קריאה לקירבה ולענווה
יותר ויותר מחקרים מביאים את תכונת הענוה כנושא משמעותי בקידום מצוינות וכתכונה בולטת אצל מנהיגים אשר מצליחים להוביל את ארגוניהם להצלחה ארוכת טווח
ספר ויקרא הוא הספר השלישי מבין חמשת חומשי תורה והוא נקרא גם 'תורת הכוהנים', כיוון שהוא מביא פרטי פרטים על עבודתם של הכוהנים במשכן.
ספר ויקרא עוסק על פניו בהקרבת קורבנות, דיני המשכן ובעבודת הכוהנים ועל כן על פניו נראה לא רלוונטי אולם אימוץ נקודת מבט רחבה יותר מאפשרת למידה ערכית הן ברמה האישית והן ברמה החברתית.
ספר שמות, המביא את סיפור יציאתם של בני ישראל ממצרים, נדודיהם ואתגריהם במדבר כבני חורין, מסתיים עם הקמת המשכן (הנקרא גם אוהל מועד). "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד" (א,א) משה רבינו נקרא להתקרב ולהיכנס לתוך אוהל מועד אשר בו "ּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן" (שמות, מ,לד). קריאה זו מבטאת אמון וקירבה, ומסמלת שהובלתו של משה את הקמת המשכן תוך יצירת מעורבות של כל חלקי העם בבנייתו, באחדות בשותפות, מבורכת. קריאה זו מכוונת לכל אדם ואדם, האות א' במילה "וַיִּקְרָא" שונה משאר הכתוב ונראית זעירה על מנת להדגיש את ענוותו של משה ולהעביר מסר כי קירבה ואמון בין אדם לאדם כמו גם בין אדם לבוראו אפשריים אך ורק מתוך ענווה.
"אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן" (א, ב) הקורבנות נועדו לקרב, ולא בכדי מופיעה בפסוק המילה "מכם"- תהליך ההתקרבות מתחיל בפנימיות האדם וזו מהותם. ענווה מאפשרת קירבה, מחילה, חמלה, הכרת הטוב ומודעות עצמית קורבן חטאת וקורבן אשם המעוררים למחילה וחמלה, זבח תודה לפיתוח הכרת הטוב וראיית הטוב, קורבן עולה לשם עליה במדרגות התודעה והמודעות וקורבן שלמים המסמל את ההבנה שעל האדם להיות שלם ולא מושלם. "וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ (ג,יד)" כאשר האדם החוטא מביא את קורבנו הוא נדרש לשרוף את החלב (השומן), הכליות ויתרת הכבד, המסמלים ביהדות את התאוות והיצרים (חלב/שומן), את המחשבות השליליות (כליות) ואת הרגשות השליליים כגון אנוכיות, גאווה, עיקשות, כעס וקינאה (כבד).
הפרשה מציינת כי האדם הבודד, הכהן, הנשיא והשופט כולם עשויים לטעות וכל אחד מהם יביא קורבן כדי להביע מחילה, חמלה ורצון בקרבה. הפרשה מעבירה מסר של שוויון בפני החוק, כל שדרות החברה מחויבות לאותה מערכת חוקים ועל כן התורה בהמשך הפרשה ישנה התייחסות לקהילה כולה "וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל" (ד,יג).
יותר ויותר מחקרים מביאים את תכונת הענוה כנושא משמעותי בקידום מצוינות וכתכונה בולטת אצל מנהיגים אשר מצליחים להוביל את ארגוניהם להצלחה ארוכת טווח. כבר ב-2001 זיהה ג'ים קולינס, כלכלן מוביל במחקריו ארגונים מצליחים ומצוינים לאורך זמן שמנהיגיהם משלבים ענווה רבה עם כוח רצון. על פי מחקרו שילוב זה הוא משאפשר להם להפוך חברות טובות למצוינות. מסקנה זו עלתה גם במחקרים אחרים שנערכו ובחנו מצוינות.
המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל
שרונה קדושאי בר-נס
M.A יעוץ חינוכי EMBA מינהל עסקים
יעוץ וליווי למנהלים ולארגונים, מנחה לפיתוח מקצועי
הדרכת הורים - "רימון" מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?