בי"המש: מועצת מטה יהודה גבתה אגרת ביוב בניגוד לדין

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בחודש שעבר כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה תושבת מוצא עלית כנגד המועצה האזורית מטה יהודה בעניין חיובי יתר של אגרת ביוב תוכר באופן חלקי וזאת לצורך קביעת סכום הפיצוי שתשלם מטה יהודה. בסך הכל קבע בית המשפט כי מטה יהודה תחזיר לתובעת את סכום האגרה, תפצה את התובעת בסכום של 10,000 שקל ותשלם שכר טרחה בסכום של 60,000 שקל.

בתחילת שנת 2023 הגישה תושבת מוצא עלית, שרית שחרור-קרני, בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבית המשפט בירושלים בטענה כי המועצה גבתה מתושביה אגרת ביוב לפי צריכה ממוצעת אחידה ולא על פי צריכה בפועל – בניגוד להוראות הדין.

גביית יתר בניגוד לחוק

שחרור-קרני טענה כי המועצה חישבה את אגרת הביוב שלה על סמך צריכה קבועה של 312 מ״ק מים לשנה, בעוד שצריכת המים האמיתית שלה הייתה נמוכה משמעותית ועמדה על 180 מ״ק בלבד. ההפרש הזה גרם לתשלום עודף של כ-70% מעל החיוב האמיתי.

בתגובה לבקשה טענה מטה יהודה כי הגבייה של אגרת הביוב בוצעה באופן אחיד לכלל תושבי המועצה וזאת בשל קשיים טכניים. המועצה טענה כי היא אינה ספקית המים של יישובים המועצה וכי ניהול משק המים של היישוב מוצא עלית מבוצע על ידי האגודה השיתופית "מימי מבואות ירושלים". המועצה הוסיפה וטענה כי אינה מקבלת נתונים עדכניים על צריכת המים ביישובים השונים ולכן הוחלט כי הגבייה תבוצע באופן אחיד לכל בתי האב במועצה אינם תואמים את רשומות המועצה. עם זאת, המועצה ציינה כי מזה מספר שנים היא עמלה על מערכת חיוב חדשה שתאפשר חיוב בהתאם לצריכת מים בפועל.

כדי להתמודד עם הפערים הללו, המועצה טענה כי אפשרה לתושבים להגיש בקשה להחזר בתום השנה, תוך הצגת אישור מהתאגיד וזאת באמצעות אתר האינטרנט של המועצה. אולם, שחרור-קרני גילתה כי רובם המוחלט של התושבים כלל לא היו מודעים לאפשרות זו, ולכן רבים שילמו עבור צריכה שנקבעה באופן שרירותי למרות שבפועל הצריכה הייתה נמוכה בהרבה, וזאת מבלי שקיבלו החזר.

הגבייה הופסקה

נוכח הממצאים הללו, שחרור-קרני הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המועצה. במסגרת הבקשה היא ביקשה כי כל מי שחויב בגין צריכה מופרזת במשך 24 החודשים שקדמו להגשת התביעה יוכל לקבל החזר. המבקשת ציינה כי מאחר שאין בידיה נתונים מדויקים לגבי כלל תושבי האזור, קשה להעריך את הנזק הכולל שנגרם, אך טענה כי מדובר בסכומים משמעותיים שמצדיקים את הגשת התביעה.

בתגובה, הגישה המועצה ביום 30 בינואר 2023 הודעת חדילה מביצוע הגבייה הפסולה. המועצה אישרה כי אכן חישבה את האגרה שלא לפי הצריכה בפועל, אך טענה כי במשך שנים היא עבדה על פיתוח מערכת חדשה שתאפשר חיוב מדויק יותר, וכי התהליך החל עוד לפני הגשת הבקשה. היא הוסיפה כי למעשה, לא גבתה תשלומים מחלק מהתושבים במחצית הראשונה של 2022, ואילו במחצית השנייה של אותה שנה החיוב כבר הותאם חלקית.

בית המשפט קיבל כבר אז את הודעת החדילה והורה על דחיית הבקשה. אך הותיר את שאלת הגמול לשחרור-קרני ושכר הטרחה לבאי כוחה פתוחה.

התביעה והשינוי

שחרור-קרני טענה כי עצם הגשת הבקשה תרמה לזירוז השינוי בגבייה וגרמה לכך שהמועצה עברה למערכת החדשה מוקדם יותר משתכננה. היא גם הדגישה כי בעקבות ההליך החלה המועצה לבצע זיכויים רטרואקטיביים לתושבים.

לעומת זאת, המועצה טענה כי השינוי היה צפוי מראש, ללא קשר לבקשה וכי החלה בהליכים לשינוי בגביית אגרת הביוב עוד לפני הגשת התביעה.

השופט אברהם רובין, מבית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קבע לאחרונה כי אין ספק שהמועצה נערכה במשך שנים לשינוי הגבייה, אך גם שוכנע כי הגשת התובענה אכן האיצה את המעבר למערכת החדשה. כמו כן, צוין כי הגמול אינו נקבע רק על סמך התרומה הישירה לתהליך, אלא גם בהתחשב בתועלת הציבורית שהביאה הבקשה ובהכרח לעודד תושבים לפעול נגד רשויות הפועלות בניגוד לדין. הוא קבע כי יש לפסוק גמול בסך 10,000 שקל לשחרור-קרני, וכן שכר טרחה של 60,000 שקל לבאי כוחה. בנוסף המועצה חויבה להחזיר לשחרור-קרני את הוצאות הגשת הבקשה.

המקרה ממחיש את חשיבות הפיקוח הציבורי על רשויות מקומיות וגופי ממשל, ואת הכוח שיש לתובענות ייצוגיות ככלי לתיקון עוולות מערכתיות. העובדה שבקשה לתובענה ייצוגית הצליחה להביא לשינוי במדיניות הגבייה של המועצה מדגישה את הצורך בהגברת השקיפות והאכיפה על גביית אגרות וכי חיוב לפי אומדן אחיד אינו יכול להחליף את הצריכה בפועל.

פסק הדין צפוי להשפיע גם על גופים ציבוריים נוספים שגובים תשלומים בצורה דומה, והוא משמש דוגמה לפעולה אזרחית אפקטיבית שיכולה להוביל לשינוי.