רכבת ישראל נגד מטה יהודה: דורשת לבטל היטלי סלילה במיליונים

^{מבנה תחנת הכיבוי בשער הגיא. צילום מתוך כתב העתירה}

הסכסוכים בין רכבת ישראל לבין המועצה האזורית מטה יהודה בשל חיובי ארנונה והיטלים נמשכים במלוא העוצמה. הפעם מדובר בעתירה מנהלית שהגישה רכבת ישראל בבקשה לבטל או להפחית לחלוטין דרישות תשלום בסך כולל של כ-4.4 מיליון שקל בגין היטלי סלילת רחובות. הרכבת טוענת כי החיובים נעשו ללא סמכות, בניגוד להתחייבות שלטונית מפורשת, ושעה שהיא עצמה מימנה את עבודות הפיתוח בסכום של מעל 16 מיליון שקל. לפני מספר חודשים דיווחנו על ערר שהגישה רכבת ישראל כנגד מטה יהודה בעניין חיוב על מבני תשתיות.  

העתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים מתייחסת לשתי דרישות תשלום שהנפיקה המועצה לרכבת ישראל בגין היטלי סלילה: דרישת תשלום מיום 14.7.2025 על סך 3,054,678 שקל, בגין מקרקעין המיועדים למרכז כיבוי והצלה ומרכז היערכות רכבתי לחירום באזור שער הגיא ודרישת תשלום מיום 16.11.2025 על סך 1,343,050 שקל, בגין אתר התארגנות זמני לפרויקט הקו המהיר לירושלים במושב בית נקופה.

הרכבת טוענת כי רשות מקומית מוסמכת לגבות היטלי פיתוח רק עבור עבודות שביצעה או מימנה בעצמה. הרכבת מציינת כי האזור שעליו היא נדרשת לשלם היה מיוער וחסר תשתיות לחלוטין, וכי היא זו שתכננה, ביצעה ומימנה את סלילת דרך הגישה בעלות עתק של מעל 16 מיליון שקל. המועצה לא הוציאה אגורה על הפיתוח, טוענת הרכבת, ודרישת התשלום מהווה גביית מס אסורה. לחלופין, דורשת הרכבת לקזז את מלוא עלויות הפיתוח העצמי מדרישות התשלום, דרישה שצפויה למחוק את החיובים לחלוטין.

הרכבת מציגה חלופת מסמכים טרם תחילת העבודות, המצביעה על תיאום סטטוטורי מול הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). במסגרת זו הוציאה מטה יהודה ביום 18.6.2023 מכתב רשמי שבו התחייבה במפורש "רכבת ישראל תבצע את דרך הגישה לאתר... המועצה לא תגבה אגרות והיטלים על נושאים אלו". הרכבת טוענת כי מדובר בהבטחה שלטונית מחייבת שעל ידה שינתה את מצבה לרעה והשקיעה מיליונים, וכי המועצה מנועה מלהתנער ממנה בדיעבד.

ביחס למרכז כיבוי והצלה, טוענת הרכבת כי מינהל הדיור הממשלתי הורה באוקטובר 2025 להקצות את המגרש ישירות לרשות הארצית לכבאות והצלה ולאור זאת הרכבת אינה בעלת הנכס ואינה הכתובת לחיוב בהיטלי פיתוח.

עוד ממשיכה הרכבת וטוענת כי ההיטלים נוגעים לסלילת "רחוב גובל" הכולל מרכיב של מדרכות אך בפועל לא מדובר ברחוב מוניציפאלי של המועצה, אלא בכביש תפעולי המיועד לכלי רכב בלבד המקשר בין האתר לבין דרכים בין-עירוניות (כביש 1 וכביש 38) המצויות באחריות חברת "נתיבי ישראל". האתרים מרוחקים מאות מטרים ממרחב עירוני, אין בהם מדרכות והכביש אינו מקיים את תנאי ה"גישה" הישירה הנדרשת בחוק העזר כדי להגדירם כנכסים גובלים, נטען בעתירה.  

בית המשפט מתבקש לבטל כליל את שתי דרישות התשלום, לחלופין להורות על קיזוז מלוא עלויות הפיתוח, ולחייב את המועצה בהוצאות משפט.

בחודש מרץ 2026 דיווח עיתון "בקיצור על כך שוועדת הערר לענייני ארנונה הכריעה בסכסוך משפטי ממושך בין רכבת ישראל למועצה האזורית מטה יהודה. הרכבת דרשה פטור גורף מארנונה עבור מתקני השנאה, אך הוועדה קיבלה את עמדת המועצה וקבעה כי הרכבת תשלם ארנונה כחוק, אם כי לפי סיווג מופחת של "תחנת טרנספורמציה". (נדחתה בקשת רכבת ישראל לפטור מארנונה במתקנים במטה יהודה, בקיצור 826) .