אליפות עולם, כאן, אצלנו !
מי שהגיע למסילת ציון וצפה במקצה המסכם של אליפות העולם בניווט על אופני הרים הבין מיד: מטה יהודה היא המקום המושלם להקמת מרכז הניווט הרגלי והרכוב בישראל. אגב, הנציג האזורי יצא מקום 50 בעולם
המקצה המסכם של אליפות העולם בניווט על אופני הרים התקיים לאחרונה ביער אשתאול. עשרות הרוכבים שהגיעו למקצה הסופי, לאחר שבוע של תחרויות מתישות, גילו מסלול קסום העובר ביער סבוך, עצי אורן גבוהים המסתירים את השמש הקופחת, שפע של פינות חבויות ושבילים נסתרים, ונקודות תצפית רבות החושפות נוף ירוק ויפהפה. הקהל הקטן שהגיע לעודד את המתחרים רק חיזק את התחושה, שהגיע הזמן שספורט הניווט ורכיבת האופניים יקבלו מהרשות המקומית את תשומת הלב המגיעה להם.
בצנעה רבה התקיימה בפעם הראשונה בתולדות ישראל תחרות ברמה של אליפות עולם (!). אולי משום שמדובר בספורט ניווט אופני הרים, ענף שעורכי מוספי הספורט אינם מכירים, זכה אירוע בסדר גודל כזה להתעניינות כה דלה. אולם, אין לטעות, זהו ללא ספק אירוע הספורט הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר שנערך אי פעם בארץ, ולא במקרה התמקדו המארגנים בתכנון מסלולים באזור המשתרע בין חבל מודיעין לבין יער חרובית, אזור שרובו בתחום מטה יהודה.
נציג מקומי בנבחרת
למטה יהודה יש נציג מקומי בנבחרת הלאומית בניווט אופני הרים. זהו ד"ר ארז אזרחי ממושב מטע, שנתקל לראשונה באופני ההרים בשנה הראשונה שהם הגיעו לארץ. "זה היה בשנת 1988", הוא מספר לכתב עיתון "בקיצור", "הייתי עוד בצבא וחבר משריגים הכיר בפני את התחום. מיותר לציין שהתאהבתי מיד". מאז הפך הספורט למושא אהבה גדול של אזרחי, שמדי יום יוצא מביתו ומפדל בעליות ובמורדות היפהפיים שמספק לו האזור שלנו בחינם.
"תמיד אהבתי לנווט", מספר אזרחי ששירת בצבא ביחידה מובחרת, "רק בשנת 1998 גיליתי שאפשר לשלב בין שני התחומים והתחלתי לעסוק בניווט רכוב על אופני הרים". בשנת 2000 הוא הצטרף לנבחרת ישראל ומאז ייצג את המדינה בתשע אליפויות בינלאומיות בחו"ל.
אזרחי הגיע לאזור מירושלים לפני 10 שנים כי "המקום יפה" כהגדרתו ו"האנשים טובים". בדיוק כשחיפש לממש את החלום הישראלי על בית בכפר נזדמנה לו אפשרות לרכוש בית בהרחבה של מטע. במקצועו הוא ד"ר למדעי המוח אך לפני ארבע שנים החליט לנטוש את המקצוע ועבר לעסוק בקידום אהבתו הגדולה – ספורט הרכיבה על אופניים. כיום הוא מרכז את פרויקט "גלגלי האהבה" מסע אופניים בינלאומי שנתי, שנוסד לפני עשור ומטרתו לגייס תרומות עבור ילדי בית החולים אלי"ן. לדברי אזרחי, אין סיבה שהאזור הזה לא ימצה את הפוטנציאל האדיר שיש לו בתחום האופניים ויהפוך אף הוא למעצמת אופניים ארצית כמו אזורים אחרים.
מדי יום יוצא ארז האזרחי מביתו ורוכב בין שעה לשלוש שעות, "רוב הרכיבה שלי היא טכנית, רכיבת כושר ורכיבת כביש", הוא מסביר. בין האתרים החביבים עליו יותר ניתן למצוא את הר גיורא, הר רפאים, נחל דולב ועוד מסלולים בהרי יהודה.
על ההכנות של חברי נבחרת ישראל לאליפות העולם הוא מספר: "לקראת אליפות העולם הקדשנו יום בשבוע לרכיבת ניווט, נפגשנו כקבוצה וכל פעם מישהו אחר הכין מסלול ואז התאמנו עליו". ומה לגבי היתרון הביתי של הנבחרת הישראלית, שחבריה מכירים את שבילי הארץ טוב יותר מהאורחים מחו"ל? "נכון, ישנו יתרון ביתיות קל כמעט תמיד למקומיים", מסביר אזרחי, "אבל רוכב ניווט טוב, הנתונים קופצים אליו מתוך המפה מייד כשהוא מקבל אותה לידיו ,ולכן לא ממש חשוב אם הוא כבר היה במקום לפני כן או לא. חוץ מזה, הפאזל שניתן ליצור מכל סך השבילים באזור התחרות הוא כה גדול, שאין סיכוי שמישהו יכיר את כל השבילים והדבר יהווה עבורו יתרון".
למרות זאת, גם כללי אליפות העולם לוקחים בחשבון את יתרון הביתיות. שנה לפני מועד התחרות נאסר על הרוכבים לרכב במקומות בהם עוברים המסלולים. בדומה לאליפויות אופניים אחרות, גם אליפות זו מתקיימת במשך שבוע ימים. מדי יום מתמודדים המתחרים על מיקומם בדירוג ובכל מקצה נושרים מהרשימה עשרות רוכבים שלא הצליחו להתברג בראש הרשימה. במקצה האחרון של האליפות הנוכחית השתתפו 60 רוכבים בלבד.
לקרוא ציר בדקה
ההזנקה למרוץ נעשית לכל מתחרה בנפרד. דקה לפני ההזנקה מוסרים המזניקים לידי המתחרים את המפה, ועליהם לצאת לדרך כשמטרתם לאסוף בזמן הקצר ביותר את כל נקודות הציון המסומנות על המפה. כל נקודת ציון מסומנת ע"י דגל כתום לבן ובה מגנט אלקטרוני זעיר. כל רוכב המגיע לנקודה מחבר את ה"כרטיס המגנטי" שלו וכך נרשמת נוכחותו במקום.
האליפות שהתקיימה בישראל לפני כשבועיים כללה 150 מתחרים מ-22 מדינות. לאחר חמישה ימים בהם התקיימו תחרויות במקצים למרחקים הקצרים והבינוניים ומקצה השליחים, התייצבו בבריכת השחייה במסילת ציון 60 הרוכבים הטובים ביותר, שלושה מהם חברי נבחרת ישראל, כדי לצאת לגמר המקצה למרחק הארוך ביער אשתאול.
החל בעשר בבוקר החלו הרוכבים לטפס זה אחר זה במעלה ההר בואכה בית העלמין של מסילת ציון והתייצבו בנקודת הזינוק של המקצה. בכל שתי דקות עבר כל רוכב מסכת רישום וחשיפת המפה ובסופה הוזנק אל תוך היער כשהוא משאיר אחריו ענני אבק.
בתחרות זו הושק לראשונה מיזם מעניין, לעשרה מהרוכבים הוצמד מכשיר GPS קטן. לאחר שאחרון המתחרים הוזנק, הועלה מסד הנתונים לאוויר והצופים בבריכה יכלו להסתכל על מסכי הווידיאו שנפרשו במקום ולראות על גבי מפה אלקטרונית את מיקומו והתקדמותו של כל אחד מהרוכבים הללו בזמן אמת.
נדיר לראות אירוע בינלאומי בסדר גודל כזה בארץ וחבל שהפרסום לא היה מספיק. אפילו בתחרות המסכמת, לא היה שילוט בולט בדרך למסילת ציון, ולבד משני דגלים מחתרתיים בכתום-לבן (שדמו יותר לסימני דרך למסיבת אסיד ביער) לא הוזכרה התחרות בשום מקום. ואכן, לבד מכמה מתנדבים, חברי איגוד האופניים, שני תימהונים, כתב מיוזע של המקומון האזורי ומספר תושבי בית שמש חשופי כרס שמינגלו להם להנאתם המשתוממת והמפוהקת בבריכה, לא נראה קהל במקום.
ומה עם "נציג המועצה" שלנו? ובכן, ארז אזרחי אמנם כשל בניסיונו להגיע לגמר המקצה הארוך אך במקצה הספרינט הוא הגיע למקום ה-50 המכובד. גם במקצה הבינוני הוא היה יכול להשיג הישג טוב בהרבה ממה שהשיג (מקום 70) אלמלא צמיג שהתפוצץ. לא נורא, ארז, בפעם הבאה.
"בספטמבר מתחילה הליגה הסדירה לשנת 2009 – 2010", מכין אזרחי את הקרקע לעונה הקרובה, "לאורך השנה נפרשות שמונה תחרויות והרוכבים המשיגים את חמש התוצאות הטובות ביותר זוכים להיכלל בנבחרת לקראת אליפות העולם הבאה שתתקיים בפורטוגל ביולי 2010". שיהיה בהצלחה.
ניווט לילדי הגן
יש לנו הרבה מה ללמוד ממועצות שכנות לנו בתחום ניצול משאבי הטבע האזוריים לצורך מיתוג. קחו למשל את מועצה אזורית חבל מודיעין, אשר הייתה המארחת הרשמית של אליפות העולם בניווט באופני הרים. מועצה הרבה יותר קטנה (שליש בגודלה ממטה יהודה), פחות משאבים והרבה פחות תושבים, אבל איזה חזון. בחבל מודיעין הפכו את מקצוע הניווט לחלק מהחינוך שמקבלים ילדי האזור.
כבר לפני שנה וחצי הכריז שם ראש המועצה, שמעון סוסן, על פרויקט הטמעת הניווט כספינת הדגל של אגף החינוך במועצה וגייס לטובתו את כל עובדיה. סוסן הסתמך על גרעין חובבי הניווט המאוגד במסגרת מועדון הניווט של חבל מודיעין, שהוא אחד המועדונים המובילים בארץ. בשנה וחצי האחרונות מקבל כל ילד בישובי מודיעין מפה מוכנה של מסלולי האופניים באזור ומתחיל לחפש נקודות ציון.
הרצל חובב, מנהל מחלקת הספורט באגף התרבות של המועצה האזורית מטה יהודה, אומר כי המועצה לקחה חלק באירוח היום האחרון של התחרות. "דאגנו להסעות לספורטאים מקמפוס בן שמן ובחזרה גם לאתר הגמר וגם לטקס הסיום והקצינו שירותים כימיים מתקציבנו וסיוע לוגיסטי".
אין ספק שבמחלקת הספורט שלנו מתקנאים בשכנינו מצפון, שזכו לארח את התחרות כולה וזכו גם בהד התקשורתי שליווה אותה. "אצלנו במועצה יש שתי קבוצות ניווט רגלי לנוער בבית ספר הרטוב ובבית ספר עין כרם", אומר חובב, "אבל החלום שלי להפעיל את תכנית האב שקיימת כבר משנת 2000 ולהקים פה קבוצת ניווט לבוגרים. יש לנו תקציבים שוטפים להקצות לזה ואם ראש המועצה יחליט להפוך את האזור שלנו לאזור מנווט, המשמעות היא שצריך להקצות תקציבים נוספים לסימון ומיפוי השטח ולפרסום שיביא את המיתוג. יש לנו פוטנציאל טבעי אדיר", הוא מסכם, "גם לניווט רכוב וגם לרגלי, כעת רק צריך כסף ולהעמיד לטובת המשימה בן אדם רציני". מישהו מרים את הכפפה?
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?