התכנית הלאומית לביטחון המזון מציעה: חינוך לשינוי תזונתי

במסגרת קבוצות חשיבה של התכנית מוצע גם לחזק את המגזר החקלאי, להכשיר עוד שטחים חקלאיים, לעודד חקלאות מים, השקעה בפוד-טק, תמיכה בחקלאות מתקדמת ועוד

משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף משרדי הבריאות, הכלכלה והתעשייה, הגנת הסביבה והאנרגיה והמטה לביטחון לאומי (המל"ל) הציגו השבוע (7/1 ) את תוצרי הביניים של התכנית הלאומית לביטחון המזון בהשתתפות שרים, מנכ"לי משרדי ממשלה וראשי המערך לחירום. המפגש הוא חלק מגיבוש התכנית האסטרטגית הלאומית לביטחון מזון.

התכנית הלאומית לביטחון המזון 2050, נועדה להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ובר-השגה לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות ותעשיית מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות המותאמות לאתגרי האקלים. במסגרת הכנס נחשפו לראשונה תוצרי חשיבה של שש קבוצות עבודה, העוסקות בהיבטים שונים של ביטחון המזון.

קבוצת סל המזון והרגלי הצריכה בחנה כיצד ניתן לעצב סל מזון בריא ומקיים, בהתבסס על הנחיות תזונה לאומיות שבאחריות המדינה לספק לאזרחיה. האתגרים המרכזיים שעלו כוללים אוריינות בריאותית נמוכה והעדפה תרבותית למזון מעובד. כיווני הפעולה המתגבשים כוללים גיבוש אסטרטגיה לשינוי מקיף במערכת המזון בהתבסס על שיקולים בריאותיים וסביבתיים על מנת לשנות את נורמות צריכת המזון בישראל, ביניהם: חינוך לתזונה בריאה ושינויים בהרגלי האכילה לפי קבוצות מזון תוך הפחתה ושינוי תמהיל מזון מן החי ומזון מעובד, שיתוף פעולה עם תעשיית המזון לקידום מזון בריא יותר.

קבוצת החקלאות המקומית התמקדה בחשיבות ייצור חקלאי מקומי ובהגדלת הפריון החקלאי, לצד התמודדות עם משברים סביבתיים ושינויי אקלים. בין החסמים המרכזיים נמצאים חוסר הוודאות של החקלאים לטווח הארוך ותלות בעובדים זרים. כיווני הפעולה לעתיד כוללים שמירה על מגוון גידולים חקלאיים ושמירה על התנהלות של משקים חקלאיים, הבטחת משאבי הסביבה לטווח ארוך, מציאת שטחים נוספים להכשרה חקלאית, מעבר לייצור יותר אינטנסיבי, השקעה במו"פ חקלאי, הטמעת טכנולוגיות חדשניות ומיכון מתקדם ותמיכה בדור חדש של חקלאים.

קבוצת סחר ושיתופי פעולה בינלאומיים הציגה ניתוח סיכונים בשרשראות האספקה העולמיות והציעה דרכים לייבוא רציף לצד הגנה על ייצור מקומי, וכן התייחסות ליוקר המחייה. בין הכיוונים המתגבשים גם עידוד תחרותיות תוך הרחבת מקורות היבוא והגדלת כמות הספקים.

קבוצת תעשיות המזון בחנה כיצד ניתן לחזק את הייצור המקומי של מזון בריא ובר-השגה, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות. הקבוצה הציעה כיווני פעולה הכוללים שינוי תמהיל המוצרים לכיוון בריא יותר ומקיים, עידוד פיתוח תעשיית הפוד-טק בישראל ושיפור שרשראות האספקה להפחתת עלויות ולהגברת יעילות הייצור.

קבוצת מו"פ וחדשנות עסקה בדרכים לחדשנות טכנולוגית בחקלאות ובתעשייה, בדגש על פיתוח אקו-סיסטם מחקרי מתקדם כמענה להתמודדות עם האתגרים והסיכונים. הכיוונים המתגבשים כוללים חיזוק הקשר בין מחקר לאקדמיה ולתעשייה, לצד עידוד יזמות של אגרו-טק, פוד-טק וחקלאות מים, הקמת מפעלי מזון חדשניים, פיתוח תשתיות מחקר וידע, זיהוי תתי ענפי ייצור עם פערי פריון, פיתוח כלים לתעדוף תמיכות ממשלתיות שייתמכו בסל המזון הלאומי, דגש על מעבר ממו"פ לייצור ותמיכה ופיתוח חקלאות מתקדמת.

קבוצת אובדן מזון הציגה נתונים מדאיגים על היקף אובדן המזון בישראל, המגיע ל-37% מהמזון המיוצר בערך של 23 מיליארד ש"ח. ההמלצות כוללות פיתוח מנגנוני מדידה והפחתת אובדן מזון לאורכם של כל שלבי שרשרת האספקה לצד הגברת המודעות הציבורית לנושא. גיבוש צוות בנושא הצלת מזון בדגש על התרת חסמים, תיאום והאחדה של נהלי איסוף וחלוקת תרומות מזון.