שלושה חברי המחוזית מערערים על אישור הרחבת בית שמש

לטענת המערערים הפתרון להגדלת בית שמש מצוי בעתודות הבנייה נרחבות בתוך העיר והתכנית מקודמת באופן שרירותי ללא ראייה כוללת

^{כביש 3855 (לשעבר כביש 10) לאורך נחל זנוח - משמאל: העיר בית שמש (דוברות בית שמש)} 
מהלך חריג בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים: שלושה מחברי הוועדה הגישו ערר לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נגד החלטת הוועדה המחוזית לאשר את תכנית שכונה ו’ 1 בבית שמש. משלל הטיעונים של המערערים עולה חשש כי התכנית מקודמת באופן שרירותי מסיבות פוליטיות ואינטרסים אישיים של גורמים חרדיים בקואליציה.

הערר הוגש בידי מתן נחום, נציג החברה להגנת הטבע וחבר הוועדה המחוזית מטעם ארגוני הסביבה; עו”ד יוסי חביליו, סגן ראש עיריית ירושלים; ונציגת משרד הבריאות. שלושת העוררים טוענים כי מדובר בתכנית רחבת־היקף הפוגעת בשטחים פתוחים ובטבע, ואשר קודמה ללא ראייה כוללת של צורכי העיר והמרחב.

התכנית שאושרה על ידי הוועדה המחוזית בחודש שעבר (26.11) חלה על שטח של כ־664 דונם במזרח בית שמש, וכוללת הקמת כ־2,600 יחידות דיור. תחום התכנית מצוי מצפון למושב זנוח, ממערב לכביש 3855 וממזרח לנחל זנוח. לטענת העוררים, במקום לחזק את העיר הקיימת באמצעות התחדשות עירונית וניצול עתודות בנייה בתוך המרקם הבנוי, מקודמת שכונה חדשה על חשבון שטחים פתוחים וחקלאיים, באזור בעל חשיבות סביבתית גבוהה.

בערר נטען כי תכנית שכונה ו’ 1 אינה עומדת בפני עצמה, אלא מהווה חלק מתכנית רחבה יותר של משרד הבינוי והשיכון, המכונה “רובע ו’ ”. לשיטת העוררים, מדובר במהלך תכנוני כולל, אשר פוצל לתכניות משנה כדי לאפשר את קידומו ללא בחינה כוללת של השלכותיו. “בפועל, התכנית היא רק מחצית משכונה”, נכתב בערר, כאשר המחצית השנייה מתוכננת על שטחים המצויים בתחום המועצה האזורית מטה יהודה. קידום חלקי זה, כך נטען, יוצר מציאות של תכנון מקוטע, הפוגע בטבע ומרחיב את העיר שלא לצורך.

עוד טוענים העוררים כי לבית שמש קיימות עתודות בנייה משמעותיות בתוך תחום העיר, אך אלו לא נבחנו באופן מסודר משום שלא הוכנה תכנית מתאר עדכנית. במקום זאת, כך לפי הערר, הוועדה המחוזית הסתמכה על תכנית מתאר רעיונית של משרד הבינוי והשיכון, בש/3000, אשר אינה מאושרת ואינה מצויה בשלבים סטטוטוריים מתקדמים. לטענתם, הצגת התכנית הרעיונית כבסיס תכנוני מחייב יוצרת “מצג שווא”, ומחליפה בפועל את תכנית המתאר המאושרת של העיר.

העוררים מעלים טענות קשות גם באשר להליך התכנוני עצמו, ובמרכזן הטענה כי התכנית קודמה תוך עקיפת הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (וולקחש”פ). לדבריהם, התכנית כוללת מעל 120 דונם של יער מקומי, המוגדר במסמכיה כשטח בעל הערך האקולוגי הגבוה ביותר בתחום התכנית, אך בפועל נשמרו ממנו רק כ־17 דונם.

החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים הגישו התנגדות לתכנית, ולכן נציגיהן לא יכלו להשתתף בדיוני הוולקחש”פ כחברי ועדה, מצב שלטענת העוררים פגע בהליך התקין. במסמך ההחלטות של הוולקחש”פ אף צוין כי הוועדה מצרה על כך שהתכנית הופקדה בוועדה המחוזית עוד בטרם התקיים בה דיון, דבר שגרם להיעדרותם של נציגים מרכזיים.

לצד הפגיעה הנטענת בטבע, הערר מצביע גם על ליקויים בתחומי התחבורה והתשתיות. לטענת העוררים, תוספת של אלפי יחידות דיור צפויה להכביד משמעותית על מערך התחבורה, אך התכנית נשענת על פתרונות עתידיים שטרם אושרו או תוקצבו. עוד נטען כי אין מענה מספק לצורכי ציבור, ובהם מוסדות חינוך, שירותי בריאות ושטחים ציבוריים פתוחים, בהיקף התואם את גודל האוכלוסייה הצפויה.

בסיכום הערר מבקשים שלושת חברי הוועדה מוועדת הערר לבטל את החלטת הוועדה המחוזית לאשר את תכנית שכונה ו’ 1, או לחלופין להחזיר את התכנית לשלב תכנוני מוקדם יותר, תוך חיוב הכנת תכנית כוללת ומעודכנת לבית שמש, שתבחן את כלל היבטי הפיתוח בראייה רחבה ומשולבת, בטרם קידום בנייה בהיקף כה נרחב.