דלג לתוכן העמוד
יום שני, 21 באוקטובר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

חיים בסרט

את הביטוי "חיים בסרט" כולנו מכירים, והוא מבטא את הרעיון כיצד אנו בוחנים את חיינו בעיני המצלמה, בוחנים את התרחישים (תסריטים)של חיינו. לעתים נבחן את חיינו מנקודת מבטו של הבמאי, שהרי אפיזודות בחיינו יכולות להתרחש אחרת. התרחישים בחיינו מורכבים מאותם האלמנטים המרכיבים סרט, או הצגת תאטרון – יש בהם שחקנים ראשיים, שחקנים משניים, ניצבים, תפאורה ועוד.

כאשר מוטיבים אלה מופיעים בחלום, הם מייצגים את התרחישים של החיים... אותם תרחישים שניתן להתבונן בהם בעיניי הצופה מהקהל, או התסריטאי, או הבמאי, או השחקן, או כל אלה בו-זמנית. כפי שמחזירים סרט וידאו לאחור ומביטים על מה שצולם בעבר, נוכל לזפזפ אל זיכרונותינו ולבחון אירועים מההיסטוריה הפרטית. הביטוי "חיים בסרט" מייצג את התרחישים המופלאים של החיים.

 

בחלומות נפגוש את הנושא מהיבטים שונים - לעתים נראה עצמנו בחלום משחקים בסרט, או צופים בסרט או הצגה, מופיעים על במה, או מאחורי הקלעים, או נוטלים חלק בתפקידים שונים. הבמאי הפנימי שבתוכנו, תת-המודע, משקף לנו במשלים וסימבולים את הלך רוחנו הפנימי. חשוב לשמוע את סיפור החלום כולו, על מנת להבין את הרקע להופעת החלום, ולאיזה הקשר מתייחסים הסימבולים המופיעים בו.

מצורפים קטעים מחלומות לדוגמה, הממחישים את הרעיון.

 

הטנגו האחרון

ט' כותבת: … “בחלום ישבתי עם חבר שלי בבית קולנוע. צפינו בסרט "הטנגו האחרון". לידנו ישבו בני משפחתו והיו עצובים מאוד"...

זוהרית: קטע זה מחלומה של ט' משקף את תחושותיה כיצד היא צופה את התרחיש ההולך ומתקרב של סיום היחסים שלה עם החבר ("הטנגו האחרון”), ומעבדת בתוכה את האפשרות שהפרידה העצובה תהיה גם מבני משפחתו.

 

אפשר לשנות את המחזה ?

ר' כותבת: … “ברקע של העלילה בחלום הסתובבה אישה מאוד מרשימה. הבנתי שהיא בימאית חשובה, ולמרות מעמדה היא צנועה. היא העניקה לי זר פרחים גדול... שתינו ידענו שבתוך הזר יש פרחים בודדים נבולים, אולם כשהבטתי בהם היא אמרה לי "אין במה להתבייש" והביטה בי במבט חודר"...

זוהרית: קטע זה מחלומה של ר' מבטא את תחושתה כיצד עם כל הקשיים הרגשיים (אשר השתקפו בתחילתו של החלום ואינם מופיעים כאן), היא מרגישה שהיא ראויה להוקרה על צמיחתה האישית (זר פרחים). גם אם נחסמה הצמיחה לעתים (פרחים בודדים נבולים), אין לה במה להתבייש, וביכולתה לשנות את המשך התסריט (הבמאית מביטה בה במבט חודר).

 

אדוני, כרטיס בבקשה !

ע' כותב: ...”בחלום הגעתי עם אשתי להצגה "משפחה שכזו" וכשניגשתי לקופה לקחת את הכרטיסים, הקופאית אמרה שאין כרטיסים עבורי. לא נותרו כרטיסים, והשומר גרש אותנו בחרפה מהאולם"...

זוהרית: קטע זה מחלומו של ע' משקף את תחושותיו כיצד אין לו זכות (אין כרטיס עבורו) ליטול חלק בהצגה של המשפחה הסטראוטיפית המושלמת (“משפחה שכזו"). אולי משום שמדובר במשהו מלאכותי מבחינתו (הצגה), או שאיננו מרגיש לגיטימציה מוחלטת בהיותו חלק מזה, ואף מרגיש מבויש בחוסר השייכות (מגורש בחרפה).

 

משמיעה את קולי

ח' כותבת: ...”ישבתי באולם גדול ומלא באנשים וציפינו להופעה/הצגה שתתחיל... ואז הופיעה על הבמה אישה שדומה לי בדיוק והתחילה לשיר בקול גבוה ומרשים שקשה להתעלם ממנו. כל כך התרגשתי, וזה עורר אותי לחשוב, שאם היא יכולה, אולי גם אני...”

זוהרית: קטע זה מחלומה של ח' מתאר כיצד היא נחשפת לצפייה במודל שתוכל להזדהות איתו (אישה שדומה לח'), וכיצד היא מרגישה מסוגלת להיות חלק מהתרחיש (ההצגה) בו "תשמיע את קולה" ותבטא את עצמה בביטחון וללא עוררין (בקול גבוה). החלום משקף את הבשלות ההולכת ומתהווה ברגשותיה של ח' להוציא לאור ולהשמיע את קולה האישי.

 

חיים בסרט מתח

ד' כותבת: ...”בחלום היינו עם קבוצה של כמה זוגות חברים בגילנו והגענו למקום בו מקרינים כל מיני סרטים בו-זמנית. כולם (כולל בן-זוגי) ממש לחצו עליי להכנס לסרט מתח/אימה, והרגשתי שמפעילים עליי לחץ, בזמן שהעדפתי סרט דראמה אחר. בסופו של דבר נכנעתי ללחץ הקבוצתי, אבל את רוב הסרט לא ראיתי, כי נרדמתי"...

זוהרית: קטע זה מחלומה של ד' מתאר כיצד היא מרגישה חריגה סביבתה החברתית של זוגות בני גילה. היא חשה שהם בוחרים בתרחישים של מתח (רוצים להכנס לסרט מתח/אימה), בעוד היא מעדיפה לעסוק בדראמות השקטות את החיים. תחת אילוץ ולחץ קבוצתי היא משתפת פעולה, אך לא באמת נוכחת (נרדמת). מנקודת מבט גבוהה אפשר להבין מהחלום כי כל תרחיש, בין אם מתח ובין אם דראמה, הינו בחירה במה תעדיף ד' להזדהות יותר.

 

חלומות פז מבורכים !

רובין זוהרית

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?