הפרחים ישובו לפרוח

את השנה החולפת אסור לנו לסכם. סיכום משמעותו סוף דבר ובימים אלו, אחרי כמעט שנה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המלחמה עודנה בעיצומה.  101 חטופים/ות נמקים בשבי ארגון הטרור חמאס, כ-60,000 מפונים/ות טרם שבו לבתיהם,

חבלות הפצועים טרם הגלידו (ספק אם יגלידו אי פעם), והלב מוסיף לדאוב על לכתם.ן בטרם עת של יותר מידי נשים וגברים, ילדות וילדים, חיילות וחיילים שנרצחו ונפלו בהגנה על המולדת. כל אחד ואחת היו עולם ומלואו, ובלכתם טרם זמנם הם מותירים בליבנו צער עמוק וכאב גדול מנשוא.

בעוד שבועות בודדים תציין מדינת ישראל, המועצה והקהילות ביישובים לראשונה את יום השנה לטבח ה-7 באוקטובר ופתיחת מלחמת 'חרבות ברזל'. לשנה הזאת חשיבות מכרעת על האופן בו יתעצב הזיכרון והנרטיב הישראלי. בצד סיפורי גבורה, שכול, אובדן, יתמות ועצבות יש לתת, לעניות דעתי, מקום לתקווה ולערכים דוגמת: לכידות חברתית, חוסן, גבורה, אהבת הארץ, העם והמדינה וערבות הדדית.

מכאן, נוער מטה יהודה ייקח חלק בפרויקט להנצחת החללים והנופלים/ות במלחמת 'חרבות ברזל' בפרויקט שיקרא: 'הפרחים ישובו לפרוח'.

במסגרת הפרויקט, נערים ונערות מכל יישובי המועצה ישתלו כמניין החללים פקעות כלניות אדומות, שהפכו לסמלם של יישובי עוטף עזה. על כל פקעת יצוין שמו של חלל בצד אזכור סיפורו האישי. במקום שבו נגדעו חיים ישובו הפרחים לפרוח, ובסוף, בסוף יהיה טוב.

חודש אלול, "חודש הרחמים והסליחות", מזמן לכל אחד ואחת מאיתנו עצירה לחשבון נפש אישי, חברתי ולאומי. כאמא, כמחנכת כאזרחית המדינה אנצל את הימים הקרובים כדי לשאול את עצמי איפה עוד אפשר לתקן, בעצמי, בקהילה ובמדינה בה אני חיה.

בתקווה לימים טובים, שקטים ובטוחים, לשובם ולחזרתם של כל החטופים למשפחותיהם בריאים ושלמים, להחלמתם של הפצועים, לחזרתם של המפונים לביתם ולביטחונם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון.

שתהא השנה טובה מקודמתה.

שירן אשרף-מיכאלי, מנהלת מחלקת הנוער במועצה

תושבת צור הדסה