דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 14 ביולי 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

תבלין לאהבה ולבריאות

פרח הכרכום ממנו מופק הזעפרן (צילום: סקוט קרטר)

זעפרן (נגזר מהמילה צהוב בערבית – אספר) הוא תבלין המופק מהצלקת (החלק האחראי על ההפריה בפרח) של פרח הכרכום התרבותי, מין בסוג כרכום השייך למשפחת האירוסיים. מוצאו הידוע של הזעפרן הוא צפון הודו (קשמיר), ומשם נדד והגיע גם לארצות ערב ולאירופה.

הזעפרן נחשב ליקר שבתבלינים, כאשר מחיר גרם אחד באיכות גבוהה של זעפרן עשוי להגיע לכ-65 דולר. מחירו הגבוה של תבלין זה נובע מהקושי הרב בהפקתו.

כל פרח ממנו מופק התבלין פורח פעם אחת בשנה בלבד. בכל פרח ישנן שלוש צלקות והן נקטפות אך ורק באופן ידני. להפקת חצי ק"ג של התבלין היקר נדרשים כ-35,000 עד 100,000 פרחים. הפריחה מתרחשת בחודשים נובמבר-דצמבר וגשם עלול להזיק לפרחים.

השימוש בזעפרן ידוע כבר מימי קדם, הן לצורך בישום ותיבול והן למרפא ואף ידוע כאחד מסממני הקטורת. בימי הביניים התייחסו לזעפרן כאל סם המשרה אהבה, כתרופה למחלת הנפילה ולטיפול בכאבי עיניים.

במטבח נהוג להשתמש בו בעיקר כתוספת לתבשילים ומרקים שונים, כמו למשל, בהכנת ריזוטו איטלקי. הוא מהווה גם מרכיב מרכזי בליקר סטרגה. תבלין הזעפרן משמש גם להכנת מאכלים פרסיים כגון פאלודה וגלידה פרסית המבוססת על התבלין ונקראת גם "גלידת זעפרן". השימוש בזעפרן נפוץ גם בהרבה מאכלים הודיים ופרסיים.

הזעפרן קשה להשגה אך ניתן לרכוש אותו בחנויות המיועדות לכך או לחלופין לגדל אותו בעציץ אחרי רכישת הפקעות.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?