"הרגשתי שאני יכולה לעוף באוויר מרוב אושר"

יעל אורבך ממושב שורש משרתת כמ"פ קורס מדריכות שריון וקמה בכל בוקר עם תחושה שהגשימה חלום

סגן יעל אורבך, בת 23 ממושב שורש משרתת כיום כמ"פ קורס מדריכות השריון בבסיס ההכשרה של החיל בשיזפון. את שירותה הצבאי החלה יעל כמדריכת שריון ותמיד שאפה להיות מפקדת הקורס, "בימים הראשונים בתפקיד הרגשתי שאני יכולה לעוף באוויר מרוב אושר", היא מספרת, "עדיין כל בוקר אני קמה עם תחושה שאני מגשימה חלום".

בתפקידה יעל משמשת כמפקדת קורס מדריכות השריון ולמעשה אחראית לתכנים המקצועיים ולתכני ההדרכה המועברים בקורס. "יש לי המון מוטיבציה, לא משנה כמה אני עמוסה בפעילויות בשטח, בבניית מערכי הדרכה, בטיפול עדין ומסור בבעיות אישיות, לא משנה כמה מעט אני ישנה בלילה – תמיד יש לי כוח להכל".

בשבוע שעבר (יום חמישי, 24.03) הסתיים קורס המדריכות עליו מפקדת יעל בימים אלה ולשורות המדריכות נוספו כ-30 מדריכות שריון חדשות. "הקורס לא פשוט בכלל, החיילות עוברות בו הכשרה מקצועית כמעט כמו לוחם, מתמקצעות בתפקידים השונים בשריון, מתמקצעות גם בתחום ההדרכה, מקבלות ביקורת ועוברות משובים באופן שוטף על מנת להשתפר. מדובר בשלושה וחצי חודשים מאתגרים של עבודה לא קלה ויציאות מועטות הביתה", אומרת יעל.

יעל מתגוררת עם משפחתה במושב שורש ולמדה בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים וטרם גיוסה הדריכה בתנועת "המחנות העולים". ליעל שני אחים צעירים ממנה, זוהר, בן 20, חייל בהכשרה של היחידה לתיעוד מבצעי של דובר צה"ל וגונן, בן 16, שלומד באקדמיה למוזיקה בירושלים ומנגן בחצוצרה.

היא התגייסה באפריל 2011 להדרכה בחיל השריון, "תמיד ידעתי שאני רוצה ללכת בדרך של אחד מהוריי, אבי היה קצין שריון ואמי שרתה בגלי צה"ל. לקראת הגיוס הבנתי שאני רוצה לחוות את הצבא ואת השטח, להכיר חיילים ולהשפיע על לוחמים, אז החלטתי ללכת עד הסוף ונלחמתי להיות מדריכת שריון. שיגעתי את "מיטב" עד שקיבלתי תשובה חיובית".

יעל שרתה שנה כמדריכה בבסיס שיזפון ואז יצאה לקצונה ושובצה להיות קצינת המבצעים של גדוד "שקד" בחטיבת גבעתי. משם המשיכה יעל להיות מפקדת צוות בביה”ס לקצינים. "זאת הייתה חוויה מדהימה, להיות מפק"ץ בבה"ד 1 חושף אותך לכל הצבא, אתה רואה את מגוון האנשים שמשרתים ובאמת מצליח להשפיע על הדור הבא של הקצינים", אומרת יעל.

בזמן צוק איתן היא שימשה כקצינת המבצעים של גדוד "גפן", שפעל במסגרת חטיבת המילואים של בה"ד 1. ביום השלישי ללחימה נפגעה חוליית הפיקוד הקדמית של מג"ד גפן בהיתקלות עם מחבלים. בהיתקלות נהרג מג"ד גפן, סא"ל דולב קידר ושלושה לוחמים שהיו עימו, רס"ל נדב גולדמכר, רס"ב דני קסהון וסג"מ יובל היימן. "זה היה אירוע מצמרר ועצוב", נזכרת יעל. "ניסינו לתפעל את האירוע בחמ"ל בלי לחץ, לאסוף כמה שיותר מידע בכמה שפחות זמן בלי להלחיץ את הכוחות בשטח. אין איך לשנות את המצב, היינו חייבים להמשיך קדימה ולנסות לצמצם את הנזק".

לאחר צוק איתן סיימה יעל את תפקידה בבה"ד 1 והמשיכה לתפקיד מזכירת מפקד פיקוד המרכז, שהיה אז אלוף ניצן אלון, כיום ראש אגף המבצעים. "רציתי מאוד לחזור להיות מ"פ קורס המדריכות בשיזפון", היא מספרת, "הצגתי את זה לאלוף והוא אמר שתפקיד מ"פ קמ"ד מתאים לי ולמעשה שחרר אותי להתמודד באופן חופשי על התפקיד בכוחות עצמי. כל כך רציתי לחזור לשטח, להתעסקות עם האנשים והטנקים". יעל הצליחה לקבל את תפקיד מ"פ קמ"ד השריון, והיא ממליצה למתגייסות לנסות ולהתקבל לקורס המאתגר.

לקראת גיוס המדריכות של חודש אפריל ביקשנו מיעל שתיתן לנו מספר טיפים לבנות המעוניינות בתפקיד:

- "קודם כל מוטיבציה! ברגע שאת מחליטה שאת רוצה להיות מדריכה לכי על זה עד הסוף. אל תוותרי לפני הגיוס ואל תוותרי גם אחריו”.

- "אם את מתגייסת להיות מדריכה, את צריכה שתהיה בך חתירה לידע. התפקיד מתאים למי שאוהבת ללמוד וגם אוהבת להיות בשטח".

- "תפקידי הדרכה דורשים את הרצון לעמוד מול חיילים וללמד אותם. את חייבת שתהיה לך סבלנות לחיילים".

"חשוב לעזור אחת לשנייה ולסמוך על החברות בקורס. החברויות שנוצרות בקורס הופכות את הקורס לחוויה ומלוות את המדריכות גם שנים אחר כך".