מערכת מסתור תת-קרקעית מימי מרד בר כוכבא נחשפה ליד הכנרת

המערכת התת-קרקעית מזכירה את המערכות התת-קרקעיות שהקימו מורדי בר-כוכבא באזור מטה יהודה ובמיוחד באזור עדולם

החוקר אורי ברגר במערכת המסתור. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
 

מערכת מסתור תת-קרקעית שחפרו התושבים היהודים של חוקוק, יישוב לגדות הכינרת, כחלק מההכנות של היהודים למאבק בשלטון הרומי, הן במרד הגדול (66-70 לספירה) והן במרד בר כוכבא (132-135 לספירה), נחשפה לאחרונה וכעת מוצגת לקהל הרחב. המערכת התת-קרקעית מזכירה את המערכות התת-קרקעיות שהקימו מורדי בר-כוכבא באזור מטה יהודה ובמיוחד באזור עדולם.

מהחפירות עולה, כי תושבי היישוב חוקוק הסבו את בורות המים שנחצבו עוד בתקופת בית המקדש השני למערכות מסתור. בנוסף – במצוקתם, הם ביטלו מקווה טהרה, ובמקומו - חצבו מערכת מסתור מסועפת, שאפשרה התניידות בטוחה מתחת לבתים, בתוך מחילות מפותלות, צרות ונמוכות במיוחד.

במערכת תת-קרקעית זו, אשר הינה הגדולה והמרשימה שהתגלתה בגליל, כשמונה חללי מסתור, ומחילותיה נפתלות בעלות זוויות של תשעים מעלות (על מנת להקשות על האויב הרומאי החמוש בציוד כבד, במרדף אחר הנמלטים). בחפירות התגלו מאות שברי כלי חרס וזכוכית, טבעת מרשימה במיוחד שעוטרה בגמה (אבן חן שהוצמדה לטבעת אך לא נמצאה) של אישה או נערה שנראה שנשמטה מידה, וממצאים נוספים שמספקים הצצה לרגעים הדרמטיים מהמאה ה-2 לספירה.

היישוב חוקוק מוכר במחקר העת העתיקה כיישוב יהודי כבר מהתקופה הרומית – לפני כ-2000 שנה, ושימש ככזה גם בתקופות מאוחרות יותר; התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי מזכירים שמות חכמים מהמאות ה-3 וה-4 לספירה שפעלו במקום, כגון ריש לקיש, רבי פנחס ורבי חזקיהו. על ראש הגבעה – בסמוך למערכת המסתור, נחשף בית כנסת המתוארך לתקופה הביזנטית, שבו פסיפסים מפוארים וייחודיים. בית כנסת זה, נחפר מאז 2011 על ידי משלחת מאוניברסיטת צפון קרוליינה בראשות פרופ' ג'ודי מגנס.

מציאת מערכת המסתור המסועפת עשויה לתרום לדיון המחקרי בן עשרות שנים; עד כה, החוקרים היו חלוקים בדעתם בשאלה אם מרד בר כוכבא הגיע גם אל הגליל, או שמא נותר במרכז הארץ. מנהלי החפירה, פרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת ואורי ברגר מרשות העתיקות מתארכים, על פי ממצאים מגוונים, את חלקיה הפנימיים של מערכת המסתור לימי פרוץ מרד בר כוכבא, ולתובנה שבחלק מהמתקנים הקדומים שבתוכה היה שימוש גם במהלך המרד הגדול. "לא ברור אם המערכת שימשה למפלט במהלך המרד השני עצמו, אבל בהחלט נראה שהיא הוכנה לקראתו", הם אומרים. "אנחנו מקווים שחפירות נוספות יביאו לפתרון השאלה".

החפירה באתר בוצעה כ"חפירה קהילתית" שבה השתתפו תלמידים מבתי הספר של המועצה האזורית עמק הירדן וזאת כחלק מהחזון של רשות העתיקות לחבר את הציבור למורשת שליד ביתו.

עבודת בני ובנות נוער בחפירות בחוקוק. צילום אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

"הפכנו את החפירה במערכת המסתור בחוקוק לחפירה קהילתית", מסבירה ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת המרכז הארכיאולוגי – חינוכי של רשות העתיקות באזור הצפון, "החפירה משלבת תלמידים ותלמידות ממגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה, סטודנטים מהמכללה האקדמית צפת, מתנדבים ממועדון שוחרי המערות הארץ ישראלי, את תושבי המקום המתנדבים באתר, ואפילו השתתפו בה חיילים מיחידת סמור - יחידת הקומנדו התת-קרקעי של חיל ההנדסה הקרבית בצה"ל, שיישמו את כישוריהם גם למטרה חשובה זו".

"מערכת המסתור מספקת הצצה לימי מצוקה קשים בישוב היהודי בחוקוק עצמה ובגליל בכלל", אומרים מנהלי החפירה, "אבל הסיפור העולה מהאתר, הוא סיפור אופטימי של ישוב יהודי קדום ששרד תהפוכות היסטוריות ויכול היה להן", הם אומרים. "זהו סיפור על תושבים אשר גם לאחר שחירותם אבדה, ולאחר מרידות קשות, הרי שלבסוף הם הגיחו ממחילות המסתור בהן הסתתרו, והקימו בראש התל כפר משגשג, שבמרכזו אחד מבתי הכנסת המפוארים והמרשימים המוכרים באזור, ואפילו בארץ כולה."

מנהל מרחב צפון בקק"ל, שלי בן ישי: "לאור ממצאי החפירות והפוטנציאל הגדול הטמון באתר חוקוק, קרן קיימת לישראל מקדמת עריכת תכנית מפורטת ותכנון פיתוח האתר והפיכתו לאתר ייחודי מנוהל מוסדר לקליטת קהל בנושא תיירות ארכיאולוגית בארץ ובעולם. אתר חוקוק מהווה מודל לשיתוף פעולה בין טבע, תיירות וארכיאולוגיה בשיתוף רשות העתיקות והמועצה האזורית עמק הירדן".

הציבור הרחב מוזמן לקחת חלק בהפנינג ארכיאולוגי באתר חוקוק ובמערכת המסתור. הפעילות תתקיים בימי שישי, ה-29.3 וה-5.4. הפעילות ללא תשלום, ההרשמה חובה, מספר המקומות מוגבל; פרטים והרשמה באתר רשות העתיקות.