תפקידה של מנהיגות הוא לייצר מנהיגות
בעוד שביזור סמכויות הוא מהלך ניהולי-טכני על המנהיג לקדם תהליך של 'ביזור כוונות' שהוא ערכי-תודעתי
במרכז פרשת השבוע - פרשת "יתרו"- מובא סיפור מתן תורה. דווקא אירוע מכונן ומשמעותי זה מעורר את השאלה מדוע הפרשה נקראת על שם חותן משה וכהן מדין?
יתרו, כשמו כן הוא, תר ומחפש אחר האמת ומבקש הבנה פנימית ועמוקה. כאשר הוא נוכח כי מצא את הדרך הנכונה, הוא מודה בכך בריש גלי ומשנה כיוון: הוא בוחן מחדש את עברו, זונח חלק ניכר מהרגליו הקודמים ומבצע שינוי דרמטי באורח חייו.
יחד עם זאת, כאשר הוא סובר כי משה חתנו טועה, הוא שואל אותו לפשר מעשיו: " וַיֹּאמֶר, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם--מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב"? (יח,יד), וכשהוא מבין את גישתו של משה ואת תכלית מעשיו - הוא לא מהסס לכוונו ולהעניק לו זווית ראיה אחרת וכלים יישומיים למימוש חזונו.
יתרו מלמד את חותנו ואת בני ישראל, כאז כן היום, את הבסיס להבניית מנהיגות אישית ו'מנהיגות מכוונת' - הוא מייצג את הצורך בפתיחות ובגמישות מחשבתית; הוא מכוון לתור אחר חזון ותכלית; הוא מעודד למצא את הכוח הפנימי והיתרון הטמון בנו ובאחרים ובעיקר הוא מוביל להבנה כי תפקידה של מנהיגות הוא לייצר מנהיגות.
יתרו מציע למשה למנות שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, אשר יהיו שותפים לו בתהליך אותו הוא מוביל. ביזור סמכויות מתייחס לחלוקת תפקידים, שיתוף בתהליך קבלת החלטות ובניית תוכנית עבודה היררכית, עקב חוסר יכולתו של אדם אחד לטפל בכל הנושאים שבאחריותו.
על פניו נראה כי יתרו מציע לחותנו לבזר סמכויות, כלומר למנות שופטים על מנת שלא לדון את העם לבדו, אולם, בקריאה נוספת, ברור כי יתרו ומשה מדברים על דבר-מה גדול ממתן תפקידים ומביזור סמכויות. משה מבהיר בתשובתו על שאלתו של חותנו כי על פניו הוא שופט את העם, אולם בו זמנית הוא פועל ליישם בתהליך זה את חזונו; להעביר תפיסת עולם ערכית לעם, תוך יצירת שפה משותפת ונרטיב לאומי "כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹקים, וְאֶת-תּוֹרֹתָיו" (יח,טז).
ביזור כוונות
מודל 'מנהיגות מכוונת', אותו פיתחתי ב-2010 והובלתי לאורך השנים, מתייחס לפיתוח כישורי מנהיגות בכל הרבדים והרמות בקרב כלל הגורמים במרחב (הקהילתי/ הארגוני/ הבית ספרי) - זאת באמצעות תהליך אשר כיניתי 'ביזור כוונות'.
כדי להבנות 'מנהיגות מכוונת' רב מערכתית אנו פועלים בכמה שלבים ומישורים, מתוך הבנה כי ביזור סמכויות הינו שלב חיוני בניהול, אולם אינו מספיק כדי לפתח מיומנויות מנהיגותיות.
הפער בין מנהל למנהיג בא לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בהבנה עמוקה של מערכת הערכים והתפיסה הערכית – לכן 'ביזור כוונות' הינו חיוני לתהליך של הבניית מנהיגות והוא יכלול חידוד וזיקוק של 'הכוונות' האישיות של כלל השותפים, חיבורם באמצעות שיח דיאלוגי לתפיסה ערכית משותפת תוך למידה והתפתחות הדדית, המבוססת על אמון, הכרה והוקרה של כל הגורמים במרחב.
רק שיתופי פעולה כנים ומתוכננים, מתוך הכרה והוקרה לערך המוסף אשר מביא עמו כל שותף לתהליך, יאפשרו להוביל תהליך משמעותי באופן שהשלם הוא יותר מסכום חלקיו. תהליך זה יוביל להבנייה משותפת של נרטיב ערכי, להעצמת כל השותפים כמנהיגים בפני עצמם ולמעורבותם לכל אורך תהליך השינוי, ההטמעה והביסוס וכך למעשה 'מנהיגות מכוונת' מהווה מנהיגות שיוצרת מנהיגות.
'מנהיגות מכוונת' משמעה אמון מלא ביכולתם של כלל הגורמים במרחב לבצע עשייה מנהיגותית, תוך ביזור כוונותיהם המשותפות הלאה. בתהליך זה כל גורם במרחב נחשף למודלינג של 'מנהיגות מכוונת' ולמעשה מקבל כלים ומיומנויות מנהיגותיות על מנת להמשיך ולהוביל את התהליך באופן דומה יחד עם עמיתיו בקהילה/בארגון/באגף/בכיתה ולקדם את המטרות הערכיות/הקהילתיות/הארגוניות המשותפות. כך מתרחש תהליך של 'ביזור כוונות' והבניית שרשרת מנהיגות.
משה מעביר מסר ליתרו כי שאיפתו היא להבנות תפיסה ערכית משותפת אשר תבוא לידי ביטוי באמצעות נרטיב לאומי. משה ויתרו מבינים כי מסעם של בני ישראל במדבר נועד להופכם מפרטים לעם, מעבדים לבני חורין, לחלצם ממ"ט שערי טומאה שחוו במצרים וליצור עם בעל תפיסה ערכית ונרטיב משותף.
יתרו מבהיר למשה כי לא יוכל לעשות זאת ללא הבנייה של מנהיגות רב מערכתית וקידום מהלך של 'ביזור כוונות': " נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ... לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".
נעשה ונשמע
הפרשה נפתחת במילים "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" כדי לספר על גודל השינוי התודעתי שחווה חותן משה (יח,א). לכל אורכה של הפרשה חוזר השורש ש.מ.ע - כאשר מתוך הכתובים עולה כי הכוונה היא לא רק לשמיעה במובן הפיזי אלא להבנה עמוקה, הזדהות וקבלת אחריות בנוגע לתהליך השינוי.
"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (יח,כד) משה ברוב ענוותו מקבל את עצת חותנו יתרו ומיישמה בו במקום, מתוך הבנה כי היא תאפשר גם את תהליך השינוי המתבקש מהעם. מיד לאחר מכן בני ישראל מתקדמים לכיוון הר סיני וחונים בסמוך להר. כעת ניתן לקבל את עשרת הדברות המהוות את הבסיס לתפיסה הערכית ולנרטיב הלאומי של עם ישראל.
משה מתקדם במעלה ההר והאל מעביר באמצעותו מסר לבני ישראל: "וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי" (יט, ה). תגובת העם: "וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" (יט,ח) אך תגובה זו אינה מספקת: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם...ְ" (יט,ט), ומשה מקבל רשימת הוראות כיצד להכין את העם לקראת המעמד הקרב ובא.
בפרשה הבאה, פרשת "משפטים", מובאת תגובתם של בני ישראל; "וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (כד,ז). כעת משה נקרא לעלות להר בכדי לקבל את לוחות הברית. גדולתם של בני ישראל שהבינו כי תהליך של שינוי המבוסס אך ורק על מעשים אינו מאפשר בהכרח את השינוי התודעתי הנדרש. עם ישראל נדרש לשינוי תודעה - מתודעה קורבנית לתודעת מנהיגות - וזו מבוססת על הבנה עמוקה והזדהות מלאה עם תהליך השינוי, שותפות לאורך התהליך כולו ולקיחת אחריות ליישומו ולהעברתו הלאה.
המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל
שבת שלום,
שרונה קדושאי בר-נס
M.A יעוץ חינוכי, MBA מינהל עסקים
יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי, הדרכת הורים
"רימון" מרכז מומחים לטיפול
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?