטבע של מדינת ישראל. פגעו ופוגעים בתובעת ובזכיין של מבנה המזנון" טוענים בקק"ל ומבקשים מבית המשפט להורות על פינוי מיידי כל חפץ של מפעילי המזנון הלא חוקי משטח החניון. בקק"ל ציינו כי בתביעה אחרת הם יפרטו את הנזקים הכספיים שגרמו השניים במעשיהם.

הבטחה למכרז

בכתב ההגנה שהגישו אמיר ודוד סיבוני לבית המשפט השלום בבית שמש נכתב כי דוד סיבוני נמצא במקום (שטח הסטף) מגיל 16 ומזה 40 שנה מוכר במקום במזנון הקבוע ובמזנון הנייד וזאת בהסכמת קק"ל.

לטענתם, בקק"ל עודדו אותם לגשת למכרז החדש להפעלת מבנה המזנון הקבוע לשנת 2015 ואף הבטיחו להם כי יזכו בו. לדבריהם, הזכיין הראשון שזכה במכרז בחר לוותר על זכותו וגם הזכיין השני שזכה במכרז עשה כך, ולמרות שהם זכו במקום השלישי, קק"ל נמנעת מלאפשר להם להפעיל את המזנון.

סיבוני טוענים כי רשיון הרוכלות שהם מחזיקים מאפשר להם למכור מזון ומשקאות על הנגרר שברשותם וכי קק"ל "הילכה אימים על המועצה האזורית מטה יהודה במטרה לבטל את רשיון הרוכלות".

בכתב ההגנה טוענים דוד ואמיר סיבוני כי מאז הוקמה בסטף תחנת המידע של קק"ל הוא סייע למטיילים ודאג לתלמידים שסיירו במקום וכי הוא תרם תרומה מכרעת לפריחת אתר הטיולים וכי "כפיות הטובה של קק"ל אינה יודעת גבול". הם הציגו לבית המשפט מכתבי שבח והערכה שקיבלו לטענתם מבתי ספר שסיירו באזור.

סיבוני ממשיכים וטוענים כי פרסום המכרז להפעלת המזנון הקבוע נעשה על ידי קק"ל בעורמה וזאת בגלל צרות העין של כמה מעובדיה, המתגוררים שלא כחוק בשטח שמורת הסטף וזאת בלי שקק"ל נוקטת כנגדם בצעדים כלשהם.

הם טוענים כי קק"ל איפשרה למפעילי המזנון הקבוע לעשות אירועי ענק וזאת בניגוד לכללי המכרז כפי שפורסמו. הם מוסיפים ומכחישים כי ברשותם מחסן שהם מחזיקים בשטח החניון שלא כחוק.

על הרקע לפינוי המשטרתי טוענים סיבוני כי קק"ל "ארגנה כוחות גדולים של משטרה וכוחות בטחון ובוקר אחד ללא כל התראה...הגיעו למקום והתנפלו על האנשים שהיו במקום...והחלו בפירוק והשחתת הדברים והזעיקו את חב' החשמל לנתק את החשמל במקום".

על הרקע למעצרו של אמיר סיבוני נטען בכתב ההגנה, “הגדילה לעשות התובעת בתכנון עם משטרת ישראל, כאשר בוקר אחד הגיעו בכוחות גדולים והחלו להרוס ולגרום נזקים לציוד", וכאשר הוא הגיע למקום לברר על מה המהומה, “התנפלו עליו שוטרים אזקו אותו באזיקים ולקחו אותו בניידות שלא יפריע".

הם ממשיכים וטוענים כי אין שחר לטענות על איומים, שהרי אילו "היה איום כלשהו...היו מגישים תלונה במשטרה...אך בפועל המקום נהרס על ידי התובעת וגודרה על ידי נציגיה ונותר חורבה...כל שטח המבנה נהרס ונסגר ...את מבנה המזנון הקיפו בפחונים ותלו שלטים כי המקום נסגר לרגל שיפוצים לשישה חודשים אך מאז חלפו כבר שנתיים".

"עד היכן יכולה עזות המצח של התובעת להגיע", טוענים אמיר ודוד סיבוני, “ועד היכן מגיע הרצון העז להשמיד משפחה שלמה שמתפרנסת מהמזנון הזה במשך למעלה מ-40 שנה...כל אשר בנה הנתבע בעשר אצבעותיו ובכספים רבים שהושקעו במשך 40 שנה הפך לתל חורבות".

סיבוני מבקשים מבית המשפט לשמור על הסטטוס קוו הקיים ולא לתת לקק"ל את צו הפינוי המבוקש ולהתיר להם "לעשות שימוש בחניון לממכר רוכלות באמצעות קווראן נייד על פי רשיון ממועצה אזורית מטה יהודה".