תקציב 2026: מטה יהודה נכנסת להסכם התייעלות

תקציב 2026 יעמוד על 570 מליון שקל אך יכלול תכנית התייעלות מקיפה שבה התחייבה המועצה לצמצם במספר המשרות ולהגדיל באופן ניכר את הכנסותיה

טיוטת תקציב 2026 של המועצה האזורית מטה יהודה מציגה גידול כולל של כ־28.6 מיליון שקלים לעומת תקציב 2025, ומעמידה את היקף התקציב הכולל על כ־570 מיליון שקלים. מדובר בעלייה של כ־5.3% בתקציב המועצה. בחינה מעמיקה של סעיפי התקציב מגלה כי מטה יהודה מתמודדת עם גירעון שתפח במהלך 2025 ועם שורה של שינויים הנובעים משילוב של עדכון תחזיות הכנסה, עלייה בעלויות השכר, התייקרויות במשק, התאמות כוח אדם, שינויים במערך ההסעות ועוד.

תקציב 2026 הוא חלק מתכנית ההתייעלות שעליה חתמה מטה יהודה מול משרד הפנים. מטרת ההתייעלות היא להוציא את הרשות מהגירעון התקציבי ולהחזירה לאיזון פיננסי, בהתאם לדרישות משרד הפנים. התוכנית, שאושרה עקרונית במסגרת הסדר הבראה, כוללת צעדים משמעותיים של צמצום הוצאות, קיצוץ בכוח אדם, הגדלת הכנסות עצמיות והעמקת מנגנוני גבייה ובקרה.

תוכנית התייעלות היא כלי ממשלתי מחייב, שמופעל כלפי רשויות מקומיות המצויות בגירעון מתמשך. מטרתה העיקרית היא להבטיח שהוצאות הרשות לא יעלו על הכנסותיה, לצמצם חובות עבר, להפחית תלות במענקי איזון, ולחזק את היכולות הניהוליות של הרשות.

המשמעות של החתימה על התכנית היא שבמטה יהודה התקשו להציג לפני משרד הפנים שליטה בהוצאות השוטפות ולאור זאת נאלצו לבקש אישור להגדלת היקף המילוות באופן שגרם למשרד הפנים לדרוש חתימה של הרשות המקומית על מסמך ההתייעלות.

גידול בהוצאות שכר

גזבר המועצה, משה אוחיון, מסביר את העקרונות שעומדים בבסיס תכנית ההתייעלות. לדבריו, במהלך 2025 נאלצה מטה יהודה להתמודד עם שורה של התייקרויות בסעיפים שונים שהחלו עוד בשנת 2024 ועדיין לא הסתיימו. הסיבה העיקרית להתייקרויות היא הסכמי שכר שנחתמו מול הסייעות בגני הילדים ומול גורמים נוספים.

באוגוסט 2023 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי לבין הסתדרות העובדים הכללית, בעניין שכר תומכות החינוך (סייעות בגני ילדים ובבתי ספר) ולפיו שכר היסוד של תומכות החינוך הועלה ביותר מ-20% וכולל גם תוספות ותק ותמריצים. ההסכם נכנס לתוקף באפריל 2024 וגרם לעלייה חדשה בהיקף ההוצאה על שכר הסייעות. במטה יהודה הדבר התבטא בתוספת של 6.6 מליון שקל בשנה.

גזבר המועצה, משה אוחיון

אוחיון טוען כי סיבה נוספת לגירעון היא היפרדות היישוב צור הדסה מהמועצה. לדבריו,  גם לאחר ההיפרדות המשיכה מטה יהודה לספק לצור הדסה שירותים בתחומי החינוך, הרווחה, פינוי האשפה, ועדות תכנון ושירותים נוספים. ואולם, השיפוי שהתקבל לא כיסה את מלוא העלויות, והמועצה נותרה עם גירעון משמעותי. במסמכים מצוין כי צור הדסה עדיין חייבת למטה יהודה מיליוני שקלים, וכי המועצה פועלת לגביית החוב.

סיבה אחרת היא הגידול בהוצאה על עלויות תפעול ואחזקה. לפי ההסבר, נרשמה עלייה בהוצאות בתחומים כגון חשמל, מים, דלק, ביטוחים, תחזוקת מבנים והסכמים של ספקים שהעלו מחירים על רקע התמשכות המלחמה בשנתיים האחרונות.  

הוצאה נוספת שמעיקה על תקציב המועצה היא תחום הביטחון והחירום. לדברי הגזבר נרשמו תוספות תקציביות הנובעות מהרחבת פעילות, חיזוק מערכי שמירה והיערכות למצבי חירום. חלק מההשקעות הללו החלו בשנת 2025 אך יש להמשיך ולתקצב אותן גם בתקציב השוטף של 2026.

פחות עובדים - יותר גבייה

לב ליבה של תוכנית ההתייעלות הוא צמצום הוצאות השכר. התוכנית כוללת פרישה של עשרה עובדים מוניציפליים, ביטול 15 משרות נוספות, עריכת שימועים והפסקת העסקה, צמצום אלפי שעות נוספות וכוננויות, והפחתת הצמדת כלי רכב לעובדים – 11 רכבים בסך הכול. בנוסף, נקבעה התקשרות עם יועץ שכר חיצוני לבדיקת חריגות שכר, כולל עובדים וגמלאים, ויישום המלצות לתיקון חריגות.

במקביל, התוכנית נשענת על הגדלה ניכרת של ההכנסות העצמיות. בין הצעדים שנקבעו: העלאות חריגות בארנונה לעסקים מעבר לעדכון השנתי – בשיעור של 2.5% לשנת 2025 ו־7.5% לשנת 2026, בכפוף לאישור משרד הפנים. בנוסף, יבוצעו סקרי נכסים ביישובים, איתור נכסים חדשים, והטמעת מערכת GIS  לצורך הצלבת נתונים, הגדלת שטחי חיוב וטיפול בחריגות בנייה.

חלק נוסף בתוכנית כולל חקיקה והטמעה של חוקי עזר מוניציפליים, בהם אגרות שילוט, פסולת עודפת, סלילה ותיעול, ניקוז ושצ"פים. צעדים אלה נועדו להרחיב את בסיס ההכנסות של המועצה באמצעות רגולציה מקומית והוצאת חיובים חדשים, בעיקר באזורי תעשייה.

כנגד זאת המדינה תעמיד למועצה הלוואות בהיקף כולל של כ־16.6 מיליון שקלים, אך הכסף מותנה בעמידה ביעדי סף ברורים – בעיקר צמצום הגירעון השוטף ועמידה ביעדי גבייה. היעדים נקבעו כאבני דרך רבעוניות לשנים 2025 ו־2026, ואי־עמידה בהם עלולה לעכב או למנוע העברת כספים.

הכנסות מארנונה

תקציב ההכנסות של אגף הכספים, הכולל בעיקר הכנסות מארנונה ומגבייה, הוא שאפתני מאוד ומזנק  מכ־248.4 מיליון שקלים בשנת 2025 לכ־277.6 מיליון שקלים בשנת 2026 – גידול של כ־29.2 מיליון שקלים, שהם כ־11.8%. יעד גבייה זה משקף הערכה אופטימית של הנהלת המועצה באשר ליכולת הגבייה בשנה הקרובה.

הגזבר תולה את הצפי לגידול הניכר בהכנסות מארנונה בתוספת של 10 מליון שקל כתוצאה מהסכמים עם משרד הבטחון, תוספת של 6 מליון שקל מהעלאה חריגה של הארנונה באזורי התעשייה, תוספת של 6 מליון שקל מהיתרי בנייה של הוועדה המקומית, תוספת של 4 מליון שקל כתוצאה מסקר מדידות שייערך במהלך 2026 , תוספת של 1.8 מליון שקל מהשינויים באגרת אשפה עודפת (לתעשייה ולמלונאות) ותוספת של 1.6 מליון שקל מדיבידנדים שיתקבלו מהחברה הכלכלית מטה יהודה.

חינוך ורווחה בראש

על פי נתוני התקציב, תחום החינוך ממשיך להיות הסעיף הגדול ביותר בתקציב המועצה. תקציב החינוך לשנת 2026 עומד על כ־172.8 מיליון שקלים, לעומת כ־166.1 מיליון שקלים בשנת 2025 – תוספת של כ־6.6 מיליון שקלים, המהווה עלייה של כ־4%. גם תחום הרווחה נהנה מגידול, כאשר התקציב עולה מכ־41.3 מיליון שקלים לכ־43.4 מיליון שקלים – תוספת של כ־2.1 מיליון שקלים, כ־5.1% יותר מהשנה הקודמת.

תחום נוסף שרושם זינוק משמעותי הוא אגף מערכות מידע ותקשוב. תקציב האגף מזנק מכ־3.36 מיליון שקלים בשנת 2025 לכ־4.84 מיליון שקלים בשנת 2026 – עלייה של כ־44%. מדובר באחד השינויים הבולטים ביותר בתקציב, המעיד על העמקת ההשקעה במערכות דיגיטליות, סייבר, שירותים מקוונים וניהול מידע. במועצה מסבירים כי מדובר בהמשך מגמה של שיפור השירות לתושב והתייעלות תפעולית, אולם מבקרי התקציב טוענים כי מדובר בהעדפת מערכות ובקרה על פני חיזוק השירותים הקהילתיים בשטח.

מנגד, סעיף מענק האיזון צפוי להיות מקוצץ ב-2 מליון שקל ביחס לשנת 2025, וכמה סעיפים מרכזיים בתקציב חווים קיצוצים משמעותיים, עד כדי ביטול מוחלט. הבולט שבהם הוא סעיף התכנון האסטרטגי, שעמד בשנת 2025 על כ־840 אלף שקלים, ואינו מופיע כלל בתקציב החדש. קיצוץ חד נוסף נרשם בתחום התרבות הכללית. תקציב התרבות צונח מכ־790 אלף שקלים בשנת 2025 לכ־50 אלף שקלים בלבד בשנת 2026 – ירידה של כ־94%. גם תקציב הוועדים המקומיים קטן משמעותית, מכ־5.19 מיליון שקלים לכ־3.99 מיליון שקלים, קיצוץ של כ־23%.

צימצום סיכונים

לסיכום, מדגיש משה אוחיון כי תקציב 2026 נבנה כתקציב מאוזן, הנשען על נתוני ביצוע עדכניים, ומטרתו לשמור על יציבות פיננסית של המועצה. עם זאת, מקריאת המסמך עולה כי מדובר בתקציב זהיר, המתמקד בניהול שוטף ובהתאמות הכרחיות, ופחות ביוזמות חדשות או בתכנון ארוך טווח. המשמעות הציבורית ברורה: המועצה בחרה לצמצם סיכונים ולחזק את המערכות הקיימות – גם במחיר של קיצוץ בפעילויות קהילתיות ובתחומים שאינם מוגדרים כחיוניים.

התקציב משקף סדרי עדיפויות ברורים של ראשי מטה יהודה המועצה: חיזוק תחומים הנתפסים כ"קונצנזוס ציבורי" – חינוך ורווחה – לצד השקעה ניכרת בניהול, בקרה ודיגיטציה.

עבור התושבים, משמעות התוכנית ברורה: פחות כוח אדם במועצה, פחות גמישות תקציבית, יותר בקרה ויותר גבייה. במועצה מדגישים כי מדובר בצעדים הכרחיים לשיקום היציבות הכלכלית, אולם בפועל צפויים היישובים והוועדים המקומיים לחוש את ההתייעלות גם ברמת השירותים והפעילות הקהילתית.

השורה התחתונה היא שתוכנית ההתייעלות של מטה יהודה אינה תוכנית צמיחה או פיתוח, אלא תוכנית הבראה קלאסית: צמצום, הידוק ופיקוח. הצלחתה תלויה ביכולת המועצה לעמוד ביעדי הגבייה והקיצוץ – ולשכנע את הציבור שהמחיר הנוכחי נדרש כדי למנוע משבר עמוק יותר בעתיד.