תביעת ענק: ר"מי דורשת מיליוני שקלים מאורחן הראל

שלט כניסה לאורחן הראל - צילום פייסבוק

תביעת ענק בהיקף של מיליוני שקלים כנגד מתחם האירוח "אורחן הראל" הממוקם בין מושב תעוז לקיבוץ הראל. התביעה חושפת כשלים מתמיהים המגיעים עד לכדי רשלנות חמורה בהתנהלות של רשות מקרקעי ישראל מחד ומאידך טענות של סגן ראש המועצה האזורית מטה יהודה לשעבר, נימי יפה, על כך שהמתחם הינו מיזם חינוכי וחברתי שזכה לתמיכת המועצה.

בכתב התביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כנגד בעל האורחן, יוסי באטוט ממושב תעוז, היא דורשת ממנו לשלם סכום של 2.5 מיליון שקל בטענה כי הפעיל את האורחן ללא היתר ובנוסף דמי שימוש משנת 1998 ועד היום.

בכתב התביעה טוענת רמ"י באמצעות בא הכוח שלה, עו"ד יגאל מינדל, כי היא מנהלת את משבצת הקרקע שעליה הוקם האורחן וזאת מתוקף הסכם שיש עם קרן קיימת לישראל (קק"ל). לטענת רמ"י באטוט החזיק במשבצת הקרקע במשך עשרות שנים וזאת במסגרת הסכם הרשאה עם קק"ל אך ההסכם פג באוגוסט 1998 ומאז הוא סירב להחזיר את המקרקעין ובפועל הוא מוגדר כפולש למקרקעין.

טעות בפרטי הקרקע

רמ"י מפרטת כי ב-2009 הוגשה כנגד באטוט תביעה לפינוי משבצת הקרקע וכי ב-2012 ניתן צו פינוי. רמ"י פנתה לרשות האכיפה וההוצאה לפועל כדי שצו הפינוי יבוצע אבל אז התגלה כי מי שהקליד את נתוני הזיהוי של משבצת הקרקע בכתב התביעה טעה ופסק הדין שניתן נשא את פרטי הזיהוי השגויים ובשל כך לא ניתן היה לבצע את צו הפינוי.

רמ"י מודה כי במהלך הדיונים בתביעה היא לא זכתה לתמיכה מצד קק"ל, אשר צידדה בחלק מהטענות של באטוט, ומוסיפה ומציינת כי לאור השגיאה שנפלה בפרטי המקרקעין, סירב באטוט למלא אחר צו הפינוי שניתן.

רמ"י מבקשת מבית המשפט לאשר כי כל קרקע של קק"ל שמנוהלת על ידיה מתוקף האמנה המשותפת לשני הארגונים מחויבת לעמוד בכללים של רמ"י וזאת לפי סעיף 6 לאמנה שבו נאמר: "כל עיסקה במקרקעי ישראל תיעשה בידי המינהל בשם הבעלים הרשומים של אותם מקרקעים ובתורת סוכנם".

כתב תביעה חוזר

לאור הטעות שנפלה בכתב התביעה הראשון נאלצה רמ"י לשוב ולהגיש כתב תביעה שבו היא חוזרת על טענותיה כי באטוט פלש והחזקה בלתי חוקית במקרקעין שבבעלות קק"ל, וכי הוא המשיך להחזיק במקרקעין גם לאחר סיום הסכם הרשאה (1998) ולמרות פסק דין קודם. לטענתה הוא הקים במשבצת הקרקע אוהלי אירוח, מטבח, סככות, פינת חי, שירותים, מחסן, מגורי עובדים, שבילים ושולחנות. כמו כן, טוענת רמ"י כי הוא פועל במקום ללא היתר, תוך ביצוע שימושים בלתי חוקיים, עשיית עושר שלא במשפט, הפרת חוק התכנון והבנייה, ונזק כספי לציבור.

רמ"י מבקשת מבית המשפט לאשר הוצאת צו פינוי והריסה למבנים במתחם, צו מניעה לשימוש עתידי, פיצוי כספי בסך 2.5 מיליון שקל בתוספת ריבית הצמדה ומע"מ ממרץ 2024, חיוב בהוצאות משפט ודמי שימוש ראויים משנת 1998 ובסך הכל סכום שעשוי להסתכם בכמה מיליוני שקלים.

אורחן הראל צילום: פייסבוק 

מיזם חינוכי וקהילתי

בכתב ההגנה שהוגש על ידי יוסי באטוט הוא דוחה את טענות רמ"י וטוען כי "אורחן הראל" פועל  בשימוש קהילתי ותיירותי שנעשה בתום לב ובשקיפות מלאה מול הרשויות. לטענת באטוט המאהל פועל מזה שנים רבות, תוך תרומה לקהילה המקומית ולקידום תיירות באזור וכל ניסיונותיו להסדיר את השימוש בקרקע מול רמ"י - לא נענו. באטוט ממשיך וטוען כי הפעילות של האורחן אינה רווחית אלא נועדה לשירות הציבור.

באטוט מתאר את הקמת "אורחן הראל" כמיזם חינוכי-קהילתי שהחל בשנת 1998, מתוך חזון להנגיש את הטבע והמורשת לציבור הרחב. לדבריו, המקום נועד לשמש כמרחב חינוכי, תיירותי וחברתי, המארח קבוצות נוער, משפחות, תלמידים, חיילים ומטיילים מכל הארץ. הוא מדגיש כי הפעילות במקום נעשית מתוך שליחות ולא מתוך אינטרס כלכלי, והוא אינו מפיק רווחים משמעותיים מהמיזם. הוא אף טוען כי השקיע במקום מכספו הפרטי, ללא תמיכה מוסדית או תקציבית, מתוך אמונה בחשיבות המיזם.

באטוט מציין כי לאורך השנים התקיים קשר רציף עם קרן קיימת לישראל (קק"ל), אשר לטענתו תמכה בפעילותו ואף שיתפה פעולה עמו. הוא טוען כי קק"ל סיפקה לו ציוד, שילוט, ואף הפנתה קבוצות למאהל כחלק מפעילות חינוכית. לטענתו, קק"ל הייתה מודעת לפעילות במקום ואף ראתה בה חלק מהחזון שלה לקידום חינוך סביבתי.

כאמור, באטוט טוען כי פנה מספר פעמים לרשות מקרקעי ישראל בבקשה להסדיר את השימוש בקרקע, אך לא נענה. לדבריו, לא קיבל כל התראה או דרישה לפינוי עד לשנת 2023, וזאת למרות פעילותו הגלויה והמתמשכת במקום.

המועצה תמכה באורחן

מי שנחלץ לעזרתו של באטוט הוא נציג קיבוץ נתיב הל"ה במליאת המועצה לשעבר, נימי יפה, אשר כיהן כמנהל מחלקת התיירות והחקלאות במועצה, מנהל מחלקת הפיתוח וכסגן ראש המועצה האזורית בשנים 2000-2015.

בתצהיר שנתן יפה הוא מספר כי במסגרת תפקידו, נחשף לפעילותו של יוסי באטוט ולמאהל "אורחן הראל", ואף היה מעורב בתמיכה ובסיוע למיזם. יפה מציין כי המועצה האזורית ראתה במאהל מיזם חינוכי-קהילתי חשוב, התורם לערכי טבע, ציונות, מורשת וחיבור בין אוכלוסיות.

לדבריו, המועצה סייעה לבאטוט בדרכים שונות, כולל שילוב קבוצות חינוך וטיולים במסגרת פעילות המאהל. הוא מדגיש כי לא מדובר בעסק פרטי אלא ביוזמה ציבורית-חינוכית, שפועלת מתוך שליחות ולא מתוך רווח אישי.

יפה מתאר את "אורחן הראל" כאתר שמארח קבוצות נוער, תלמידים, חיילים, משפחות ומטיילים, לעיתים ללא תשלום או בתמורה סמלית. הפעילות כוללת סדנאות, הדרכות, לינה בשטח, הכרות עם הטבע וההיסטוריה המקומית, ופעילויות חינוכיות מגוונות. יפה מציין כי המקום פועל ברוח ערכית, תוך שמירה על הסביבה ותרומה לקהילה.

לטענת יפה, המאהל תורם לכלכלה המקומית, מחזק את הקשר בין תושבי האזור לבין המבקרים, ומהווה מוקד משיכה לתיירות פנים. הוא מדגיש את מעורבותו האישית בקידום המיזם, מתוך אמונה בחשיבותו החינוכית והחברתית.

יפה מביע תמיהה על כך שרמ"י פועלת לפינוי המקום, למרות שידעו על פעילותו במשך שנים ולא פעלו להסדרה או הידברות. הוא טוען כי מדובר בגישה ביורוקרטית שמפספסת את הערך הציבורי של המיזם.

דיון משפטי מרתק

הדיון המשפטי שמתקיים סביב פעילותו של "אורחן הראל" מרתק משום שהוא מתייחס לכמה מהתחומים ה"אפורים" שקיימים בפעילות של רשות מקרקעי ישראל. ראשית, בית המשפט ייאלץ להתייחס לשאלה האם קק"ל רשאית להתיר פעילות של קרקעות שלה אשר מנוהלות באמצעות רמ"י, במקביל בית המשפט ייאלץ לפרש את סעיף 6 לאמנה שנחתמה בין קק"ל לרמ"י דבר שעשוי להגיע אף לבית המשפט העליון. בנוסף, בית המשפט מתבקש לקבוע מה מעמדו של מיזם מסוג האורחן וזאת כאשר הרשות המקומית האחראית על השטח תומכת בפעילותו ומעודדת אותה.

התצהירים של באטוט ושל יפה מציגים את הסכסוך מול רמ"י לא רק כמאבק משפטי, אלא גם כמאבק על ערכים, חזון ותרומה ציבורית. יהיה מעניין לראות האם בית המשפט יבחר בזווית שבה נבחנת ההשפעה החברתית והחינוכית מסוג זה אל מול ההיבט הקרקעי והחוקי.

הדיון מתנהל בבית המשפט השלום בבית שמש.