מקום לחבק בחלום

בחלום אנו עשויים לראות עצמנו מחבקים או חבוקים על ידי דמויות שונות, ביניהן דמויות שאינן מוכרות לנו מהמציאות, או שאין לנו אתם יחסים רלוונטיים כלשהם, או שגילויי חיבה כמו חיבוק לא מתאימים לקשר אתם. רבים מתעוררים מחלום שכזה ושואלים: הכיצד?

חיבוק בחלום הוא סימבול ומשל לחיבוק במובן היותר רחב של המילה. אם מישהו מחבק אותנו בחלום, זהו שיקוף של תחושתנו כי אנו חבוקים במהות שלנו – מחבקים את האמונות שלנו, מכילים אותנו, יש לנו מקום בעולמו של האחר, אנו חשים נתמכים, מקובלים, זוכים לעידוד. כל אלה נכונים גם למצב ההפוך בו אנחנו אלה הבאים לחבק את האחר. החיבוק איננו בהכרח מחווה של קשר קרוב, או מגע אינטימי, כפי שאנו מכירים מהמציאות.

תפקידו העיקרי של כל חלום הוא להציף את החוויות הרגשיות, לפרוק ולשחרר את המתחים האגורים בתוכנו, לטובת בריאותנו הנפשית. בחלום בו מופיע חיבוק כסימבול, עולות שאלות היכולות לתרום לחולם הדרכה ותובנות גם לטובת המודעות העצמית. האם החיבוק בחלום נעים, או חונק? כיצד אנו מגיבים לחיבוק? מי או מה הוא זה שמחבק אותנו? מה בדיוק אנחנו מחבקים לעצמנו? את מה אנחנו מאמצים ללבנו? האם זו פלישה למרחב של מישהו? הם זו קבלה, או שמא כניעה או פשרה?

חשוב מאוד להקשיב לסיפור החלום כולו. הפרטים הנלווים לחיבוק שבחלום יעניקו לנו אינפורמציה חשובה אודות החיבוק החלומי הזה.

מצורפים קטעים מתוך חלומות, הממחישים את הרעיון.

חיבוק צבאי

ר' כותבת: “בחלום אני רואה עצמי מתחבקת עם מישהו שנראה לי כמו בעלי (במציאות אינני נשואה ואין לי בן זוג כרגע). הוא לבוש במדים בשירות קבע. בחלום אני יודעת שזה מאוד קשה לי להיות נשואה לאיש בקבע, אבל אני מסופקת וטוב לי.”

זוהרית: קטע זה מחלומה של ר' איננו עוסק בזוגיות בחייה, אלא משקף את תחושת המסירות שלה לעבודתה, וכיצד היא חוברת (נשואה) לשירות שלה בקביעות (קבע), חשה מגויסת וכפופה למשמעת (צבאיות). זה קשה, אך זו בחירה שמספקת אותה.

החלום מציע לר' התבוננות גבוה אל המצב, ומעלה שאלות חשובות שעשויות להאיר את מודעותה העצמית של ר': האם החיבוק הזה חונק? האם ר' מגוייסת לעבודתה יתר על המידה ובאופן שבו היא מוותרת על דברים אחרים, כמו הפנאי לפתח קשרים זוגיים למשל?

חיבוק מקצועי

ג' כותבת: “במציאות לא הייתי אפילו מעלה בדעתי להתחבק עם מנהל המחלקה במקום עבודתי. הוא מבוגר ממני ב-20 שנים והוא לא בדיוק נסיך. בחלום הזה הוא הופיע מולי אחרי שישבנו על סידור העבודה, ואז התחלתי לחבק אותו, כמו שהייתי עושה עם החבר הכי טוב בעולם. זה היה מוזר....”

זוהרית: קטע זה מחלומה של ג' לא מספר לנו על יחסים שלה עם מנהל המחלקה, לא ולא. החלום משקף חוויות רגשיות מעולמה הפנימי של ר' במשלים וסימבולים. מתואר כיצד ר' מרגישה שהיא מקבלת ומקובלת במקום עבודתה. החיבוק הוא קבלה/הכלה שלה את האחרים כבני אדם – מקצועית ואנושית.

קבלה של אמונות

ס' מספרת: “בחלום הייתי בבית כנסת ופתאום נכנסו למבנה חיילים נאציים שרצו לדעת מי יהודי ואת מי להרוג. הייתה מהומה, אנשים התחילו לברוח וגם אני הייתי מבולבלת וחסרת אונים. נותרתי לבד בבית הכנסת עם החיילים. באיזשהו שלב לקחתי את היוזמה לידיים והתחלתי לדבר/לתקשר איתם, עם החיילים, להסביר להם שהמלחמה נגמרה מזמן... שהיא לא רלוונטית יותר... בהדרגה הם קלטו והיו נבוכים מאוד, ועם המבוכה שלהם הם התקרבו אליי וחיבקנו זה את זו. הרגשתי הקלה גדולה...”

זוהרית: חשוב לציין כי ס' (בגיל 62) איננה אישה דתית שמבקרת בבית כנסת באורח סדיר, וגם איננה בת לניצולי שואה בהסטוריה הפרטית שלה. החלום משקף חוויות רגשיות שלה הקשורות לאמונות ותפישות עולם (החלום מתרחש בחסות בית כנסת), ומתאר תהליך כיצד בתחילתו היא חשה שייכת לקבוצה הנרדפת בשל אמונותיה. המשך התהליך מתאר את תחושת האיום הקטלני (חיילים נאציים) והאלים, שרבים אחרים ממהרים לברוח ממנו. בסופו של החלום מתואר סופו של התהליך, וכיצד היוזמה שלה להסברה ודיאלוג נושאת פרות והאיום אט אט חולף – היא מצליחה להכיל (לחבק) ולקבל את מושא האיום, ומרגישה מקובלת ועטופה בהבנה.

החלום מתאר את תהליך החוויות הרגשיות בדרמטיות יתרה, על מנת לפרוק ולשחרר את המתחים האגורים ברגשותיה. בנוסף, ניתן להסיק מהחלום הדרכה עבור ס' למצבים דומים בהמשך – התקשורת וההסברה הם המפתחות שעומדים לרשותה לפתרון.

זוהרית רובין