13.5 שנות מאסר לנער שדקר למוות את נריה עמר ז"ל במושב מחסיה

נריה עמר ז"ל (התמונה באדיבות המשפחה) 

על פי הכרעת הדין, כי ב-25 ביוני 2021, "המנוח, נריה עמר, הזמין שניים מחבריו למסיבת יום הולדת של אחד החברים במושב מחסיה שליד בית שמש. סמוך לשעה 03:00, כשרצו החברים לעזוב, המנוח פנה לרוצח (הקטין א') וביקש ממנו שלא יעזבו...בין השניים החל ויכוח תוך כדי שהם יוצאים מהמבנה, דוחפים ומכים זה את זה. במהלך התגרה שלף המנוח נריה עמר חפץ חד, הניף לעבר הקטין הרוצח ופצע אותו בכף ידו בין האגודל לאצבע. החוגגים הפרידו בין השניים והם הסתלקו מהמקום".

הקטין א' נסע לבית של דור אזיו, שהוא בן זוגה של אחותו. אזיו (21) הורשע בשנת 2017 בהריגה ועבירות נוספות ונגזרו עליו חמש שנות מאסר. בספטמבר 2020 הוא שוחרר ממאסרו ומאז הוא אסיר ברשיון, השוהה בפיקוח של אזיק אלקטרוני בביתו. יש לציין כי אזיו הוא בן דודו של נריה עמר ז"ל.

א' סיפר לאזיו את שאירע במסיבה. לפי האישום, אזיו פתח את המגירה בשידה שבחדרו, הוציא ממנה סכין קפיצית בעלת להב באורך של 10 ס"מ, הניח אותה בידיו של הקטין ואמר לו "לך תעשה, אני איתך". כעבור עשר דקות יצא א' עם הסכין לעבר רכבו ונסע לכיוון המסיבה.

אזיו סיפר לאמו ולבת זוגו (אחות של א') כי נריה ז"ל פצע את א' והוא יצא כדי להתעמת איתו. אחותו של א' ניסתה להפציר באזיו כדי שישכנע את א' שלא לפגוע במנוח אך אזיו סירב להיענות להפצרותיה.

מכתב האישום עולה כי א' הגיע למקום המסיבה במושב מחסיה וביקש מנריה ז"ל לבוא לשוחח עמו מחוץ למבנה. עמר המנוח נענה לבקשה והשניים שוחחו עד שפרצה ביניהם תגרה שבמהלכה שלף א' את הסכין שקיבל מאזיו ודקר את נריה בבטנו, תוך שהוא גורם לפציעה קשה באברים הפנימיים, וכן דקר אותו בעכוזו. עמר פונה לבית החולים ומת מפצעיו דקות ספורות לאחר מכן.

בהכרעת הדין נקבע כי הנאשם דקר למוות את המנוח כשהוא אדיש לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית, תוך שנדחתה טענת ההגנה כי פעל בקלות דעת. פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד בני ליבסקינד, ביקשה להשית על הנאשם 15 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי מקסימאלי למשפחתו של המנוח.

הפרקליטות טענה כי הנאשם חזר לאירוע השני ביוזמתו עם תכנון ועם סכין במטרה לנקום במנוח וכי התנהגותו מבטאת זלזול מובהק והתנכרות לערך חיי אדם. עוד נטען כי מלבד התוצאה הקשה שנגרמה בגדיעת חייו של נער צעיר, הנאשם המיט חורבן על משפחה שלמה. כמו כן ציינה הפרקליטות את הצורך למגר את תופעת הסכינאות הרווחת ככלל בחברה ובוודאי בקרב צעירים ובני נוער שגובה מחירים כבדים.

בא כוח הנאשם טען כי רמת הענישה הנוהגת רחוקה מזו שעל פיה טוענת הפרקליטות וביקש מביהמ"ש לא להחזיר את הנאשם לבית הכלא לריצוי עונשו אלא לראות בתקופה ששהה במעון הנעול עד כה בתקופת מאסר של ממש.

ביהמ"ש קבע כי העבירה שביצע הנאשם מחייבת הטלת עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית והשית עליו כאמור, 13.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסכום של 150,000 שקל למשפחתו של המנוח.

בנימוקים לגזר הדין נאמר: "הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה עמוקה וצער רב עליהם ועבר הליך טיפולי ממושך וחיובי במעון שבו הוא שוהה מזה כשלוש שנים. ניכר כי הנאשם בתחילתה של דרך לתיקון דרכיו, אף שתהליך שיקומו אינו נקי מקשיים. עם זאת נסיבות העניין שלפנינו מחייבות החמרה בעונש. לאחר ההתרחשות הראשונה, עזב הנאשם כאמור את מקום המסיבה ובכך היה בידו לסיים את האירוע. כשעה לפחות חלפה מעת שהשתתף הנאשם במסיבה ועד לאירוע הקטלני" קבע ביהמ"ש.

הפרקליטות מביעה תקווה כי העונש שנגזר, על אף שאין בכוחו להקל על כאבה העמוק של המשפחה, יסייע במעט להפחית מהסבל הרובץ על כתפיה.