בי"המש: בעל נחלה חייב לקבל אישור האגודה החקלאית לבנייה

בית המשפט המחוזי בירושלים חזר ואישר כי בעל נחלה חקלאית המעוניין לבנות בשטח הנחלה חייב לקבל את הסכמת ועד האגודה החקלאית לתכנית הבנייה. בכך קיבל בית המשפט את עמדת בית המשפט העליון, שקבע בעבר כי ועד אגודה חקלאית של מושב הוא בעל הזכויות בקרקע המושב. במקביל, בפסק דין אחר, אישרה הוועדה לניגוד עניינים במשרד המשפטים כי יו"ר ועד האגודה החקלאית ברמת רזיאל יוכל לשמש גם כיו"ר הוועד המקומי.

בית המשפט דן בעתירה של בני הזוג יוסף ואיירין גרנות ממושב רמת רזיאל שרכשו נחלה במושב אך ועד האגודה החקלאית מסרב לקבל אותם כחברים. בני הזוג נמצאים בסכסוך ממושך ועקוב מהליכים משפטיים ותלונות הדדיות עם המושב ועם חלק מהשכנים שלהם. בעבר דיווח 'בקיצור' על הסכסוך הממושך של בני הזוג עם ועד האגודה ועל תביעות שהוגשו כנגד בני הזוג גרנות בטענה כי פלשו לשטח אחד משכניהם והרסו מחסן ובו ציוד יקר.

העתירה של בני הזוג גרנות נובעת מרצונם לבצע עבודות בשטח הבית שרכשו ברמת רזיאל. ועד האגודה החקלאית התנגד לתכנית וביקש מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה שלא לדון בבקשה להיתר ללא אישורו. בני הזוג גרנות תבעו מבית המשפט להורות לוועדה המקומית לדון בבקשתם ובית המשפט נענה לבקשה והורה לוועד המקומית לדון בבקשה להיתר. מאוחר יותר נתנה הוועדה המקומית את ההיתר המבוקש אך התנתה את האישור בהסכמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

כאשר פנו בני הזוג לרמ"י בבקשה שיחתמו על הבקשה להיתר, הם נתקלו בסירוב וזאת בנימוק שרמ"י אינה מאשרת בקשות להיתר בנייה במשבצות של מושבים ללא הסכמת ועד האגודה החקלאית, וזאת בהתאם לנהלים הקיימים ולחוזה המשבצת הקובע כי ועד האגודה הוא בר רשות בשטח המשבצת של המושב.

בני הזוג עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית דין לעניינים מינהליים כנגד רשות מקרקעי ישראל ותבעו כי זו תחתום על היתר הבנייה, למרות התנגדות ועד האגודה. בפסק דין שנתן השופט עודד שחם הוא דוחה את העתירה ומדגיש את הסעיף בחוזה המשבצת: “אסור לחבר אגודה לבנות במשבצת מבנה כלשהו ו/או להוסיף תוספת למבנה קיים, ללא קבלת הסכמת המשכיר מראש ובכתב".

השופט שחם נשען בפסק הדין על החלטת בית המשפט העליון משנת 1992 שבה נקבע כי חברי אגודה חקלאית אינם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם בתחומי המשבצת המוקצית להם מבלי שלוועד האגודה יש זכות להתערב בעניין. “לאגודה זכות לנקוט עמדה כלפי פעולות בניה של חברי האגודה בין היתר מכוח חובתה כשוכרת כלפי המנהל – המשכיר".

השופט שחם קיבל את טענת האגודה החקלאית כי הדיירים במושב הם ברי רשות ויונקים את זכויותיהם בקרקע מכוח הזכויות של האגודה בקרקע. בהתייחסו לעובדה שהזכויות במינהל נרשמו על שם בני הזוג קבע השופט כי אין בכך כדי להתעלם מכך שהזכויות בקרקע בכל משבצת המושב נתונות לאגודה החקלאית.

הוא דחה את העתירה והטיל על בני הזוג גרנות לשלם שכר טירחה לרמ"י בסכום של 10,000 שקלים ובנוסף שכר הוצאות לאגודה החקלאית בסך 5,000 שקלים.

כהונה כפולה

בעניין אחר, הנובע גם הוא מהסכסוך שבין בני הזוג גרנות לבין מושב רמת רזיאל, קבע משרד המשפטים כי יו"ר הוועד החקלאי במושב, ברוך פלד, יוכל לשמש גם כיו"ר הוועד המקומי.

בני הזוג גרנות פנו לוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות הפועלת במשרד המשפטים וטענו כי יש חשש לניגוד עניינים בין כהונתו של ברוך פלד כיו"ר האגודה השיתופית ברמת רזיאל, לבין כהונתו כיו"ר הוועד המקומי באותו יישוב. בנוסף, נכתב בפנייה כי מר פלד משמש גם כמנהל לפיתוח עסקי במועצה האזורית מטה יהודה.

לאחר שיו"ר הוועדה, אביטל שטרנברג, בדקה את הנושא וביקשה את תגובתו של פלד לטענות, היא קבעה כי "הקשרים העסקיים שבין האגודה השיתופית רמת רזיאל לבין הוועד המקומי של המושב אינם אינטנסיביים ושוטפים עד כדי מניעתו של מר פלד מלכהן ברשות אחד הגופים".

הוועדה ממליצה כי "הייעוץ המשפטי של הגוף הגדול והמרכזי ביניהם (ועד האגודה או הוועד המקומי) יפקח על הנעשה בהקשר שנידון לעיל, ובמידת הצורך ולפי שיקול דעתו ינסח הסדר ניגוד עניינים למר פלד, או יבקש את חוות דעתה של הוועדה בשנית, כאמור ככל שיחולו שינויים משמעותיים במישור העובדתי”.