ביהמ"ש: שימושים חורגים בנחלה יחושבו לפי 6% מערך הקרקע

בני זוג בעלי נחלה במושב שדות מיכה (השמות שמורים במערכת) אשר הורשעו בביצוע שורה של עבירות בנייה ושימושים חורגים בנחלה במהלך השנים 2013 - 2020 ישלמו דמי שימוש לפי 6% מערך הקרקע, כך פסק לאחרונה בית המשפט השלום בבית שמש. פסק הדין מהווה דוגמה להחמרת האכיפה נגד שימושים בלתי חוקיים במקרקעין, תוך חיוב בעלי הנחלות בעמידה בתקנות ובחוקי התכנון והבנייה.

בכתב האישום שהגישה פרקליטות המדינה כנגד בני הזוג נטען כי הם ביצעו שימושים בלתי חוקיים בנחלה שבבעלותם, כולל הקמת מתחם לאירועים והכשרת שטח חניה גדול, תוך חריגה מהיתרים והפרת נהלים. המדינה דרשה את הפסקת השימושים האסורים ותשלום דמי שימוש ראויים בגין תקופות ההפרה.

בכתב האישום מפורטים חמישה שימושים מפרים בנחלה לפי הפירוט:

בניית קרוואן ללא היתר (משנת 2013) - הקרוואן נבנה שלא כדין, והנתבעים התחייבו להזיזו או להרוס אותו כדי לקבל אישור להקמת שני צימרים בנחלה, אך לא עמדו בהתחייבות זו.

שימוש במתחם חצר הנחלה (כולל בריכה) לקיום אירועים (2015 -2017) -  הנתבעים ערכו אירועים בשטח המגורים בהיקף של כ-700 מ"ר בניגוד להיתר, למרות דרישות הפיקוח להפסיק את הפעילות.

הסבת שטח חקלאי לחנייה (2016 - 2017) -  שטח בהיקף של 850 מ"ר הוסב לחנייה לצורך האירועים, ללא אישור. השטח הוסדר ללא היתרים והמדינה דרשה להשיבו לקדמותו.

שימוש במכולות לצורך האירועים (2016 - 2017) -  מכולות בהיקף של 80 מ"ר הוצבו במתחם החנייה ללא היתר ונעשה בהן שימוש עבור האירועים שהתקיימו במתחם.

שימוש בדירת בן ממשיך כצימר (2017 - 2020) -  דירת מגורים בהיקף של 87 מ"ר שימשה כיחידת אירוח בניגוד להיתרים, עד שהמדינה הורתה על הפסקת השימוש.

בית המשפט בחן את תקופות ביצוע ההפרות, את קיומן של ראיות תומכות, וכן את אחריות הנתבעים להפרת תנאי השימוש במקרקעין. בית המשפט מצא כי ניתן להסתמך על עדויות המפקחים ודו"חות הפיקוח ש בוצעו ביקורות במקום במשך מספר שנים, ודו"חות הפיקוח העלו ממצאים עקביים בדבר ההפרות.

כמו כן, בעוד שהמדינה הציגה ראיות לכך שבוצעו שימושים מפרים, הנתבעים לא הציגו ראיות מספקות לגבי מועדי הפסקת ההפרות. בנוסף, המדינה הציגה הוכחות לכך שהמתחם המשיך להיות מפורסם לאירועים גם בשנת 2018, דבר שהעלה ספק בנוגע להפסקת השימושים המפרים, במועדים שטענו להם הנתבעים.

בית המשפט פסק כי ההפרות לא היו שוליות, אלא נמשכו תקופות ממושכות והשפיעו על השימוש בנחלה וכי הנתבעים חייבים בתשלום דמי שימוש עבור התקופות שבהן בוצעו ההפרות. בית המשפט הוסיף, וציין כי בהתבסס על הפסיקה האחרונה דמי השימוש יחושבו על בסיס 6%  מערכי הקרקע (ולא 5% כפי שביקשו הנתבעים).

המדינה דרשה דמי השימוש בסכום של 198 אלף שקל ובנוסף שכר טירחה לפי קביעת בית המשפט. הנתבעים אישרו את החישוב.

במקביל לדמי השימוש הורה בית המשפט על הפסקת השימושים המפרים בנחלה, התאמת מיקום הקרוואן בהתאם להיתר או הריסתו, השבת השטח שהוכשר כחנייה לקדמותו, והתאמת מתחם האירועים להיתר או הריסתו.