מחקר: ממשלת ישראל הפקירה את תוכנית המיגון באזורי העימות

מרכז אדוה: תקציבים שנועדו למגן בתים ביישובי הדרום והצפון בוטלו והממשלה הותירה את נושא המיגון להתנהלות של שוק פרטי שבו בעיקר אוכלוסיות חזקות בנו ממ"ד

במסגרת  הצעת התקציב לשנים 2024-2023 שאושרה בכנסת בחודש מאי 2023, קוצץ ב-85% תקציב התוכנית "מיגון הצפון", שתוכנן במקור להיקף של חצי מיליארד שקל. חודשיים לאחר מכן, ביולי 2023, הוקפאה התוכנית לתקצב את העיר אשקלון ב-320 מיליון שקלים לצורך סיוע במיגון, כך עולה מנתונים של מכון "אדווה". כזכור, במסגרת התקציב שאושר הכריז שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', על העברה של תקציבי עתק בהיקף של מיליארדי שקלים ככספים קואליציוניים למפלגות החרדיות ולצרכים של משרדי ממשלה חדשים שהוקמו מסיבות פוליטיות.

62% מהציבור בלי ממ"ד

נתוני מבקר המדינה משנת 2018 חשפו תמונה מדאיגה: ל-38% מהאוכלוסייה יש ממ"ד בדירה, 34% מסתמכים על מקלטים פרטיים בבניינים משותפים ועל מקלטיים ציבוריים ול-28% מהאוכלוסייה, יותר מ-2.5 מיליון תושבים, אין כלל גישה למיגון תקני כלשהו.

בדו"ח המבקר הודגש כי על רקע בעיות בתחזוקה ובכשירות של מקלטים ציבוריים ומשותפים רבים, הפתרון העיקרי שאמור לספק מיגון סביר עבור האוכלוסייה ברחבי הארץ הוא דירה עם ממ"ד. כך גם לפי הנחיות פיקוד העורף, הקובע כי "ממ"ד מספק את המענה הטוב ביותר נגד איום רקטות וטילים". אלא שהמציאות היא ש-62% מתושבי מדינת ישראל אינם מתגוררים בבתים שיש בהם ממ"ד תקני.

מחקר של מכון אדווה מצא כי רמת המיגון של תושבי ישראל מושפעת, בין השאר, גם ממדיניות תכנונית מפלה ומחלוקת משאבים בלתי-שוויונית. בעוד שהחל משנת 1992 כל בנייה של דירה מגורים חדשה מחויבת בממ"ד, דירות מגורים רבות שנבנו ללא ממ"ד נותרו ללא מיגון מספק. לאור העובדה שככלל, משקי בית אמידים יותר נוטים להתגורר בדירות חדשות יותר, שיעור משקי הבית המתגוררים בדירה עם ממ"ד גבוה יותר בעשירונים הגבוהים, ונמוך יותר בעשירונים הנמוכים.
מנתוני המחקר עולה כי נכון להיום, במרבית המדינה הפתרון העיקרי להוספת מיגון בדירות קיימות מתבסס על תוכניות של התחדשות עירונית, ובפרט תוכניות המבוססות על תמ"א 38, אשר במקור תוכננה לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה ולא למיגון בפני ירי רקטי.

המשמעות היא שהקמת ממ"ד בדירות כפופה לאפשרות לקדם תוכניות של התחדשות עירונית ולהיתכנות כלכלית ולאפשרות להפקת רווח יזמי. מכאן עולה כי באזורי הפריפריה שבהם אין היתכנות כלכלית כזו הממשלה כלל לא מסייעת לתוכנית המיגון של רוב הדירות.

אשקלון כדוגמא

גם המדיניות הממשלתית המכוונת למימון בניית מרחבים מוגנים ביישובים הקרובים מאוד לגבול סובלת מתת-תקצוב ותת-ביצוע, כאשר מלבד היישובים שבאזור 'עוטף עזה' בטווח של עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, בהם בוצע פרויקט מיגון ובניית הממ"דים בעקבות החלטות ממשלה מהשנים 2008 ו-2012, בשאר היישובים והאזורים שיעור הדירות הלא ממוגנות גבוה יחסית, והתקציבים לביצוע המיגון בהם אינם מספקים.
ההזנחה הממשלתית בולטת במיוחד ביישובי הדרום הנמצאים מחוץ לטווח ה-7 ק"מ, ולכן מחוץ לתוכנית תקצוב המיגון. הדוגמא לכך היא העיר אשקלון, שהפכה לאחד מהיעדים העיקריים של ירי הרקטות מרצועת עזה.

על רקע ריבוי סבבי הלחימה וירי הרקטות לעבר העיר אשקלון, בחודש מרץ 2022 החליטה הממשלה על תוכנית למיגון העיר אשקלון מפני ירי תלול מסלול שתוקצבה בסכום של 320 מיליון שקל לתקופה של 5 שנים. אלא ששבועיים בלבד (!) לאחר פרסום המתווה ליישום ההחלטה, ב-30 ביולי 2023, קיבלה הממשלה החלטה חדשה שהקפיאה וגנזה את יישום המתווה, וצמצמה משמעותית את התוכנית למימון הלוואות ומענקים לבניית ממ"דים בעיר אשקלון, תוך שהיא מעבירה את האחריות העיקרית למיגון העיר לתוכניות של התחדשות עירונית.
 

מצב חמור בצפון

בשונה מהיישובים הסמוכים לגבול רצועת עזה בדרום הארץ, ביישובים הסמוכים לגבול הצפון קיימים פערי מיגון משמעותיים. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2018 היו 11,400 דירות ללא מיגון תקני ביישובים המרוחקים עד 4 ק"מ מגבול לבנון וסוריה, 15% מכלל הדירות ביישובים אלו. דוח מבקר המדינה משנת 2018 ציין כי ביישובים הערבים בצפון הארץ המצב חמור במיוחד, כאשר יישובים אלו סובלים לא רק משיעור נמוך של מיגון בבתי המגורים, אלא גם ממחסור חמור של מיגון במבנים ציבוריים ומקלטים ציבוריים.
כאמור, במסגרת  הצעת התקציב לשנים 2024-2023 שאושרה בכנסת בחודש מאי 2023, קוצץ משמעותית תקציב התוכנית "מיגון הצפון", והוגדר תחת השם החדש "מיגון העורף" בסכום של 68 מיליון שקל בשנת 2023 ו-63 מיליון שקל בשנת 2024 (במחירי 2022). במכון אדווה מציינים כי סכומים אלו אמנם היו דומים לסכומי הביצוע של תוכנית המיגון בצפון בשנים קודמות, אך נמוכים בהרבה מהיעד המקורי שקבע הקבינט המדיני-בטחוני, שעמד על 500 מיליון שקל בשנה ואף נמוכים משמעותית
מהתקציב שהוקצה למימוש התוכנית בשנת 2022.

מיגון הדיור הציבורי

מלאי הדיור הציבורי, שמנה בשנת 2022 כ-49 אלף דירות ברחבי הארץ, כולל ברובו דירות ישנות, שנבנו שנים רבות לפני שתוקנו התקנות שחייבו ממ"ד בעת בניית דירת מגורים. בבדיקה שערך מרכז המידע והמחקר בכנסת הוערך שבשנת 2021 לא היה ממ"ד  בכ-92% מדירות הציבוריות.

נכון להיום, מציינים עורכי המחקר, בנהלים של משרד הבינוי והשיכון המסדירים את הקריטריונים לרכישת דירות חדשות למלאי הדיור הציבורי, אין הוראה כי בדירה חייב או רצוי שיהיה ממ"ד, למעט דירות הנרכשות עבור נכים רתוקים לכסאות גלגלים בקומת קרקע. נכון להיום, לא ידוע על תוכנית ממשלתית כלשהי לביצוע פרויקט לבניית ממ"דים בכל או בחלק מדירות הדיור הציבורי, כולל לא באלו שנמצאות ביישובים החשופים במיוחד לירי רקטי. 
כמו כן, המסלול העיקרי לביצוע מיגון במסגרת הדיור הציבורי הוא באמצעות ביצוע פרויקט התחדשות עירונית שיכלול הוספת ממ"דים בדירות הציבוריות, או בניית דירות חדשות במתחם ישן במסגרת של תוכנית 'פינוי-בינוי'. אלא שהסתמכות על מסלול זה, במתכונתו הנוכחית, אפשרית כאמור רק בבניינים או במתחמים שבהם ישנה היתכנות כלכלית לביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית, כלומר רק באזורים שבהם מחירי הדיור גבוהים מספיק, ולאו דווקא באזורים שבהם נמצאים מרבית דירות הדיור הציבורי.

(הנתונים בכתבה זו באדיבות מכון אדווה)