דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 20 ביוני 2026
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

קק"ל על שריפת הענק בהרי יהודה: סלילת קווי החייץ ודילול יער האורנים מנעו אסון קשה בהרבה

השריפה בהרי יהודה דומה בהיקפה ובעוצמתה לשריפות ענק שהתרחשו בישראל בעבר. עם זאת, נראה כי בשריפה הזו המתאם בין תנאי מזג האוויר לבין התנהגות האש וחומרת השריפה היה שונה מאשר בשריפות בעבר. גלי החום של חודש יולי ובמיוחד אוגוסט הביאו את הצומח בשטח למצב של יובש קיצוני אשר הגביר את דליקתו. תופעה זו עלולה להחריף כתוצאה משינויי האקלים החזויים באזורנו וקיימת אפשרות סבירה כי הסכנה להתרחשות שריפות חמורות בישראל תמשיך ותגבר בעשורים הקרובים, כך טוען צוות חוקרים בקק"ל.

בתאריכים 15-18/8/21 נשרפו כ-11,000 דונם בהרי יהודה, חלקם הגדול ביער הקדושים וביער הסטף שבניהול הקרן קיימת לישראל (קק"ל), מיעוטם בשטח שמורות הטבע המסרק והר טייסים בניהול רשות הטבע והגנים (רט"ג) ובשטח של כמה מושבים ממטה יהודה.

השטח הגדול והעוצמה הגבוהה של השריפה גרמו לפגיעה משמעותית ביותר במשאבי הטבע, הנוף, המורשת והפנאי של האזור ותהליך שיקום היערות והשמורות יארך שנים.

השריפה בהרי יהודה (צילום: מיכל הדני, צובה)

היערכות מקדימה

 

דו"ח מסכם של האירוע אותו כתבו חמישה עובדי קק"ל (יגיל אסם, חנוך צורף, מור אשכנזי, גלעד אוסטרובסקי, יהל פורת) בודק את היעילות של הפעולות שנקטו בקק"ל לאורך השנים כדי לצמצם את נזקי השריפות.

הדו"ח טוען כי היערכות המקדימה ויישום תהליך ארוך של תכנון וניהול בפועל של היערות סייע למנוע מהלהבות להתפשט דרומה לעבר שמורת השורק ויערות אגן רפאים, ומנע  נזק חמור יותר לבתי מגורים, מבנים ותשתיות חקלאיות ומסחריות, תשתיות לאומיות ואף אובדן חיי אדם.

מהדו"ח עולה כי בשנים 2013-2014 בוצעו שינויים מסוימים ביערות של הרי ירושלים, בהם יער הקדושים ויער הסטף. השינויים בתכנית היער כללו עידוד מעבר מיער מחטני ליער מעורב של מחטניים ורחבי עלים, דילול משמעותי של היער המחטני הצפוף, הגדלת הכיסוי של תצורות צומח פתוחות ומגוונות, סילוק מינים פולשים, יצירת אזורי חיץ מאש וטיפוח תצורת צומח גבוהה שתתרום להצללה  באזורי פעילות קהל.

אזור החיץ סביב לביה"ח איתנים מנע את התפשטות השריפה אל תוך שטח ביה"ח. (מימין: צילום אוויר של ביה"ח לאחר השריפה. משמאל: תמונה ממצלמות האבטחה של ביה"ח בזמן השריפה). מקור: דו"ח קק"ל

אזורי חיץ

 

בקק"ל טוענים כי היה ידוע שהאזור שבו השתוללה השריפה נמצא ברמת סיכון גבוהה לאש – השטח מאופיין במדרונות תלולים ובערוצי נחל עמוקים (נחל כסלון, אגן נחל איילון, וצובה), ומכוסה ביער מחטני צפוף ותת יער של חורש.

בהתאם לכך, תוכננו ביער הקדושים 15 אזורי חיץ מאש וביער הסטף 10 אזורי חיץ נוספים. חלק מאזורי החיץ הוגדרו מסביב ליישובים וחלקם הוגדרו כאזורי חיץ אסטרטגיים לאורך דרכים ביער (כולל כביש 395) שמטרתם למנוע מעבר של חזית האש מתא שטח אחד למשנהו ולהוות בסיס לפעולות כוחות הכיבוי.

בחלק גדול מאזורי חיץ אלו הוכנסה במשך השנים רעיית עיזים אינטנסיבית, נסללו דרכי ניוד לכוחות כיבוי והצלה, הוקמו נקודות כינוס כוחות והוצבו ברזי כיבוי (הידרנטים).

יש לציין כי הדו"ח מצא שאזורי החיץ בוצעו בשטחים גדולים יותר מהמתוכנן, זאת לאור החמרת ההנחיות לביצוע אזורי החיץ ביער בשנים האחרונות. לעומת זאת, רעיית עזים בוצעה כמעט אך ורק באזורי החיץ לאור מחסור בעדרים זמינים .

פסגת הר הטייסים לא נשרפה, אבל כל השטח סביב ההר שהורכב בעיקרו מחורש טבעי נשרף בעוצמה גבוהה. מקור: דו"ח קק"ל

"איתנים" עמד איתן

 

צוות החוקרים של קק"ל מציג את האירוע שבו הוקף בית החולים "איתנים" בחומת אש אימתנית כדוגמא להישג שנובע מפעולות המניעה שבוצעו בשנים האחרונות.

"איתנים" נמצא בלב אזור הסיכון הפוטנציאלי לשריפה חמורה. לאור זאת, היער שבסמוך לו עבר דילול חזק של מחטניים בעשר השנים האחרונות, הן בחלק החיצוני בביצוע קק"ל והן בתוך שטח ביה"ח, שבוצע ע"י הנהלת ביה"ח. בנוסף, החלק המערבי של הר איתן עבר גם שריפה חזקה בשנת 2017 , דבר שסייע ללא ספק בהקטנת עוצמת השריפה בשטח זה.

לטענת החוקרים, האירוע של ביה"ח "איתנים", אשר כל השטח שמסביבו נפגע בשריפה אך הלהבות לא חדרו לשטח בית החולים עצמו, כל זאת ללא נוכחות כוחות כיבוי בזמן הגעת האש לגדרות המתקן, מדגיש את חשיבות ממשק אזורי החיץ.  

"בחינת השריפה סביב בית חולים איתנים, עולה שאל אף שלא היו כלל כוחות כיבוי במקום בזמן שהשריפה הגיעה למקום, האתר לא נפגע כלל. זאת כתוצאה הן מקו החיץ החיצוני שבוצע על ידי קק"ל והן כתוצאה מפעולות מניעה נרחבות שבוצעו בתוך האתר על ידי הנהלת בית החולים", מציינים החוקרים.

תרמו למניעת התפשטות השריפה. תותחי מים של קיבוץ צובה

כלי אפקטיבי

 

לדעת החוקרים, אזורי החיץ שהוקמו באזור ההר ב-15 השנים האחרונות הוכיחו את עצמם ככלי אפקטיבי ביותר בהגנה על יישובים. לטענתם, התוצאה של אזורי החיץ היא, שבאחת השריפות העוצמתיות שאירעו בישראל, יישובים שבהם הוקמו קווי חיץ (צובה, שואבה, בית מאיר ואיתנים) לא נפגעו כלל, זאת לעומת רמת רזיאל וגבעת יערים שבהם לא בוצע קו חיץ ונפגעו באופן משמעותי.

לפיכך, ממליצים החוקרים לפעול ביתר שאת להקמת אזורי חייץ סביב יישובים שטרם טופלו. הדו"ח ממליץ לשנות את תקנות קווי החיץ סביב יישובים, כך שיכללו גם יצירת "רצועה בטוחה לאש" בתוך שטח היישוב עצמו, רצועה שיסולקו ממנה חומרים דליקים מכל הסוגים, תטופח בה צמחייה מושקית, ואף לשקול הקמת מערכת המטרה והספקת מים ייחודית כדוגמת זו של קיבוץ צובה.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?