ריפרוף הרפרפים
אחת ממשפחות הפרפרים היא משפחת הרפרפים, הקרויים על שם היכולת למוץ את צוף הפרחים בעזרת חדק ארוך, בעוד הם מרפרפים בכנפיהם במהירות רבה באוויר
עם בוא האביב ואיתו הימים החמים, מגיע הזמן בו אנו יוצאים מן החדרים המחוממים, משילים את שכבות הבגדים וחוזרים ליהנות, במיוחד בערבים, מישיבה רגועה במרפסת הבית ומצינת הלילה הנעימה.
וכך, כאשר אנו נינוחים ואפשר שגם אוחזים בכוס קפה מהבילה, אט-אט מתקבצים סביב הנורה שמעל ראשנו חרקים מחרקים שונים, פרפרי לילה קטנים השייכים למשפחת העשים, ולעיתים, צץ לו לפתע, פרפר לילה גדול ומרשים שמנוכחותו ממש אי אפשר להתעלם.
הפרפר הגדול ירפרף בכנפיו במהירות רבה, ממש מרעיד אותן בלא הפסקה, עד שיירגע ו"יחליט" להתמקם ולנוח על גבי הקיר, ואז יכסה בכנפיו העליונות את התחתונות ויצמידן אל הקיר, מגלה לנו את מלוא יופיין. אם לא נפריע את מנוחתו, ימשיך לנוח כך במקומו בלא נוע.
ציידי הפרפרים
ראשית, יש לדעת כי במשפחת הפרפרים שייך הפרפר שלפנינו לסוג מיוחד – רפרפי הלילה, ומאחורי הרפרפים הללו יש סיפור.
הופעת אורח שכזה מחזירה אותי לימי ילדותי ומזכירה לי את ההתרגשות הגדולה שלוותה אותי, כול אימת שהתגלה לי רפרף גדול שכזה בביתי.
אינני יודע אם בימים רוויי מסכים של מחשבים, לפטופים, אייפונים וטבלטים ישנם עדיין ילדים שליבם נתון גם לנעשה סביבם בטבע, אבל בשנות ילדותי היו ילדים ובני נוער לא מעטים, ואני אחד מהם, שהקדישו שעות לבניית אוספים שונים וביניהם – אוספי פרפרים. כילד, בימי החופש מהלימודים, הייתי יוצא לשדות מצויד ברשת לציד פרפרים כדי לחפש ולתור אחר פרפר שעדיין אין לי באוסף. ואילו בלילות, הייתי מצפה בקוצר רוח למן אורח מלהיב שכזה שיימשך על ידי אור המנורה ויופיע פתאום בכול הדרו.
על פרפרי היום הנודדים, ובהם גם על היפה בפרפרי ארצנו, הלא הוא – "זנב הסנונית" ההדור, כבר סיפרתי במדור זה בעבר. את פרפרי היום ניתן לראות בשעות היום החמות באביב, בקיץ ובסתיו. אך הרפרפים שייכים לפרפרי הלילה, שזמן פעילותם הוא כמובן בלילות, ואחד הסימנים המוכרים שלהן הוא משיכתם למקורות האור.
גלגול מלא
ככלל, הפרפרים נמנים על סדרה של חרקים בעלי גלגול מלא. כלומר - קיימים ארבעה שלבים שונים בחיי הפרפר.
ראשית – הפרפר הבוגר, זה המעופף מפרח לפרח בעזרת ארבעת כנפיו הצבעוניות, מחפש צוף שממנו הוא ניזון, ואם הוא פרפר זכר, מן הסתם מחפש גם נקבה כדי "לעשות עמה אהבה".
בעקבות ההזדווגות, תטיל הנקבה ביצים, בדרך כלל בתחתיתם של עלי שיח שישמשו מקור מזון לזחלים שיבקעו מן הביצים. מכאן שהשלב השני בחיי הפרפר הוא – הביצים.
השלב השלישי – הזחלים שיבקעו מן הביצים. הזחל הזעיר הבוקע מן הביצה מבלה את כול חייו כולם – בזלילה כמעט בלתי פוסקת. רבים מאתנו ראו עלים כאלה או אחרים שנאכלו בחלקם. את זאת עשו הזחלים. שלא כמונו, אין גבול לאכילתו של הזחל מלבד אחד. הוא אוכל ואוכל "עד להתפוצץ", ובעצם עד שמעטה גופו איננו מאפשר לו לאכול עוד. או אז הוא מתנשל, זוכה בעור רך וגמיש מחדש, וזה מאפשר לו לחזור ולזלול וכך חוזר חלילה, עד שיגיע למלוא גודלו.
השלב הרביעי בחיי הפרפר - זהו השלב המדהים בו מקיף עצמו הזחל ברשת קורים סמיכה ובתוכה הוא "מתגלם". כלומר, הזחל הופך את עצמו לגולם.
בתוך הגולם, במשך שבועות ואפילו חודשים (תלוי בסוג הפרפר), מתרחש התהליך המרתק, במהלכו הזחל, הדומה לתולעת שלה שלושה זוגות רגליים אמתיות ועוד חמש זוגות רגליים מדומות, הופך אט אט – לפרפר בוגר. בהגיע הזמן הנכון, יבקע וייצא מתוך הגולם הפרפר הבוגר, יפרוש את כנפיו המקופלות לרווחה, ימלא בעורקיהן אוויר ושוב, יבקע לעולם פרפר בוגר שיתחיל את כול התהליך מחדש.
חדק ארוך
בין המון מיני החרקים שבעולם, הפרפרים, בעלי הגלגול המלא, מונים כ-180 אלף מינים. מתוכם, כ-20 אלף מוגדרים כפרפרים, והיתר – כעשים, בדרך כלל, עשי לילה, אלה השנואים על האימהות והבגדים בארונות.
אחת ממשפחות הפרפרים נקראת – משפחת הרפרפים. הם נקראים כך בזכות יכולתם למוץ את צוף הפרחים בעזרת חדקיהם הארוכים, בעודם מרפרפים בכנפיהם במהירות רבה באוויר (כמו יונק הדבש). בעולם ידועים כ-1200 מיני רפרפים ואילו בארצנו, מכירים רק 22 מהם. רובם הגדול של הרפרפים פעיל בלילות, ישנם שפעילים גם בדמדומים ורק אחד מהם פעיל הן בדמדומי היום והן בלילה.
רפרף ההרדוף
אחד המרשימים שברפרפים הוא "רפרף ההרדוף", שעל פי שמו כבר נוכל להבין שהוא קשור לשיח הרדוף הנחלים. הנקבה נוהגת להטיל את ביציה בתחתית עלי ההרדוף (הרעילים לבני אדם) וזחל הפרפר נוהג לאכול אותם לתיאבון.
מוטת הכנפיים של "רפרף ההרדוף" היא כ-11 ס"מ, גודל מרשים ממנו לא ניתן להתעלם. הפרפר נמצא בכול אזורי הארץ, שכן, שיחי הרדוף הנחלים גדלים הן בטבע והן בתוככי היישובים. הוא פעיל בכול חודשי הקיץ, ממרץ באביב ועד דצמבר בחורף.
רפרף גולגולת המת
רפרף מרשים נוסף, אפילו בשמו הוא "רפרף גולגולת המת". שם מפחיד זה הוצמד לו שכן על גבי הפרפר הבוגר משורטט כעין ציור של גולגולת אדם. גם רפרף זה נפוץ בכול אזורי הארץ אך בתדירות קטנה יותר מקודמו. מוטת כנפיו כשל קודמו 10-11 ס"מ והוא נפוץ בעיקר בחודשי יולי עד אוקטובר אך גם מעבר להם.
רפרפי הגפן
בין הרפרפים קיימים גם מינים נודדים המגיעים אלינו כמו "הרפרף הכספי". תפוצתו של זה עולמית והוא שייך לקבוצת רפרפים שנקראו בעבר – רפרפי הגפן, שכן, עלי הגפנים משמשים להם כמקור מזון עיקרי. מוטת כנפיהם של הללו כשמונה ס"מ, והם ניכרים בין היתר בגופם הארוך ההולך וצר עד סופו.
שבתאי השקד
בין הרפרפים המרשימים שעשויים להופיע בחשיכה ליד הנורה הדולקת הוא "שבתאי השקד" - הגדול בפרפרי ארצנו, ולכן מוכר לרבים.
מוטת כנפיו של פרפר מרשים זה מגיעה ל-15 ס"מ, ולעיתים אף למעלה מזה. על כול אחת מארבעת כנפיו מצוירת מעין עין גדולה, סגולה לשמור עליו מטורפים הנחרדים מארבע עיניים גדולות הננעצות בהם כאשר הוא פורש את כנפיו לרווחה.
שלא כקודמיו, שבתאי השקד אינו רפרף אלא שייך למשפחת העשים, וההבדל הבולט בין שתי המשפחות הוא בצמד המחושים שבחזית ראשם. מחושי העשים נראים כנוצות רחבות, ולא כמקלונים דקים כמו הרפרפים או מקלונים עם סיומת של מעין גולה שבפרפרי היום.
שבתאי השקד, מקיים דור אחד, כלומר, גלגול שלם אחד בשנה. זחליו ניזונים מעצים ורדניים שונים ובראשם – עץ השקד, שעל שמו הוא קרוי.
הנקבה מטילה לאחר ההזדווגות מאות ביצים המקובצות בתחתית כול עלה. מן הזחלים יבקעו זחלים זעירים בצבע שחור, אך ככול שהם מתבגרים הופך צבעם לירוק ממנו בוקעות ציצות שיער זעירות. להגנתו מפריש הזחל נוזל שקוף ורעיל המבריח את אויביו.
הזחל ניזון מן העלים במשך כחודש וחצי עד שהוא מגיע למלוא גודלו, כעשרה ס"מ. אז הוא טווה סביב עצמו פקעת קורים שבתוכה הוא מתגלם. מכאן והלאה, במשך כעשרה חודשים תמימים, מתרחש התהליך בו הופך הזחל לפרפר הבוגר, זה שאותו נוכל לראות בלילה ליד המנורה.
בצפון, באזור חורשות האלונים הגדולות, נמצא את "רפרף האלון", שגם מוטת כנפיו מגיעה ל-10 ס"מ.
רפרף הדביקה
מבין הרפרפים, ברצוני לספר דווקא לא על הגדול והמרשים חיצונית ביניהם, אך זה שנפוץ ומוכר, ואני משער שראיתם אותו לא פעם ולא פעמיים, מבעד לחלון או במרפסת בשעות הדמדומים.
זהו רפרף לא גדול, מוטת כנפיו היא 5 ס"מ בסך הכול ואורך גופו כשני ס"מ. שמו הוא – רפרף הדביקה והוא אחד הבודדים המשלב פעילות יום, בעיקר בדמדומים, ופעילות לילה.
את רפרף הדביקה נוכל לראות בכול מקום בו צומחים שיחים שעליהם פרחים ובהם צוף. גם רפרף זה נמנה על הנודדים והוא עושה לעיתים את דרכו מאזורנו ועד לצפון אירופה, שם הוא בדרך כלל לא שורד את החורף.
שלא כמו שבתאי השקד, מקיים רפרף זה ארבעה דורות, כלומר, ארבעה גלגולים שלמים בשנה, שעיקרם מתפתחים באביב, בקיץ ובסתיו על צמחי הדביקה, ומכאן שמו. זחליו מגיעים עד לאורך 5 ס"מ, ואלו שהתגלמו בסתיו, יעשו את החורף כגלמים בתוך האדמה עד לבוא האביב.
הדבר המרשים ביותר אצל רפרף הדביקה היא יכולת התמרון שלו בתעופתו. יכולות אלה אכן מושכות את העין ואף נשמעות לאוזן ואפשר שיצא לכם לצפות בתמרוניו בשעות הדמדומים.
זמזום הרפרף
רפרף הדביקה מסוגל לעופף הן קדימה, הן לאחור והן לצדדים. רפרוף כנפיו מהיר מאוד ובעזרתו הוא יכול לשלוח עצמו כחץ מקשת במהירות של 15 מטר בשנייה!
שרירי כנפיו חזקים במיוחד ומהווים 14% ממשקל גופו. כשהוא מרפרף קצב תנועות כנפיו מגיע לכדי 80 תנועות בשנייה! מהירות הנפנוף הוא כה גדולה שנוכל להקשיב ולהאזין לקול הזמזום העולה ונשמע ממנה. אני יודע שכולנו שמענו את זמזום תעופת הדבורה, אבל כמה מאתנו חשבו שגם פרפר יכול לזמזם?
לתמרוניו התזזיתיים שבזכותם הוא יכול אף לחמוק מאויב, הוא נעזר בשתי ציציות בקצה האחורי של בטנו, בעזרתן הוא מכוון את תעופתו קדימה, אחורה ולצדדים. מובן שלצורך תעופה מאומצת כזו נדרשת כמות אנרגיה גדולה, שאותה מפיק הפרפר מצוף הפרחים.
כדי להבחין בפרחים המתאימים הן בשעות היום, הן בשעות הדמדומים והן בשעות הלילה, מצוידים רפרפים אלה בעיניים מיוחדות וייחודיות המסוגלות להבחין בפרחים בכול שעה. כיוון שהפרפר זקוק לכמויות צוף גדולות יחסית כחומר דלק לאנרגיה הנדרשת, הוא מעופף מפרח לפרח, שוהה שניות ספורות ליד כול פרח ממנו הוא מוצץ את הצוף בעזרת חדק נשלף שארכו 2.5 ס"מ, וכך הוא מגיע לאלפי פרחים ביממה. מסתבר שלרפרף אף יכולת למידה והוא יכול לחזור לאותם פרחים יום אחרי יום.
יכולת תעופתו המרשימה של רפרף הדביקה, הראייה הייחודית, כושר הלמידה והזיכרון והביצועים הווירטואוזיים רבי התנופה, אכן, מעוררים התפעלות. וכך אפשר גם לסכם ולומר על הרפרפים, קבוצה ייחודית, מרפרפת, של פרפרי הלילה.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?