שעלת מחלה מדבקת ומסוכנת לתינוקות

השעלת מסוכנת לכולם אך במיוחד לתינוקות. דרכי הטיפול המומלצות: חיסון למניעת המחלה

ה שעלת מופיעה אחרי תקופ ת דגיר ה של החיידק במשך כ - 5-10 ימים . בדרך כלל התסמינים הראשונים דומים ל ' הצטננות ' רגילה : נזלת , גודש באף , התעטשויות , לעתים ( לרוב כלל לא ) חום גבוה אבל לא גבוה במיוחד , כאבי גרון וכ דומה - תסמ י נים שלא ניתן להבדיל בינם לבין כל מחלה ויראלית ( נגיפית ) קלה של מערכת הנשימה העליונה . בהמשך מופיע שיעול טורדני ויבש , התקפי , ב ' צרורות ' . התקפי השיעול הולכים ומתגברים בחומרה ובתדירות , לעיתים קרובות מלווים ברעש שנקרא באנגלית WHOOPING , רעש של נשימה מאומצת דרך לוע מכווץ . דבר נוסף ש אופייני מאוד לשעלת הוא שיעול כל כך חזק עד שהפנים מאדימות . לעיתים השיעול נגמר בהקאה .

סיכון לתינוקות

כאשר מדובר בתחלואה של תינוקות קטנים ה שעלת מסוכנת במיוחד ואילו התסמינים פחות אופייניים : לעתים קרובות בתינוק ו ת לא יופיע כלל שיעול אלא הפסקות נשימה , האטות דופק , הקאות פתאומיות ללא גורם ברור , השתנקויות . לעיתים רחוקות עוצמת השיעול עלולה להביא אף לדימום מוחי . באנשים מבוגרים השיעול לעיתים גורם לשברים בצלעות .

מחל ת השעלת מסוכנת במיוחד לתינוקות קטנים , בעיקר בקרב אלא שטרם מלאו להם שישה חודשים . ככל שהתינוק צעיר יותר בזמן ההדבקה יש סכנה גבוהה יותר לשעלת קשה , שעלת שמסתבכת עד כדי הפסקות נשימה שעלולים לגרום למוות בעריסה , צורך בהנשמה מלאכותית , יתר לחץ דם ריאתי שגורם לאי ספיקה נשימתית , דלקת ריאות קשה ואף קטלנית , לעתים למרות הטיפול המיטבי . המהלך עלול להיות קשה במיוחד אצל ילדים עם מחלות רקע ריאתיות , נוירולוגית ( מחלות עצב - שריר ) והילדים עם בעיות במערכת החיסון .

מאפיין נוסף למחלת השעלת אשר עלול לגרום לאיחור באבחון הוא שהחולה מרגיש טוב ונראה לג מ רי בריא בין ההתקפים , ללא פרופור צ יה לחומרת ההתקפים והעובדה ש גם לא מופיע חום גבוה בשלב השיעול הטורדני . השיעול הולך ומחמיר במשך שבוע בערך ואם החולה לא י קבל טיפול מוקדם , למעלה ממחצית מהחולים ימשיכו לסבול משיעול טורדני ממושך מעל 10 שבועות .

משום ש לא ניתן להבדיל בין התסמינים בשלבים המוקדמים של המחלה אלא רק בשלב השיעול ההתקפי , אם יש סיפור של מגע עם אדם אחר שסובל משיעול ממושך ( בן משפחה שסובל משיעול יבש כמה שבועות ), שיעול התקפי עם האדמה / הקאה או רעש בשאיפת אוויר מאומצת זה יעלה חשד אצל הרופא המטפל להופעה של שעלת . במידה ו הרופא אכן חושד בשעלת בדרך כלל כדאי להתחיל במתן טיפול אנטיביוטי עוד לפני קביעת האבחנה , זאת משום שאם הטיפול ניתן בתחילת המחלה אפשר למנוע את התקדמות התסמינים והחמרתם .

מניעת גירויים

מתן אנטיביוטיקה כשעולה חשד ל שעלת הוא במטרה לבלום את המחלה אצל החולה והפצתה לאחרים . תינוקות קטנים מגיל 3 חודשים לרוב מתאשפזים מכיוון שקשה להערי ך את חומרת ההתקפים שעלולים להיות מסוכנים , כאמור .

פרט לטיפול אנטיביוטי השאיפה היא למנוע כמה שאפשר כל גירוי שעלול להשרות / לגרות התקף שיעול . התינוק צריך להיות בסביבה רגועה , ללא הפרעות מיותרות . לתינוקות שסובלים מהפרשות סמיכות במיוחד מומלץ לתת לנשום בסביבת אויר לח , ניתן להיעזר ב אינהלצי י ת מי מלח או במכשיר אדים להעלאת הלחות בחדר . יש לה י מנע מארוחות כבדות ולתת את הכלכלה במנות קטנות לעיתים קרובות יותר .

במידה ו הטיפול ניתן רק אחרי כמה שבועות מתחילת השיעול המטרה העיקרית היא להפסיק את ההפצה של החיידק ( לשמור בעיקר על בני הבית ) . חשוב לציין ש טיפול מאוחר כמעט ולא משפיע על מהלך המחלה . מכיוון שגם אנשים מחוסנים וגם אלה שחלו בעבר עלולים לחלות שוב בשעלת , כל בני הבית של החולה המאובחן יקבלו ב מקביל גם הם טיפול אנט י ביוטי .

מדיניות המניעה מבוססת בעיקר על חיסון . על מנת לתת ל י לוד הגנה התחלתית כבר בשבועות הראשונים לחייו מומלץ שהאם תחוסן במהלך הה י ריון , באופן אידאלי בשליש האחרון של ההיריון . בהמשך הי י לוד יקבל את החיסון במסגרת חיסוני השגרה בגיל חודשיים , ארבעה חודשים ובגיל חצי שנה ( ובהמשך יינתנו מנות חיסון נוספות בגיל שנה ובכיתות ב ' וח ') . אחרי שקיבל שלוש מנות התינוק נחשב למוגן בפני שעלת , לפחות מ פני שעלת קשה .

חיסון מומלץ

בישראל מדווחים מידי שנה על כ - 1500 מקרים של תחלואה בשעלת , אך ההערכה היא כי המספר האמיתי של מקרי התחלואה גבוה הרבה יותר בגלל תת אבחון ותת דיווח . מקרי המוות נדירים אבל לצערנו קורים כל שנה , כאשר רוב מקרי המוות מתרחשים בתינוקות קטנים ( עד גיל 3 חודשים ). בגלל הירידה בחיסוניות שמתרחשת עם השנים ( החיסון הנוכחי , חיסון ' א - תאי ' , בטוח יותר מבחינת תופעות הלוואי אך מייצר חיסוניות פחותה יותר יחסית לחיסונים שניתנו בעבר , חיסונים ' תאיים ' ) ובגלל התופעה המסוכנת של התנגדות לחיסונים , ישנה עליה מתמדת בהיארעות המחלה , בכל העולם וגם בישראל .

כ יום אירגוני הבריאות ומשרד הבריאות הישראלי בפרט , ממליצים ( ראה תדריך חיסונים ) שכל אדם מבוגר יקבל חיסון דחף נגד שעלת יחד עם החיסון נגד טטנוס , לפחות פעם אחת בחיים הבוגרים . שכן על מנת שהתינוק יהיה מוגן בצורה הבטוחה ביותר על כל בני הבית להיות מוגנים . בנוסף , מומלץ שאדם מבוגר שסובל משיעול טורדני ממושך יתייעץ עם הרופא המטפל וישאל ספציפית האם ייתכן שמדובר בשעלת , במיוחד אם הוא צפוי לטפל בתינוקות קטנים .

ד " ר אלכס גורי

מומחה למחלות זיהומיות ולרפואת ילדים

מ רכז רפואי קפלן