לכבד את זכר הנופלים הוא ליצור חברת ערכית

הזיכרון של החברים שנפלו מלווה אותי כמעט בכל יום מימות השנה. הכאב על האבדן, המחשבה על המשפחות שבחייהם נפער חלל גדול שלעולם לא יתמלא, תחושות אלו מתעצמות בראש השנה הזה עם צמידותו ל-7.10. זהו יום שבו רבים מאתנו עורכים מעין חשבון נפש, חשבון נפש פרטי וחברתי.

ביום כמו היום, כאשר מלווה  אותי התחושה שמי שהקריבו את נפשם למעננו מתבוננים בנו, לעיתים אני נבוך. משבר חברתי, ערכי ומנהיגותי הפוקד אותנו הם בגדר מציאות שלא ניתן להשלים עימה.

לכבד את זכר הנופלים הוא לוודא שהמציאות שלנו תעמוד בקנה אחד עם הערכים שבשמם ולמענם מסרו יקירנו את נפשם. לכבד את זכר הנופלים הוא ליצור חברה המושתתת על ערבות הדדית וסובלנות.

מצוות השופר תכליתה היא הקשבה. בואו ננסה להקשיב איש לרעהו, נקשיב בפתיחות ובניסיון אמיתי לראות את המציאות מהעיניים של השונה ממני. לזכור, להבין ולהסביר כי מדינת ישראל היא הבית שלנו ואין אחר. להיות נכונים להקריב למען הכלל.

נזכור את הנופלים, אך לא נתקרבן. לא נבכה על ונרגן על "הבטחתם יונה" או "עלה של זית", אלא נחתור להביא את השלום לתוכנו.

בשנים האחרונות, מתחת לפני השטח משהו קורה. ישנה תנועה של התעוררות, ישנה תנועה המובילה לרצון לקחת אחריות על המציאות שלנו, לקחת אחריות לבניית מכנה משותף רחב עבורנו.

לתנועה הזו אין שם אך הרוח כבר כאן. רוח זו פועמת בבתי הספר המובילים לערכים, רוח זו פועמת במכינות הקדם צבאיות ובשנת השירות, רוח זו פועמת בתנועות הנוער ורוח זו פועמת באלפי מילואימניקים שהתנדבו לשירות ללא קריאה.

לנו החובה לא לעמוד מנגד, לנו החובה להרים את הכפפה.

במותם ציוו לנו את החיים. במותם ציוו לנו את החיים! אנו מבטיחים לנופלים, לקורבנות ולמשפחותיהם שנעמול על כך שחיים אלו יהיו ראויים לקורבנכם הקשה מנשוא ואולי תהיה בכך, ולו מעט, נחמה עבורכן.

ארז אמבר – ראש מנהל החינוך

תושב צור הדסה