דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 19 במרץ 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

אש ביערות

20 שנה בדיוק לאחר שריפת הענק בהרי ירושלים ב-1995 וכוחות הכיבוי מוצאים עצמם שוב נלחמים בשריפת ענק עם להבות בגובה של 80 מטר. הפעם ההצלחה היתה מרשימה והאש כובתה בתוך שעות ספורות

יום השישי האחרון (24.7) היה יום חם במיוחד. ביישובי מטה יהודה ובבית שמש נמלטו התושבים מהחום המהביל אל הקרירות הנעימה של המזגנים בבתיהם או בקניון הביג פאשן. בחוץ נמדדו יותר מ-42 מעלות, רוחות לוהטות נשבו מכיוון הים וברשות הארצית לכבאות והצלה העלו את הכוננות, תיגברו את משמרות הכבאים של סוף השבוע והעמידו במצב הכן את טייסת מטוסי הכיבוי.

בצהרי יום שישי היה רשף זכריה רפאל קצין המשמרת של תחנת שירותי הכיבוי בבית שמש. רפאל, יליד מושב נס הרים המשרת מזה 23 שנים בשירותי הכיבוי, הרים את עיניו לשמיים ו'הריח' צרות. "אם יקרה משהו, ניצוץ קטן, יש סיכוי גדול שזה יתפתח לאירוע רציני", הוא הזהיר את חבריו למשמרת.

רק יום קודם לכן נקרא הצוות לשרפת חורש גדולה בנחל שורק, תושבים רבים מאזור בית שמש ראו בבירור את פטריית העשן באופק ותושבים משדות מיכה דיווחו על "אפר שיורד מהשמים". במקרה זה, צוותי הכיבוי השיגו שליטה מהירה על האש.

לוחמי האש הותיקים במחוז ירושלים נזכרו בשריפת הענק שפרצה בדיוק לפני עשרים שנה, בתחילת יולי שנת 1995, באזור שער הגיא, נמשכה כיומיים תמימים והייתה בגדר אסון לאומי. הפעם המתח בתחנת בית שמש ובתחנות המשנה שלה, בצלפון, עמק האלה ובר גיורא, היה בשיאו.

בשעה 13:40 התקבל במוקד שירותי הכיבוי דיווח על עמוד עשן המיתמר משיפולי מושב תעוז. רשף רפאל יצא לבדוק את האירוע ואיתו צוות כיבוי. "כבר כשהיינו בפיתולים של כביש 44 היורדים לכיוון תעוז הבנתי שזה אירוע גדול", הוא מספר, "האש התפשטה במהירות עצומה, הלהבות שהיו ביער מצדו הצפוני של הכביש היתמרו לגובה של עשרות מטרים והאש דילגה באופן פתאומי לצד הדרומי של הכביש והתחילה להיאחז בשיפולים של יער הנשיא".

רפאל הודיע לחדר המבצעים של שירותי הכיבוי כי יש להכריז על אירוע גדול, לגייס את לוחמי האש שנמצאים בכוננות ולהזניק למקום זוג מטוסי כיבוי.

"החשש הראשון שלי היה שהאש תתפשט לכיוון יער הנשיא ולכן הוריתי לכבאית שהייתה איתי לעצור את האש שהתחילה להתפתח בצידו הדרומי של כביש 44", מספר רפאל, "במקביל הקפצתי את הכבאית של תחנת צלפון וביחד הגענו לתעוז, שם זיהינו כי נקודת השריפה החלה מאתר גזם קטן בסמוך למטע זיתים בגבול המזרחי של המושב".

יער אשתאול שניטע בתחילת שנות ה-50 מיתמר כיום לגובה של 30-40 מטרים. להבות האש שאחזה בעצים בני עשרות השנים מגיעים בשיאן לגובה כפול מגובה העץ. "בתוך כמה דקות עמדנו כאן במצב שבו אנו מתמודדים עם חומת אש בגובה של 60-80 מטר, הרוחות העזות מגיעות מכיוון מערב ודוחפות את האש מזרחה, והאש מתפתחת במהירות עצומה. הודעתי למשטרה שעליה לסגור את כביש 44 בקטע שבין צומת נחשון לצומת שמשון", מתאר רשף רפאל את הדרמה שהתרחשה מול עיניו.

הדיווחים שמועברים לחדר המבצעים שלכוחות הכיבוי מבהירים את חומרת המצב. במחוז ירושלים מוכרז גיוס כללי וכל לוחמי האש מוקפצים מבתיהם אל מקום האירוע. במקביל, נכנסת משטרת ישראל לפעולה, מסוק משטרתי עולה לאויר ומתחיל לדווח על התפתחות הדליקה. אל האזור מתחילים לזרום ניידות כיבוי של קרן הקיימת. מטוסי הכיבוי מתחילים בפעולות הכיבוי וכמות המטוסים מוכפלת לארבעה.

צילום: אריאל ברגר

 

היער האהוב

 

במושב תרום הנמצא מעברו הדרומי של כביש 44 רואים בבירור את תמרות העשן ואת להבות הענק של הדליקה. באחד הבתים הצופים אל הדליקה נמצאת תושבת המושב, שירלי עציון, הרואה באימה כיצד האש הולכת ומאכלת את היערות האהובים עליה.

"כילידת תרום גדלתי במושב המוקף ביערות ירוקים", מספרת עציון, אם לשניים העובדת כמנהלת משרד של חברה לגיזום עצים במושב כפר אוריה, "אני מאוד אוהבת את היער ואת השלווה שהוא משרה עלי. היער הוא מקור השראה ומקור לאנרגיה חיובית שאני שואבת לצורך העבודה שלי כמטפלת רוחנית. האש העצומה הדאיגה אותי מאוד, גם בגלל האהבה שלי ליערות שמסביבנו וגם בגלל הדאגה לאש שעשויה למצוא את הדרך שלה גם לבתים של המושבים לידנו".

גם ברשות הכיבוי וההצלה הארצית הבינו כי מדובר באירוע מסוכן ביותר. כוננות כללית הוכרזה בכל תחנות הכיבוי, ועשרות כבאיות הוזרמו למקום האירוע מכל רחבי הארץ, כולל מחיפה. אל האירוע הגיע מפקד תחנת כבאות והצלה בית שמש, טפסר ראובן יצחק, ולקח את הפיקוד. במקביל, מחוז ירושלים במשטרה מכריז על תגבור כוחות, תחנת המשטרה של מטה יהודה מכריזה מקפיצה את מפקדת התחנה, עשרות שוטרים ומתנדבים. אל המקום ממשיכים לזרום כוחות משטרה, ניידות של קק"ל, כוחות כיבוי של צה"ל ועשרות מתנדבים.

במקביל, הוחלט להפעיל את כל טייסת הכיבוי על 12 מטוסיה. רשף זכריה רפאל: "הנוכחות של מטוסי הכיבוי היא אמצעי עזר חשוב ביותר. צריך להבין, שכבאית משוכללת ואיתה זוג של לוחמי אש, שזה צוות הכיבוי הקיים, לא מסוגלת לעמוד מול חזית אש בגובה של עשרות מטרים בלי העזרה של הצנחת חומר כיבוי מלמעלה".

ההחלטה של רפאל לפעול לכיבוי נקודת הדליקה שהתפתחה בחלקו הדרומי של כביש 44 התבררה כנכונה. הכבאית הצליחה להשתלט על הדליקה ולעצור אותה. אולם, חזית האש המשיכה בינתיים להתקדם במהירות לכיוון מזרח והאש תפסה את העצים ברכס הגבוה שמעל אשתאול.

עורך הדין, אריאל ברגר, מבית מאיר, צפה מסמוך לביתו אשר בראש ההר, על המחזה המתחולל אל מול עיניהם, ובמטוסי הכיבוי הצוללים באומץ לב אל תוך העשן במטרה לסייע לכוחות הקרקע. “אמנם ראיתי כבר שרפות רבות באזור אבל מעולם לא בעוצמה כזו", הוא מספר, "רק בתחילת השנה צילמתי מראש ההר את השלג שירד לראשונה על יער אשתאול, היה זה מראה מרהיב, עצוב לחשוב שכל היער הזה נעלם".

במושב אשתאול קיבלו התרעה מקדימה על אפשרות כי האש תגיע גם אליהם. ואז דילגה האש שוב לצד הדרומי, ונאחזה בחלקת יער בסמוך לדרך הפסלים ביער הנשיא.

"יער הנשיא הוא הדרך לאזור התעשייה הרטוב", מסביר רפאל, "אזור המלא במפעלים ובהם חומרים דליקים. החשש היה שהאש תגיע אל המפעלים האלה". לוחמי האש מגבירים את המאמצים שלהם כדי לנסות ולמנוע את התפשטות האש לכיוון מורדות הרטוב.

משמאל לימין: רשף זכריה רפאל, שירלי עציון, מומי אלימלך

 

סכנה ברורה

 

המאבק באש נמשך כל שעות אחר הצהריים של יום שישי. בכוחות הכיבוי עשו כל מאמץ כדי להקטין את הסכנה ללוחמי האש. רשף זכריה רפאל מכיר את הנושא היטב.

"בשנת 1995 הייתי לוחם אש צעיר בתחנת הכיבוי בבית שמש כאשר הוזנקנו לטפל בשריפת הענק שהשתוללה באזור מעלה החמישה וקרית ענבים. היה לנו אז ציוד מאוד מיושן. חלק מהכבאיות התקשו אפילו לעלות את העלייה משער הגיא לכיוון ירושלים", נזכר רפאל.

לוחמי האש של 1995 על ציודם החסר והמיושן מצאו את עצמם בליבה של שריפת ענק שהשתוללה משני הצדדים של כביש מס' 1, וחסמה במשך יום שלם את דרך המלך לירושלים. צוות הכיבוי של זכריה רפאל נאבק בלהבות עצומות עם ציוד מיושן ורפאל עצמו נפגע קשות משאיפת עשן. "אבחנו שאני נמצא בסכנה והטיסו אותי לבית החולים רמב"ם", הוא מחייך, "הכוונה היא שנהג האמבולנס פשוט 'טס' על הכביש במהירות עצומה עד שאפילו אני התחננתי לפניו שיאט קצת. אבל הוא ענה לי שהכי חשוב להביא אותי לבית החולים במהירות".

בשריפת הענק של 1995 עלו באש כ-20 אלף דונם ובהם כ-2 מליון עצים, 31 מהבתים במושב שורש ניזוקו קשות ו-5 בתים במושב נווה אילן, לולים נשרפו ובהם מאות אלפי עופות וגם גלריה לאמנות עלתה באש ובה מאות ציורים יקרי ערך, והנזק הכולל נאמד ב-40 מיליון דולר. אך במחוז ירושלים היו נחושים לא לאפשר לדרמה הזו לחזור על עצמה גם הפעם.

"לוחמי האש היו ממש גיבורים", אומרת שירלי עציון, "ראיתי אותם נלחמים באש, בחום אימים, כשהם לא חוסכים כל מאמץ כדי לנסות ולעצור את ההתפשטות של הדליקה".

שילוב הכוחות של פעולות הכיבוי אכן הצליח ובשעות הערב הושגה שליטה על האש. "העובדה שהפעם הצלחנו להשתלט על האש בתוך כשש שעות היא עדות למקצועיות הרבה שפיתחנו עם השנים", אומר רפאל, "ללא שילוב הכוחות של הכיבוי עם המטוסים, ניידות קק"ל, המשטרה והמתנדבים, האירוע הזה היה יכול בקלות להפוך לדליקת ענק בסגנון יערות הכרמל או האירוע של שריפת הענק מלפני עשרים שנה".

מסיכום של השריפה הפעם עולה כי עלו באש כ-1600 דונם של עצים. בפעולות הכיבוי השתתפו כ-70 צוותי כיבוי, 13 מטוסי כיבוי, יותר מ-150 לוחמי אש, ניידות כיבוי של קק"ל ואיתן עשרות עובדים, עשרות שוטרים מתחנת מטה יהודה ובית שמש ועשרות מתנדבים. נגרם נזק כבד לטבע ולבעלי חיים החיים בתא השטח הזה. מרשות הכיבוי וההצלה נמסר כי מדובר באירוע השריפה הגדול ביותר מאז השריפה בכרמל ב-2010.

"הפעולות של לוחמי האש ושל עובדי קק"ל כל כך ריגשו אותי שהרגשתי שתושבי האזור חייבים להודות להם", מתרגשת שירלי עציון. במסגרת פעילותה כחברת ועדת התרבות של מושב תרום היא ארגנה עשרות מילדי המושב לסדנה שבה הם כתבו שלט באורך של עשרה מטרים ובו המלים "תודה שהצלתם לנו את היער". בתחילת השבוע הועבר השלט למשרדי קק"ל באזור.

במחוז ירושלים של שירותי הכיבוי הוהצלה הקימו צוות חקירה שיבדוק את נסיבות פרוץ השריפה.

צילום שער: צפריר ניר

יובל רובין

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?