תחושת הדאגה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי

השנה האחרונה הייתה מהתקופות המאתגרות והמשמעותיות בחיי, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית והאישית. כאזרחית ישראל, כמו רבים אחרים, התמודדתי עם המציאות הכואבת של מלחמה ששינתה את שגרת חיינו. המלחמה, והאסון במסיבת הנובה, שבו קיפחו את חייהם ילדים של חברים יקרים, לצד הפצועים והנופלים הרבים מקרב חבריו של בני המשרת כקצין בגולני בגבול הצפון, היוו עבורי תזכורת חזקה לשבריריות החיים. בנוסף לכך, בני הצעיר התגייס לאחרונה כלוחם בשריון, ובתי נקראה מספר פעמים לשירות מילואים בהגנה האווירית – מה שהביא לכך שכמעט כל בני משפחתי נמצאים בשירות המדינה בתקופה קריטית זו.

יחד עם הקשיים, למדתי לראות את החוזק והערבות ההדדית של החברה הישראלית. התמיכה, ההתגייסות לעזור אחד לשני, והרצון להמשיך קדימה – כל אלה הביאו לידי ביטוי את עוצמתנו. ברגעים אלו, אנו נזכרים עד כמה חשוב להיות שם אחד בשביל השני, ולבנות חוסן קהילתי שיאפשר לנו להתמודד עם הקשיים גם ברגעים הקשים ביותר.

במישור המקומי, השנה החלה עבורי כסמנכ"לית במלון לוגוס ביד השמונה, מלון שקיבל לתוכו בברכה מפונים מהדרום ומהצפון בשל המלחמה. ברגע אחד, הפכנו לא רק למארחים אלא למשפחה גדולה, כאשר צוות המלון מעניק תמיכה למפונים ומתפקד כסוג של עובדים סוציאליים. מדובר היה באתגר עצום, לנהל מלון בסיטואציה כזו, כאשר חלק מצוות העובדים, כולל המנכ"ל, היו מגויסים לצו 8. אך בזכות ההירתמות המשותפת של הצוות ושל המועצה , הצלחנו להעניק חום ותמיכה למי שהיה זקוק לכך.

תוך כדי המלחמה נערכו הבחירות למועצה, ועם כניסתי לתפקיד כסגנית וממלאת מקום ראש המועצה, הבנתי עד כמה התפקיד כולל אחריות רחבה. נדרשנו להמשיך ללוות את צוותי החירום ביישובים, ללוות את משפחות הנופלים והפצועים ,לסייע למפונים במלונות וביישובים, ולמצוא דרכים יצירתיות לשמור על תחושת שגרה, גם כשנראה שזו רחוקה מלהיות אפשרית. פעלנו לקיום אירועים קהילתיים כמו הופעות ביישובים, אירועי לילה לנוער ופעילויות חינוכיות בתנועות הנוער על מנת לתת לתושבים תחושת ביטחון ורגיעה, אפילו אם באופן זמני.

 עם 57 היישובים במטה יהודה, כל ישוב והאתגרים שלו, נדרשנו לתמרן בין הצרכים השונים והמשברים שנבעו מהמצב. היו רגעים שבהם התמודדנו עם חוסר ודאות מוחלט – בין אם בהיבט הביטחוני, הלוגיסטי, או הקהילתי – אך תמיד שמרנו על מחויבות לשירות ולתמיכה בלתי פוסקת בתושבים שלנו. פגישות עם ועדי היישובים החדשים והוותיקים אפשרו לנו לשמור על קשר ישיר, להקשיב לצרכים בשטח ולהגיב בהתאם.

במישור האישי, השנה הזו דרשה ממני כוחות נפש עצומים. כאם לשני ילדים המשרתים בשירות קרבי תחושת הדאגה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי, אך גם לתזכורת לכמה חזקה ועמוקה תחושת השליחות. הלכתי לישון בכל לילה עם לב כבד, אבל קמתי בבוקר בתחושת אחריות ושליחות לקהילה שלנו, ולמפונים רבים שמצאו מקום חם ברחבי המועצה. ידעתי שאנחנו חייבים להמשיך לתמוך אחד בשני, ולעבוד למען הרווחה הכללית של כל תושב ותושבת.

למרות כל האתגרים, הצלחנו לשמור על המסורת של מטה יהודה ולחזק את הקהילה. חגגנו את חגיגות היין, אביב האוכל ,קיימנו אירועי תרבות חשובים, והמשכנו להציג את מועצת מטה יהודה בתערוכת התיירות IMTM שהתקיימה בתל אביב. גם בימים של קושי, הענקנו מקום לאומנות, ליצירה ולתיירות המקומית, ונלחמנו לשמור על תקווה ועל פעילות מתמשכת.

לסיום, ברצוני לברך את תושבי מטה יהודה על השנה הזו. שנה של אתגרים, אך למרות הכל, גם שנה של צמיחה. אנו ממשיכים יחד, עם לב פתוח ויד מושטת, וכל אחד ואחת מכם מהווים חלק בלתי נפרד מחוסנה של קהילתנו. אני מאמינה כי נצא מחוזקים ונדע להמשיך לבנות עתיד טוב יותר לכולנו.

מאחלת שנזכה לראות את החטופים במהרה בבית ,את החיילים והפצועים בריאים בגופם ובנפשם. שנה טובה

אפרת שלף טובול - סגנית וממלאת מקום ראש המועצה

תושבת שורש