העץ היועץ הנדיב

את האגדה המפורסמת "העץ הנדיב" שנכתב ע"י ש. סילברסטיין כולנו מכירים, והוא מתאר את אהבתו הגדולה של עץ כלפי ילד, ואת נכונותו להעניק ללא תנאי. העץ פונה אל חברו כ"ילד", גם כאשר הילד גדל, מתבגר ומזדקן. סיפור אגדה זה, וסיפורים רבים נוספים, מתארים את הקשר העמוק שלנו כבני אדם עם עולם העצים – קשר עמוק עד שהם מקבלים בתודעתנו איכויות אנושיות גבוהות של חמלה, נתינה, תקשורת ותבונה.

מחקרים מדעיים מתקדמים אודות התקשורת המיוחדת של העצים שופכים אור על אותן "ישויות צומחות”. מתברר שהעצים מגיבים באופן מרתק למוסיקה, מתקשרים ביניהם, ואף משפיעים עלינו בתדרי האנרגיה שלהם, וזאת מעבר לתועלת הפזיולוגית של פליטת חמצן לאטמוספירה.

ישובי מטה יהודה התברכו בסביבה שצמחיה ועצים רבים נטועים בה. אותם יערות, המלווים אותנו בשתיקה ענווה, כשאנו חולפים בכבישים, נדיבים אלינו עד מאוד, ולעתים נשכחת מליבנו ההודיה על קיומם. בחלומות נפגוש עצים, או אלמנטים מייצגים מעולם הצומח, ובשפת החלומות הסימבולית הם ישקפו עבורנו רעיונות עמוקים, הקשורים בצמיחתנו שלנו.

שורשי העץ בחלום הם משל לשורשים שלנו – המקורות מהם אנו ניזונים לצמיחתנו, והם תת-קרקעיים, גלויים ונסתרים בו-זמנית.

הגזע הוא משל לעמוד השידרה הפנימי שלנו, הפיזי/מנטלי/רגשי בו-זמנית.

העלים הם משל לצמיחה באופן כללי, אותה צמיחה שמושפעת מחילופי העונות (שלכת), כשלעיתים היא ניכרת וגלויה, ולעיתים ניסתרת בתקופות/עונות המעבר.

הפירות הם משל לתוצאות המבורכות שהניבה הצמיחה האישית.

צמרת העץ היא משל לשיאה של הצמיחה השואפת מעלה.

מובא כאן חלום לדוגמה שייטיב להמחיש את הרעיון. החולמת היא אישה בגיל 62, סבתא לנכדים, פעילה מאוד גם בספורט, אשר ללא הרף עסוקה באירוח המשפחה, בחוגים וקורסים, מבורכת בסביבה חברתית עשירה, ו"אין רגע דל, לפעמים עד טירוף", כפי שהיא מעידה על עצמה.

חלום: העץ כמקור השראה

נ' מספרת: ...”בחלום רצתי והתרוצצתי בין סמטאות. על אף שלא ראיתי בדיוק מפני מה, או מי, אני בורחת, הייתה לי תחושה בחלום שמשהו רודף אחריי, אבל לא יכולה לומר מה. המשכתי להתרוצץ בתקווה למצוא מוצא למרדף הזה, שנדמה היה שלא נגמר... כבר הייתי מותשת ובמקומות מסויימים הערכתי שאני חוזרת שוב ושוב על עיקבותיי לאותו מקום – סוג של פלונטר מייגע וללא מוצא.

פתאום אני מוצאת את עצמי באפיזודה חדשה, שלא קשורה למצב שממנו התחיל החלום. באפיזודה הזו אני מצויה בשדה רחב וירוק מאופק לאופק, השמיים כחולים ויש שקט ושלווה גדולה. באמצע השדה עומד עץ גדול ומרשים ביופיו. אני ניגשת וקרבה אל העץ, מתבוננת בו ומבחינה בתופעה מעניינת. על העץ צומחים פירות בכל מיני שלבי צמיחה – ישנם פירות בשלים מאוד, אחרים שעוד לא בשלו, ונוספים שהם רק בראשית צמיחתם הראשונית ביותר. עמדתי מתחת לעץ והתפעלתי מהתופעה המדהימה.”

זוהרית: לא בכדי הקדמתי לספר על נ' ועל ההתנהלות היומיומית הקדחתנית שלה. החלום משקף את החוויות הרגשיות שלה במשלים וסימבולים ובתחילתו מתואר כיצד היא חשה רדופה של ידי "גורם נאלם ובלתי מזוהה, כשהיא נתונה כולה למרדף, החוזר על עצמו במעגלים, כשמלווה אותה התחושה המתישה ש"אין מוצא". את הרעיון הזה קל לנו יותר להבין כששומעים ממנה על יום טיפוסי בחייה. יום רודף יום וגדוש באינסוף מטלות. חשוב להבין כי נבחן את הדבר ללא שיפוט מצידנו לטוב/רע, אלא רק נתבונן.

האפיזודה האחרונה של החלום מובילה את נ' להתבוננות קצת אחרת אל המצב, התבוננות המעניקה לה השראה לצמיחה, ואולי אף למוצא מהמצב אליו היא נקלעת לעיתים קרובות ועייפה ממנו. העץ בחלום הוא משל לטבע הצומח שבתוכנו, אשר איננו מנסה להחיש או לאלץ את צמיחתו. כל פרי צומח בעיתו, ויש מקום נדיב לכל דרגות הצמיחה. העץ בחלום מטמיע בתודעתה של נ' את השקט , השלווה, הנינוחות וההשלמה של הנוכחות כפשוטה. זוהי השראה שאיננה מובנת מאליה לאישה כמו נ' והחלום אכן הפליא להעניק אותה בדמותו של העץ, כפי שתואר על פרטיו.

כשדיברתי עם נ' על החלום ומשמעותו היא נשמה עמוק ואמרה "אני כבר נרגעת, בכל פעם שאני נזכרת בעץ החלומי הזה"...

חלומות פז מבורכים !

זוהרית רובין