דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 25 בנובמבר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

תעלומת הגחליליות הנעלמות

מי זכה לראות גחליליות מעופפות בלילה אפל ושחור בתקופה האחרונה? ואם לא זכיתם, אז לאן הן נעלמו ומה ניתן ללמוד מכך

בילדותי בכפר, ומאוחר יותר כהורה לילדי בקיבוץ, היינו יוצאים בלילות מבתינו המוארים לחצרות ולשטחים החשוכים יותר, במרחק לא רב מבתינו, כדי לחזות בפלא מעופף ומהבהב – הגחלילית.

אחרי שהתרחקנו מהאור העז של בתינו, ועינינו התרגלו לחושך האפלולי והמרגיע, היינו יכולים לצפות במעופפות הקטנות הללו, כשהן מהבהבות בלא הפסק בפנסיהן הזוהרים, והן היו נראות כמעין פיות פלאיות המגיחות מהיכן שהוא בחושך ונעלמות לסוף בחשיכה (וזכורה לנו לטובה דמותה של הפייה טינקר-בל מהסיפור המפורסם פיטר-פן, שדמותה מזכירה גחלילית).

אם ניסינו ועלה בידינו לתפוס גחלילית בעת מעופה, גילינו חרק מוארך שאורך גופו כשני ס"מ, מצוייד בכנפיים ולטבעות בטנו האחוריות "מוצמד" בתחתיתן מעין "פנס" שבאופן בלתי מובן מהבהב.

מאז שיצאתי עם ילדי כדי לצפות בגחליליות חלפו שנים לא מעטות, והשאלה היא, מי מכם, הקוראים, זכה לראות גחליליות מעופפות בלילה אפל ושחור בתקופה האחרונה? ואם לא זכיתם – אז להיכן נעלמו הגחליליות ומה אנו יכולים להסיק מכך ?

פנס גחליליות בשדה

חיפושיות מהבהבות

 

הגחליליות נמנות על משפחה גדולה ורחבה של חיפושיות ליליות קטנות, הידועות ביכולת שלהן לייצר הבזקים של אור, הנראים לעין כפנסים קטנטנים הנדלקים וכבים בחשיכה בדומה לאלה של מטוס הטס גבוה בשמים.

הגחליליות מהבהבות בחושך כדי למשוך את בני זוגן. מכאן גם נוצר שמן העברי, שנתן להן המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, ומורכב מצירוף של שתי מילים – גחלת ולילה. תכונה זו מודגשת גם בשמה של הגחלילית באנגלית FIREFLY (אש מעופפת) ובשמה המדעי LAMPYRIDAE (פנס-רוכב).

בעולם ידועים או לפחות היו ידועים כאלפיים (!) מינים שונים של גחליליות ואילו בארצנו אנו מכירים 8 מינים בלבד.

לצערי, על השאלה שנשאלה בתחילת המאמר, האם זכיתם לראות גחלילית בלילה חשוך, תהיה התשובה הנפוצה היום שלילית. אך לא כך היה בעבר הלא רחוק, ואני יכול להעיד על כך. אם כן, לאן נעלמו הגחליליות?

 

תאורה והדברה

 

במחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם, וכן, מחקר מתמשך של החברה להגנת הטבע בישראל שנערך על ידי אלה פישמן בהנחיית אתי רנן, פרופ' סלעית קרק וד"ר נטע דורצין נמצא, שבשנים האחרונות הולכות הגחליליות ונעלמות מן העולם ומארצנו, וזאת לצד חרקים שונים אחרים.

הסיבות להיעלמות קשורות דווקא בנו, בני האדם. אנחנו אלה הפוגעים את הפגיעה הקשה ביותר במערכות האקולוגיות שבטבע, הן על ידי שימוש בחומרי הדברה, המשמידים את אלה שלהם אנו קוראים בשפה "מכובסת" – 'מזיקים', הן על ידי דישון הקרקע והצמחים, הן על ידי פגיעה מתמשכת בשטחי הבור שעדיין קיימים.

פגיעה נוספת שגורם האדם לגחליליות וחרקים ליליים מעופפים אחרים, היא באמצעות התאורה הציבורית, כלומר הפנסים שהנמצאים בכל יישוב ולאורך הכבישים והרחובות, מושכים חרקים מחרקים שונים, שחלקם נשרפים בחום הגוף המאיר וחלקם האחר ניצודים על ידי טורפים בני מינים אחרים או מומתים על ידינו.

ואם למרות כל הפגיעה הקשה באוכלוסיית הגחליליות עדיין יזדמן לכם או לילדיכם לחזות בפלא המעופף הזה, הנה כרטיס הביקור של בעלי החיים הזעירים הללו.

גחליליות צילום וולפגנג הסלמן

הזכרים מעופפים

 

בארץ, הגחליליות המעופפות בעלות הכנפיים אלו הם הזכרים. הנקבות כמעט וחסרות כנפיים כלל והן דומות במבנה גופן לזחל של החרק המאיר הזה בהבדל בולט מאוד – הן חסרות יכולת לעופף וגם צבען שונה.

לכל מין של גחליליות יש תדירות הבהוב שונה, כך שיוכל להיות מזוהה על ידי בני מינו האחרים. בעזרת ההבהוב משדר הזכר על מציאותו לנקבה, שכאמור צמודה למקומה ואינה מסוגלת לעוף לקראתו. לאחר שהיא מזהה זכר בן מינה, היא יכולה להחזיר לו הבהוב באותה תדירות, ואז הוא יוכל לעופף אליה וכך יוכלו להזדווג כדי לדאוג להמשך קיום המין.

כמו לחרקים אחרים גם לגחליליות גלגול של בוגר, ביצה וזחל. חיי הזחל ארוכים במידה ניכרת מאוד מחיי הבוגרים.

מרגע בקיעתו מהביצה, שהודבקה על גבי הצמח על ידי הנקבה, גדל הזחל תוך כדי זלילה, הן של עלי הצמח והן של שבלולים וחרקים זעירים. עם התפתחותו לחרק הבוגר, יצמיח הזכר כנפיים ואילו כנפי הנקבה תוותרנה קטנות ומנוונות. חיי הבוגר קצרים מאוד והוא אינו ניזון כלל, אפילו לא מצוף כמו הפרפרים. למעשה כל תכלית חיי הבוגר הוא המפגש שבין הזכר לנקבה. כאמור, לכל מין ומין קצב ואורך הבהוב משלו וכך הם מזהים זה את זה.

גם לגחליליות, כמו לכל בעלי החיים, יש אויבים וטורפים, אשר מסוגלים לחקות מקצבי תאורה וכך להטעותם ולמשוך אותם למלכודת.

adam-hles.jpg

חימצון יוצר אור

 

אחד הנושאים שריתקו את החוקרים בנושא הגחליליות, הייתה השאלה כיצד מייצרת הגחלילית את תאורתה.

ובכן, מחקרים העלו שתאורת פנס הגחלילית נוצרת על ידי תהליך הקרוי – ביולומינציה, שמשמעותו – יצירת אור על ידי אורגניזם חי, או במלים אחרות, פליטת אנרגיה המיוצרת בגוף בעל החיים בצורה של אור. זהו תהליך המתקיים בתדירות גבוהה יותר דווקא אצל בעלי חיים ימיים ונדיר יותר ביבשה.

מנגנון התאורה ממוקם בקצה בטנה האחורי של הגחלילית. אברי התאורה המצויים שם מופעלים על ידי תגובה כימית היוצרת חימצון. כידוע, לכל בעירה, דרוש חמצן, ואילו אצל הגחלילית נוצר החימצון על ידי חומר הנקרא – לוציפירין וחומר נוסף בשם לוציפרז עוזר להתחמצנות שלו כאשר הוא בא במגע עם האוויר. ניצול האנרגיה אצל הגחליליות לצורך הפקת האור עומד על כ-90% בהשוואה לניצול האנרגיה בנורה רגילה (לא לד) שאת חומה נוכל בהחלט לחוש, והוא עומד על 10% בלבד. 9-1 לטובת הגחליליות!

כבר לפני שנים זיהו החוקרים את המבנה הכימי של הלוציפירין והחלו לייצר אותו באופן מלאכותי, וכך נולד הסטיק-לייט, "מקל-אור", מקלות זוהרים שהילדים אוהבים להשתעשע בהם בחשכה וחיילים מכירים מאימוני הלילה.

גחליליות

דייט בחשיכה

 

בלילה חשוך תאורת ה'פנסון' הזעיר שבקצה בטנה של הגחלילית בולטת מאוד. זכרי הגחליליות המעופפים באוויר בלילה קיצי חשוך נראים לנו כמו פיות מעופפות מהאגדות, כדאי לזכור שכולן ממין זכר.

לילדינו השואלים שאלות נסביר, שלנקבות אין כנפיים והזכרים המעופפים מאותתים להן כדי להגיע אליהן. הנקבות אכן צופות במופע הנצנוצים וכאשר הן "נדלקות" על זכר 'גחליל' מעופף, הן מנצנצות לו בחזרה בפנס שלהן ומזמינות אותו להיפגש איתן לדייט.

האזורים שבהם נפגוש את הגחליליות במקומות מרובי צמחיה וליד מים, ולכן לא נמצא אותן במדבריות של דרום הארץ בכלל. זחלי הגחליליות ניזונים מן הצמחים והחרקים הזעירים שבסביבתם הקרובה.

 

התעלומה נמשכת

 

כאמור, עד לפני 20-30 שנה ניתן היה לראות את הגחליליות כמעט בכל לילה, ואילו היום צריך לצאת ולחפש אותן בתקווה שהן אנחנו והן ילדינו יזכו לחזות המחזה המלבב הזה.

נראה שלמרות שאנו מבינים את הפגיעה הקשה שגרם האדם לגחליליות, עדיין לא הבנו באופן מקיף ומלא את תעלומת היעלמן של הגחליליות והחוקרים עדיין עמלים לגלות את מירב הסיבות לכך.

האם קיים סיכוי שבעתיד יחזור בעל החיים הייחודי הזה ויעלה את תפוצתו בעולם ובארץ? מי יודע? אולי יבוא היום ותהליך היעלמותם ייעצר והם יחזרו ויופיעו בסביבותינו לשמחת לבם של ילדינו.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?